כולם יודעים

כן, כולם יודעים: הכל רקוב כאן.

כולם זזים כמו בובות על חוט.

כן, כולם יודעים, הקרב נגמר כבר.

כולם יודעים: הרעים ניצחו.

כולם יודעים, המשחק מכור:

העשיר עשיר, העני גמור.

אלה התנאים. וכולם יודעים

כן, כולם יודעים: הספינה שוקעת.

כולם יודעים: הקַבָּרְנִיט שקרן.

לכולם יש מין תחושה קורעת

שהכלב מת להם ואבא גם.

וכולם בודקים מה יש במלאי.

וכולם רוצים את תלושי השי

עם זר ורדים. וכולם יודעים

כן, כולם יודעים כמה את אוהבת.

כן, כולם יודעים, מותק, את שלי.

כן, כולם יודעים שאת לא בוגדת.

חוץ מפה ושם, אבל זה שולי.

כן, כולם יודעים, את צנועה מאוד,

רק שיש רבים שנדרַשְת לראות

בלי הבגדים. כן, כולם יודעים

כן, כולם יודעים שעכשיו הרגע.

כולם יודעים שצפוף נורא.

וכולם יודעים שיחיו לנצח,

אחרי שורה אחת טובה.

כן, כולם יודעים, פועל שחור

לך ולי ממשיך לתפור

בגדים נאים. כן, כולם יודעים

כן, כולם יודעים: המגפה דוהרת.

כולם יודעים, היא עוד רגע כאן.

וכולם יודעים: האוהבים בלי בגד

הם שריד נוצץ ומיותר מזמן.

כולם יודעים: העתיד בודד.

אך במיטות יותקן מכשיר

מודד לַביצועים — וכולם יודעים.

כן, כולם יודעים איך שנפלתָ.

כן, כולם שמעו את הפרטים.

מגבעת הצלב בירושלים

עד לבית החוף היוקרתי.

תיכף גם הלב המקודש כמו כולנו

יתפוצץ ממש לרסיסים. וכולם יודעים

מתוך: לאונרד כהן, השירים /

הוצאת זמורה־ביתן