הישראלית שממציאה מחדש את השופינג ברשת
אתם חזק בהיסטריית הקניות של נובמבר באינטרנט? יכול להיות שהמיזם של טל רובינשטיין ישנה לכם את כל החוויה: רובינשטיין בדיוק גייסה 4 מיליון דולר עבור האפליקציה שלה, Shupperz, ועכשיו היא מסתערת על הרגלי הרכישה שלכם בתקווה לעשות בהם מהפכה. מה הרעיון? במקום לסמוך על התמונות באתר, אנשים אמיתיים שגרים בלונדון וניו־יורק יעשו עבור הלקוחות הישראלים את הקניות, והכל לייב דרך האפליקציה, כשהקונים רואים את הסחורה דרך מצלמת הסמארטפון. קניות מרחוק — גרסת 2017
בתשע בבוקר שעון ניו־יורק ביום שני השבוע התייצבו בסניף "ספורה" במנהטן שתי מאפרות מקצועיות והחלו לרוקן מדפים. בארבע שעות הן רכשו מוצרים בכ־5,000 דולר. הקונות מאחורי הקלעים — 87 במספר, כולן ישראליות, שהו באותו זמן בארץ במרחק אלפי קילומטרים מסניף רשת הקוסמטיקה וחילקו הוראות קנייה בצ'ט, באמצעות אפליקציית Shupperz.
"זה היה מסע מטורף אחרי מברשות איפור מקצועיות, פלטות של צלליות, שימרים, עפרונות, אודמים, מייק־אפ ועוד כל מיני פריטים שעדיין לא ניתן להשיג בארץ", משחזרת טל רובינשטיין.
רובינשטיין הנמרצת היא המנכ"ל והיזמית שמאחורי הסטארט־אפ הישראלי הזה, שמסמל את הדור הבא של הקניות בשלט־רחוק.
ברוכים הבאים לגיהינום של השופינג, או אם תרצו — לגן העדן של המכורים שמתקיים בכל שנה במהלך חודש נובמבר, הידוע כחודש הקניות הבינלאומי. בשנים האחרונות נוסף לעניין גם יום הרווקים הסיני שחל ב־11.11 וכבר הוכרז כיום הקניות הגדול ביותר ברשת עם מחזור מכירות שצפוי השנה לעבור את ה־20 מיליארד דולר, ומחסל את הסיכוי שלנו לשמור על איזון בחשבון הבנק.
ואיך קשורה האפליקציה של רובינשטיין לעניין? היא נופלת כפרי בשל לידיהם של תאבי השופינג שמחפשים גם את חוויית הקנייה ולא רק את החבילה שמגיעה בדואר. כי אם עד עכשיו ישבנו עם המחשב וזיגזגנו שעות בין אמזון, אי־ביי, עליאקספרס או אתרי המותגים, הרי שהאפליקציה החדשה מצליחה לגרום לקונה להרגיש כאילו הוא נמצא בחנות עצמה, גם אם לא עלה על מטוס ונחת ברחוב אוקספורד. כי מישהו מקומי, שאוהב קניות בדיוק כמוני, ומוכשר לשופינג, קונה בשבילי, בחנות אמיתית ולא באיזה אתר קר ומנוכר. אז מה אם אנחנו עדיין לא יכולים למדוד את הבגדים, לנסות את האיפור, או להריח את הסבון? אשליית הסרטונים והדיווחים און־ליין מרצפת המכירה מייצרת לנו חוויה חלופית.
המקומיים מנצחים במחיר
"הכל התחיל כשאני והשותף שלי, עו"ד ציון שדה, נאלצנו לנסוע המון בעולם, ובכל פעם מצאנו את עצמנו עם רשימת קניות. מברצלונה ביקשו מאיתנו להביא גרביונים, מברלין משחה נגד טחורים, הוצפנו בקשות הזויות. השיא נשבר כשבאחת הנסיעות להונג־קונג ביקש ממני אחי סוג מסוים של אוזניות, מחנות ספציפית, אותה חיפשנו במהלך שעתיים וחצי, מזיעים למוות בלחות המטורפת של הונג־קונג. תוך כדי ריצה אמרתי לציון שעלינו על רעיון, אין דבר כזה בעולם: לגרום לזה שמישהו יקנה עבורך בחו"ל. הקניין יעשה את מה שהוא הכי אוהב, ומי שמפעיל אותו מרחוק ירוויח מחירים טובים יותר, כי מקומיים תמיד ישיגו מחירים טובים, וגם אפשרויות הבחירה שלהם גדולות יותר. הרי מה אנשים רוצים? לקנות כמו מקומי. אז הנה! חוצמזה, שופינג הוא כישרון ואם אתה שופוהוליק במהותך, יש כאן win win".
באוגוסט עלתה הפלטפורמה של השניים לאוויר, אחרי שהצליחו לגייס 4 מיליוני דולרים לסטארט־אפ. רק במחצית אוקטובר החלה טל לפרסם את האפליקציה, ועד ראשית השבוע היא כבר הניבה 25 אלף הורדות, הרוב המכריע מצד ישראלים. סובלי מחלת הקניות הלאומית.
תראו מה קורה לנו בנובמבר: תופעת הקניות און־ליין ונגישות האתרים לצרכן חוללה מהפכה בארנק הישראלי. אם בעבר היה זה בישראל החודש המסורתי בו נאבקו רשתות השיווק לגרום לנו להעביר את כרטיס האשראי, אחרי אוברדראפט החגים, הרי שהיום הישראלים קונים כמו משוגעים במהלך חודש הקניות הבינלאומי. אם רק לפני כמה שנים "בלק פריידיי", לצד אחיו הסיני, היה בישראל סוג של עב"מ צרכני, השנה מדברים בדואר ישראל על למעלה מאלף טון חבילות שיגיעו לבתים כתוצאה מהקניות של נובמבר ברשת. ממש פסטיבל בלי תחתית.
ואם כבר, למה לא להמציא גרסה ישראלית? אז השנה גם מותגים, רשתות ואתרים ישראליים מצטרפים לסחרחרת הקניות באירוע shopping.il, שיצא לדרך שלשום בחצות וגורם למאות אלפי ישראלים לחנוק את כרטיס האשראי.
ונחזור לספורה, שם רק מאה מתוך מאות הישראליות שנתנו הוראות דרך האפליקציה של רובינשטיין הצליחו לממש את תשוקתן לשופינג. "המאפרות שהפעלנו כקנייניות מקומיות לא עמדו בלחץ של הלקוחות הישראליות שפשוט צלפו בהן און־ליין. הלחץ היה כל כך גדול, עד שהזעקנו לחנות מאפרת נוספת וגם היא לא עמדה בלחץ. להפתעתנו לא התעניינו רק בסיילים, והיו שם סיילים מטורפים, אלא התמקדו יותר בהתאמת המוצרים לגוון העור, צבע העיניים, ועוד".
לאחר שסיימו לרוקן את מדפי האיפור, התנפלו השופריות של טל על כמה עשרות חנויות ב"ג'רזי גרדנס אאוטלט" בניו־ג'רסי, שידוע כאאוטלט שהישראלים הכי אוהבים. בהמשך החודש, לידיעת הקורא אהוד ברק, הן יפקדו את "יוניקלו", משם יעברו ליום רכישות מרוכז של עגלות ילדים באאוטלט נוסף באזור, בסוף החודש יתקיים יום במקדש האלקטרוניקה B&H בניו־יורק, ובדצמבר עלייה לרגל למקדש השופינג העולמי — סניף "פריימרק" בלונדון ופתיחת הקו הישיר לקניות בבירה הבריטית.
מי הקניינים שלכם?
"אוהבי קניות שאנחנו מגייסים וששמחים מאוד לעשות את הפעולה שהם הכי אוהבים — שופינג. יש לנו בצוות מוזיקאי, אשת שיווק נדל"ן, עורכת דין, ואימא יהודייה לשלושה ילדים בניו־יורק שהתגלתה כאשפית לקניית בגדי ילדים והצטרפה לצוות שלנו. היא הוכיחה לנו עד כמה זה משמעותי להסתמך על חוכמת המקומיים, שיותר מהתייר ידעו תמיד למצוא את הדילים הטובים. אם את רוצה לגו או פליימובייל, למה לא 'להסתובב' עם השופרית שלי דרך הנייד בחנות צעצועים בניו־יורק ולקבל מחירים נמוכים בעשרות אחוזים מישראל?
"ל'ספורה' הגענו ביום שבו היו בחנות 20% הנחה, קיבלנו דיווח על כך מהשופריות שלנו, שהן חברות מועדון וניצלו את ההטבה לטובת הלקוחות הישראליות. ב־1 בספטמבר הגענו ל'וודברי קומנס' בעקבות מכירות הלייבור דיי. יום אחרי ההאלווין הבנות שלי הלכו לחנויות התחפושות הכי שוות בניו־יורק וקנו עשרות תחפושות להורים ישראלים שיחסכו הרבה כסף בפורים הקרוב והילדים שלהם יהיו מחופשים הכי יפה בכיתה. הבנו כמה זה ממכר כאשר ראינו כמה פעמים כל יוזר נכנס לאפליקציה — 7־6 כניסות בממוצע.
"הלקוחות הישראלים כבר מתייעצים עם הקניינים המקומיים ומבקשים מהם לקנות מתנות לבני משפחה, הם גם יוצאים עם הקניינים לסיבוב וירטואלי של חלונות ראווה ובוחרים פריטים לפי טעמם מהחלון עצמו.
"אפשר גם לבקש מהקניין לחפש עבורך פריט ספציפי. הייתה לנו, למשל, לקוחה שביקשה מהקניינית שלה לאתר פריט שנמכר בארץ ב־3,000 שקלים. הוא אותר ב־200 דולר. בתוספת דמי משלוח, המע"מ ועמלת התיווך לשופרית עלה לה הפריט 454 דולר — 1,590 שקלים".
והחנויות לא מתעצבנות על הצונאמי של הקנייניות שפושטות על המדפים וסותמות את הקופות?
"להפך. בניגוד ל'אובר' שקוממה את נהגי המוניות בכל מקום בעולם, או Airbnb שקוממה נגדה את תעשיית המלונות, המנהלים מתים עלינו. באירוע שקיימנו באאוטלט המציאות הגדול Woodberry Commons, הבחין מנהל סניף 'ארמני אקסצ'יינג' בשופרית שלנו דופקת קניות כאילו אין מחר, ניגש, שמע הסברים, סידר שלא תצטרך לעמוד בתור לקופה והעניק לה אחוזי הנחה נוספים. אחרי ששילמה, הוא שאל 'מתי את חוזרת?'. עם רשת Century 21 האהובה על ישראלים אנחנו במגעים שתשתף איתנו פעולה. חנויות מתקשרות אלינו לבדוק איך יוכלו להופיע אצלנו באפליקציה. כבר מבינים את הכוח שלנו ושהאוכלוסייה אליה אני פונה לא מסתכלת רק על המחיר, אלא שמדובר באנשים שמוכנים לשלם מסים והובלה, העיקר שהמוצר של מותג מסוים או חנות מסוימת יגיע אליהם הביתה ושמישהו יעשה את העבודה בהתאמה הכי טובה שאפשר".
קנינו לו טוחן מריחואנה
רובינשטיין, 35, נשואה ואימא לשניים, אומרת ש"הסטארט־אפ הזה הוא התינוק השלישי שלי, והוא בהחלט נולד גם קצת בשבילי. אני אוהבת דברים טובים בארון, אבל הקניות מהוות עבורי עונש. היות שעבדתי כמה שנים במשרד של יגאל ארנון, בעריכת דין מסחרית, וליוויתי הרבה סטארט־אפים, נולדה בי התשוקה להיות יזמית. את השותף שלי הצלחתי לשכנע שנלך על זה, אחרי שבתו בת ה־23, שקונה המון באינטרנט, התלהבה מהרעיון והלהיבה גם אותו. היום, כמובן, הקופות מצלצלות ושניהם מרוצים.
"הלקוחות משלמים דרך הפייפל, ורק אחרי שהשופרית מקבלת אישור על התשלום היא מבצעת קנייה. אני לא משחררת את הכסף עד שהלקוח הסופי מקבל מוצר, בדרך כלל תוך חמישה ימים עד שבוע. למרות שמנהלת האזור בארה"ב נמצאת במתחם בו מתבצעות הקניות, ערוכה לשלם לשופריות תמורת הקניות, גילינו שברוב המכריע הן מעדיפות לשלם בכרטיסי האשראי האישיים ולהמתין להחזר, בגלל שיטות הניקוד וההטבות המקובלות על ידי חברות כרטיסי האשראי בארה"ב. להובלה התחברנו עם Team BLS, חברת שילוח מקומית בבעלות ישראלית, שגם תעשה עבורנו את העבודה בלונדון. עבור כל משלוח אנחנו גובים 40 דולר".
ומה לגבי העמלות?
"בימי קניות מרוכזים הקניינית מקבלת 10 אחוזים ממחיר הקנייה. אם לקוח שולח את הקניינית לרכישה מיוחדת, הם סוגרים ביניהם את גובה העמלה. עד כה 25% היתה העמלה הגבוהה ביותר, שהסכים לשלם מישהו שרצה חותמות מיוחדות של דייוויד בואי והשופרית השיגה. הלקוח חזר שוב וביקש טוחן מריחואנה שאגב, חוקי לייבא לארץ, וגם על כך שילם 25%. אנחנו מרוויחים אחוזים מהעמלות של הקנייניות.
מה הלאה?
"אחרי לונדון וניו יורק, אנחנו מתקדמים מאד בזהירות. יהיה גם שירות בפריז, פנו אלינו מרוסיה, השוק הרוסי מהווה פוטנציאל של קהילה קונה, ואנחנו חושבים. נפגשנו עם בלוגרים סינים, עם עיתונאים יפנים, כולם מתלהבים. גם מתחרות אנחנו לא פוחדים. אם יקומו לנו מתחרים, סימן שאנחנו מוצלחים".

