"אבא סחב אותי עד לאוטו עם המושב־נדנדה ואז היו צריכים ללכת לנגרייה ולנסר אותי החוצה משם"
מעיין אדם, רווקה, נולדה בשנת 1987 וגדלה בנהריה. בגיל 15 עברה ללמוד בבית הספר לאמנויות בקיבוץ כברי. התגייסה לחיל החימוש ולאחר מכן שירתה בדובר צה"ל והשתחררה בדרגת סרן. אחרי הצבא החלה לעבוד כדוברת של שאול מופז, אז יו"ר מפלגת קדימה. בהמשך התמנתה לדוברת של השר לשעבר, ח"כ זאב אלקין ולאחר מכן כדוברת של השרה מירי רגב. עלתה לגמר 'הישרדות' ונבחרה לאהובת הקהל. בימים אלה מופיע בתוכנית הפאנל 'אקטואליות' ברשת, ימי א'־ה', 17:15, ערוץ 13.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"היה בגן שלי צדף ענק שהשמיע קולות של ים. זה היה הצעצוע החביב עליי, אז גנבתי אותו הביתה וקיבלתי על הראש מההורים. החזרנו אותו ביחד לגן".
איזו עצה היית נותנת למעיין בת ה־16?
"אל תשווי את עצמך לאחרים, זה רק יחליש אותך. תחשבי מה את רוצה להיות ולא מי את רוצה להיות. הרגשתי אז פחות מוצלחת מהאנשים סביבי. לא הצלחתי בבית הספר, הייתי שמנה יותר מהבנות סביבי, לא הייתי מקובלת וגם לא היה לי חבר עד גיל 18. בבית הדברים התפרקו אחרי הגירושים של ההורים שלי ולא הייתי ביחסים טובים עם המשפחה. לא הייתי בחו"ל עד לצבא בזמן שהרבה אחרים טסו. הרגשתי שאני פחות - בכל פרמטר".
מה הרגע הכי מביך שהיה לך?
"הייתי ילדה שמנמונת עד שמנה, הלכנו עם כל המשפחה לפיקניק ולקחתי איתי גם חברה. זה גיל שבו ילדים הם די דקיקים וחברה שלי הייתה כזו. התחיל המנגל ואנחנו הלכנו לנדנדה מרובעת מעץ, כזו שצריך להיכנס אליה וסוגרים מהצדדים. חברה שלי עלתה, אני נידנדתי אותה והיה כיף. ואז אני נכנסתי, התנדנדתי ואז הרחתי את הקבבים ורציתי לצאת אבל לא הצלחתי. הייתי תקועה. הגיעה כל המשפחה, ולא הצליחה להוציא אותי. הם אפילו הביאו את השמן של המנגל וניסו לשמן אותי החוצה, אבל גם זה לא עזר. בסוף שברו את הברזלים שם וניתקו אותי. אבא שלי סחב אותי עד לאוטו עם המושב־נדנדה ואז היו צריכים ללכת לנגרייה ולנסר אותי החוצה משם. מאז יש בי מתח כשאני רואה נדנדות כאלה".
מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?
"פלאוון. הנוף גן עדן, התחושות גיהינום. אתה במקום הכי יפה בעולם, אבל מורעב, קופא מקור, רדוף, שנוא, לא ישן. לא יודעת אם הדיסוננס עובר בטלוויזיה: אתה רואה את מה שאנשים חולמים עליו, אבל החוויה אחרת לגמרי. חטפתי שם קדחת דנגי בגלל עקיצת יתוש. בעלייה למטוס חזרה כבר הייתי ב־40 חום והטייס ביקש שארד מהטיסה בגלל איך שנראיתי. בהפקה שיכנעו אותו לאפשר לי להגיע הביתה. נחתתי ומיד אישפזו אותי בבית חולים. עקיצה נוספת היא כבר סכנת חיים".
מה מפחיד אותך?
"חושך. זה סממן מובהק לחוסר שליטה, כשאתה לא רואה את הסכנה ולא מודע לה. מהיום שלמדתי לדבר הייתי מעירה את ההורים שלי עם סיפור על תנין מתחת למיטה".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"בנסיעה מהירה על כביש 6 התפוצץ לי גלגל ואיבדתי שליטה על הרכב. המכוניות שהגיעו מאחוריי היו במרחק סנטימטרים מלהתרסק לתוכי. נוסע חביב שעצר לעזור לי להחליף גלגל כשניסיתי להסדיר נשימה רשם לעצמו את המייל של אמא שלי שהתנוסס על גב הרכב וכתב לה למחרת שהקסמתי אותו ושישמח להכיר אותי. לא נפגשנו. זה יכול היה להיות סיפור מהמם לנכדים".
מה ההחמצה הגדולה של חייך?
"המשחק. התיאטרון הוא אהבתי הגדולה ביותר. אולי יום אחד אעזוב הכל ואלך עם הלב. בבית הספר נחשבתי עילוי בתחום וכולם היו בטוחים שאהיה שחקנית".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה עלייך?
"את הסיפור שהסתכסכתי עם מירי רגב קראתי כמוך. זה כמובן היה רחוק מהמציאות. אני מעריכה אותה ואוהבת אותה ברמה האישית. זכיתי לעבוד לצידה. כתבתי את מה שאני מרגישה בפוסט כי האמנתי שאני יכולה לתת פייט לשמועות מהסוג הזה".
בכל זאת ב'הישרדות' שינית את הכיתוב מ'הדוברת לשעבר של מירי רגב' ל'דוברת'.
"ברשת החליטו לשנות את זה בטענה ש'מעיין עומדת בזכות עצמה'. ההערכה שלי היא שהעובדה שכיהנתי בתפקיד הייתה משהו שמושך את האוזן והעין אבל אחרי מה שעברתי ועשיתי באי לא היה צורך בטייטל הזה, כי ההתנהלות שלי הייתה מספיק מרתקת לצופה. גם היום כשאני מתראיינת ושואלים אותי איזה טייטל אני רוצה, אני עונה 'מעיין אדם'. במובן הזה אני מתחברת לחנן בן ארי וקרן פלס: אל תסכמו אותי ואל תיתנו לי טייטל".
מירי הרימה טלפון אחרי 'הישרדות'?
"אנחנו מתכתבות כל הזמן. היא התקשרה בערב של הגמר, מאוד התרגשה, זו הייתה שיחת הטלפון הראשונה שעניתי לה באותו יום. היא אמרה, 'מעיין, לזכות בקהל הרבה יותר משמעותי מלזכות בקולות של השורדים'. אמרתי לה שגם אני מרגישה ככה".
מתי בכית לאחרונה?
"כשנבחרתי לשורדת האהובה בכיתי מאושר. חוויתי תיקון לכאב מאוד גדול שנשאתי איתי מהאי".
ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
"מהאחים שלי, אני חוששת שגזלתי מהם את כל תשומת הלב בחודשים האחרונים. באופן טבעי הכל בבית סבב סביבי. זה חולף, אבל מגיע להם פיצוי. על מה שקרה ב'הישרדות' אני לא חושבת שאני צריכה לבקש סליחה. זה היה משחק".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"בטוקבקים איחלו לי להישאר לבד כל החיים. זה מאוד הכאיב לי. אנשים מהעם שלי כותבים ככה? אני לא רוצחת ולא מחבלת ולא עשיתי לאיש רע. אני לא חמאס. לאחל לבנאדם להישאר לבד כל החיים בעיניי זה לאחל ייסורים וגיהינום ועצבות תהומית. הייתי מודעת להיקפים של השנאה ברשתות ועיכלתי אותה. אני דווקא קראתי טוקבקים כי הרגשתי שרק ככה אני אתחסן".
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
"לעורר השראה באנשים. זה משפט שחוזר על עצמו כשעוצרים אותי ברחוב. 'נתת לי כוח להתמודד עם...'. כתבו לי את זה ברשתות. ניגשה אליי אמא עם שתי בנות לתמונה. עמדתי עם הבנות ורגע לפני שהיא צילמה היא אמרה, 'בנות שלי, אני מאחלת לכן שכשתגדלו תהיו חזקות כמו מעיין'. לא דמיינתי שאשמע משפט כזה. מאוד ריגש אותי. להשאיר אחרייך חותם בעולם זו סיבת הקיום בעיניי".
מה הנשיקה הכי טובה שהייתה לך?
"אני דווקא זוכרת את הגרועה שבהן. שיחקתי בסרט של מגמת קולנוע בתיכון והשחקן שאיתי לא התנשק קודם לכן. זה היה מוזר לנשק בלי רגש ויותר נורא היה לגזול ממנו את הפעם הראשונה".
אם היית גבר, מי היית רוצה להיות?
"לא הייתי רוצה להיות שום גבר. אין גבר בעולם שהייתי רוצה להתחלף איתו. בכל רגע נתון ובכל גלגול חיים הייתי מעדיפה להיות אישה. נשים הן באמת המין החזק וראיתי את זה גם ב'הישרדות'".
מה גברים לא מבינים לגבי נשים?
"סאבטקסט. כשאנחנו אומרות משפט אחד עומד מאחוריו סיפור שלם".
איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?
"'לפני שייגמר' של עידן רייכל. זו התורה והצוואה שלי".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"פרטים על חוק ההמלצות".
מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?
"מנקה בלונה־גל בחופש הגדול בגיל 15. דמיין לך מה הולך שם. עשרות קייטנות, ארוחות צהריים, פירות נרקבים, זבובים. לנקות בתקופה הזו של השנה, לא הכי כיף".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"נעליים. יש להן חדר גדול משלי. אני קצת מתביישת להגיד מתי הפסקתי לספור".
מה האלבום הראשון שקנית?
"הייתה לי קלטת בשם 'חמוץ מתוק', אוסף שירים ישראליים מהרדיו ששמעתי בלופ".
מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?
"שצופרים בגסות בכביש ובלי סיבה. תמיד יהיה את אותו אחד שצפר כי משהו לא מסתדר לו. זה נורא ישראלי ופחות נשמע בעולם. זה כמו לצרוח".
האם חווית פעם חוויה על־טבעית?
"כשאני אוכלת מלא בערב, ולפעמים קמה עם בטן שטוחה בבוקר שאחרי".
מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך?
"עשיתי לעצמי פוני אחרי מקלחת בגיל הטיפש עשרה, וקמתי בבוקר עם פרגולה של תלתלים".
מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידה?
"אני מרזה כשאני לבד. אוכל הוא סממן לבילויים ואושר וחיי חברה תוססים. אני לא מבשלת לעצמי ולא נהנית מאוכל שלא בחברת אנשים. אם אני מרזה, תדאגו לי".
מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?
"אני נוטה לשכוח פרטים חשובים במהלך הבדיחה, להתנצל, ולספר אותה מהתחלה כמו שצריך. הקהל נוטה לאבד קשב בשלב הזה. הרבה מהבדיחות שסיפרתי לא הגיעו לסופן".
מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?
"יש לי יותר מדי אף. אנחנו חיים היום בשלום אבל אני ישר בודקת את האף בתמונות. אנשים מסביבתי לא מסכימים אבל אני נחושה בדעתי שהאף שלי פחות מוצלח".
מתי היית אבודה באחרונה?
"בלי ווייז אני כלום בעולם הזה. לכל צעד שאני עושה יש פלן בי ופלן סי. אני גם מאמינה שאם סוגרים דלת, לך מהחלון או מהביוב. אבוד זו לא מילה בתפיסה שלי".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"היה ממש כייפוש".
לפנייה לכתב/ת 
