ביולי האחרון קבע בית המשפט העליון, בפסק דין דרמטי, שיתקיים שוויון בין הורים במשמורת משותפת בתשלום המזונות לילדים כאשר הכנסתם דומה פחות או יותר.

בסיוע עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית בדיני משפחה, ועו"ד שירלי טבקמן־פלגי ממשרד פיני אביב, המתמחה בדיני משפחה, גיבשנו מדריך המבהיר מה השתנה בעניין המזונות בעקבות פסיקת בית המשפט העליון.

אז מי משלם מזונות?

ההלכה שלפיה רק האב חייב במזונות הילדים, ללא קשר לשאלת השהות והיכולת הכלכלית של שני ההורים, כבר אינה קיימת. בית המשפט העליון קבע כי הגדרת האב כחייב במזונות בהסתמך על מינו בלבד היא הגדרה מפלה. החיוב במזונות יחול בהתאם לכללים המנחים שנקבעו, המטילים על שני ההורים את התשלום החל על כל אחד מההורים באופן יחסי התואם להכנסותיהם.

גיא מורד

לידי מי ישולמו המזונות?

עו"ד דיין וולפנר: "התפיסה המסורתית שלפיה דמי המזונות ישולמו מהאב לאם עברה מהעולם. מעתה ישולמו המזונות לידי ההורה שיוגדר כהורה מְרַכֵּז. קביעת ההורה המרכז אינה קשורה למין ההורה אלא לדרך התנהלות המשפחה. אותו הורה ישמש כמנגנון ביצועי לתשלום הוצאות הילדים. במקרים מסוימים יכול בית המשפט לחייב את אחד ההורים לשמש כהורה מרכז בגין חלק מהצרכים ואת ההורה השני כהורה מרכז בגין חלק אחר של ההוצאות".

כיצד נקבעת הכנסת ההורים לצורך חישוב המזונות?

ההכנסה הפנויה הרלוונטית לצורך חישוב דמי המזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת של המשלם בראייה רחבה, כלומר לא רק המשכורת נטו מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשותו, כולל נכסים, חסכונות ופוטנציאל ההשתכרות.

מה כוללים דמי המזונות?

יש לבחון את צורכי הילדים בהתאם לחלוקה הבאה: הוצאות תלויות שהות – מזון, ושתייה, הסעות ובילויים משפחתיים שגרתיים. אלה הוצאות שמוציא כל אחד מההורים בעת שהות הילדים עימו. ויש הוצאות שאינן תלויות שהות - ביגוד, ספרי לימוד, טיפול רפואי לא צפוי ועוד. מדובר בהוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת. בנוסף, יש הוצאות מדור – ובהן נושא כל אחד מההורים בגין דירה שבה יחיו עימו הילדים, והוצאות חריגות, ובהן הוצאות חינוך, כגון: גן, צהרון, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות, טיפולי שיניים, אבחונים, תרופות כרוניות, רופאים פרטיים וכו'. סביר להניח שעם הזמן ייכללו הוצאות אלו בתוך ההוצאות שאינן תלויות שהות.

מהי הנוסחה לחישוב המזונות?

בנוסחה החדשה צריך להביא בחשבון שני פרמטרים: יחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהות אצל כל הורה. לאחרונה, ולאחר פסיקת העליון, במקרה שבו המשכורת של הגבר הייתה גבוהה משמעותית מזו של האישה והמשמורת על הילדים הייתה משותפת, אך לא שוויונית לגמרי – בית משפט לענייני משפחה פסק כי האב ששילם 7,000 שקל מזונות זמניים לגרושתו עבור 3 ילדיו ישלם מעתה 1,500 בלבד.

עו"ד דיין וולפנר מביאה דוגמה שבה כל הורה מרוויח 12 אלף שקל, והמשמורת משותפת ושווה: "כל הורה יישא בהוצאות תלויות השהות של הילדים ובמדורם בעת שהותם אצלו. ביהמ"ש יקבע את גובה ההוצאות שאינן תלויות מדור ואת מנגנון הנשיאה: הורה מרכז, חלוקה בין ההורים או חשבון משותף. ההוצאות החריגות יהיו שוות".

לדברי עו"ד שירלי טבקמן־פלגי, "פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון נזהר מלקבוע פרמטרים ברורים לעריכת התחשיבים הנדרשים כשיש פערי השתכרות בין ההורים, ואף ניתן שיקול דעת רחב לבית המשפט לבחון את הפסיקה עניינית בשים לב לנתונים המיוחדים של כל מקרה. משכך, קיים חשש שבתי המשפט למשפחה ייצקו תוכן על פי תפיסת עולמם ועלול להיווצר מצב של חוסר אחידות בפסיקת המזונות".

האם בית הדין הרבני ימשיך לפסוק מזונות לפי ההלכה?

בית הדין הרבני לא מחויב להלכה החדשה וממשיך לפסוק מזונות לפי הדין העברי: מזונות הכרחיים יחולו על האב עד גיל 15, ומזונות העולים על ההכרח יחולו על שני ההורים. עו"ד טבקמן־פלגי מציינת כי "כתוצאה מהפסיקה נשים יעדיפו לעיתים לפנות לביה"ד הרבני, כדי לקבל מזונות גבוהים יותר, והחידושים של העליון עלולים להביא להכנסת שיקולים זרים לבחירת הערכאה".