שיגעון הסטוק
טרנד חנויות הענק הזולות שוטף את המדינה: רשתות הסטוק מתרחבות ופותחות עוד ועוד סניפים על חשבון החנויות היקרות יותר • ויש אפילו קבוצות פייסבוק של מכורים לתופעה
אם עדיין לא רכשתם אננס מוזהב לסלון ב־40 שקל, אם אתם עדיין קונים חבילת תחתונים ב־60 שקל בסופר־פארם או אם אתם קונים לילדים מוצרי יצירה בעשרות שקלים — הגיע הזמן שתרדו מהאולימפוס ותעשו סיבוב באחת מרשתות הסטוק הפורחות באזורי התעשייה ובמרכזי הערים.
לתופעה, שהפכה לשיחת היום בשוק רשתות הקמעונאות, הומצאה אפילו מילה חדשה: סטוקומיזציה. כלומר ריבוי של רשתות המוכרות מגוון עצום של פריטים במחירים נמוכים. ברשתות האלה תמצאו כלים לעיצוב הבית, כלי בית, צעצועים, מכשירי כתיבה, חומרי יצירה, מתנות וכו'. כולן כוללות בשמן את המילה סטוק (מלאי) בווריאציות שונות, מילה שבתודעת הצרכן מתקשרת עם מחירים נמוכים ומציאוֹת. הכוכבות הגדולות והבולטות, המחזיקות בעשרות סניפים, הן הרשתות "מקס", "זול סטוק" ו"הסטוק". בנוסף יש רשת קטנה יותר בשם "סופר סטוק".
ההצלחה של הטרנד מובילה לפיתוח מואץ שלו: מקס פותחת בקרוב חנויות של 3,000 מ"ר בראשל"צ ובבאר־שבע; זול סטוק פתחה חנות ענק בנתיבות בשטח של 2,500 מ"ר ובקרוב תפתח חנויות גם באשקלון, בבאר־שבע ובקרית־שמונה. תהליך ההתרחבות מזכיר את מה שעבר על רשתות המזון המוזלות, כמו רמי לוי ואושר עד, שפעם פעלו כל אחת בשטח גיאוגרפי משלה, בהמשך התרחבו וכיום נושקות סניף לסניף עם המתחרות. יש גם דמיון לשינוי שחוללה קופיקס בתחום רשתות הקפה וכן תמנון, אורבניקה וההאנגרים לרשתות האופנה.
מה שהתחיל בסגנון חנויות "הכל בדולר" של שנות ה־80 נראה היום יותר כמו סניפי ענק של טרגט האמריקאית. מה שבעבר נקנה בבסטות, בחנויות קטנות של הכל בדולר או בחנויות דחוסות בדרום תל־אביב, מוגש היום בחנויות ענק מסודרות, מוארות, עם מגוון ממוצע של 10,000 פריטים. המחיר הממוצע: 20־40 שקל לפריט.
כך, למשל, בביקור שערכנו השבוע בסניף המחודש של סטוק מקס, ברחוב לישנסקי בראשל"צ, קיבלו את פנינו מוצרי הלבשה לחורף — נעלי בית, חליפות טרנינג, מטריות, גופיות פלאנל, מדפים, כונניות וסולמות עץ מעוצבים.
ומה בעולם? המֶכּה של רשות הסטוק היא YIWU — עיר הסטוקים בסין, שם מרוכזים כ־20 אלף אולמות מכירה של מפעלים סיניים המציעים בזול עודפי ייצור.
"עכשיו המחיר הוא המלך וכולם מחפשים בזול", אומר תמיר צ'מנסקי, מומחה יועץ בתחום הקמעונאות, "השוק מתחלק לפירמיום מצד אחד ולזול מצד שני, על חשבון האמצע. תדירות הקניות עולה, וכל הגופים שיודעים לקנות בסין בזול וליצור בחנות חוויית קנייה ולא תחושת מחסנים כמו פעם, יוצרים שוק חדש ומתעצם".
הלגיטימציה שתפסו רשתות הסטוק בקרב כל הקהלים היא כה גדולה, עד שברשתות החברתיות פועלות קבוצות של "מכורות" שלהן. הקבוצה הגדולה ביותר היא "מקס סטוק או לא להיות", שחברים בה 154 אלף איש.
הכתבה המלאה על טרנד רשתות הסטוק — מחר ב"ממון שישי"
