לעיתים די בדפדוף אקראי במדורים הכלכליים כדי לזכות בתמונה בהירה וחדה של היררכיית האינטרסים שמשרתת המדיניות הכלכלית בישראל. נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שביישובי הפריפריה מתים יותר אנשים מאשר ביישובי המרכז. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מחסור ברופאים.

לפני כמה שנים אמנם החליטה הממשלה על תוכנית שתתמרץ רופאים להגיע לפריפריה בעלות של 70 מיליון שקלים לשנה, אולם לאחרונה פוליטיקאים ופקידים, שאינם חדלים להצהיר על אהבתם לפריפריה, קיצצו את מימון התוכנית בחצי — ל־35 מיליון שקלים. איך אמר ראש הממשלה נתניהו באחד מביקוריו בנגב: "אין לממשלה עץ של כסף שאפשר לקטוף ולקטוף".

אולם בעוד מקצצים בתקציב הבריאות של רבים, דאגו ברשות המסים למלא מיליארדי שקלים בסלים של אזרחים מעטים ושל תאגיד אחד — טנא עמוס למאיון העליון ולתאגיד אייפקס. יותר ממיליארד שקלים (ויש הערכות שאולי למעלה מכך) העניקה רשות המסים תחת לחץ כבד מצד לשכת רואי החשבון למאיון העליון שיצר לעצמו פיקציה המכונה "חברות ארנק".

"חברות ארנק" היא תחבולה שהמציאו רואי חשבון כדי לסייע ללקוחותיהם לחמוק מתשלום מסים. בעגה המקצועית, ההונאה הזו המבוססת על ניצול פרצות בחוק מכונה "תכנון מס". כך, לדוגמה, במקום שמנכ"לים יעבירו מחצית משכרם לקופת המדינה כמס הכנסה, כפי שקובע החוק, הם הפכו את עצמם לחברות בע"מ המגישות שירותי ניהול לחברה שתחת ניהולם. התרגיל הזה מאפשר להם לשלם מס מופחת. האוצר אמנם קבע, לאחר שנים, תקנות חדשות שיקשו על העלמת המס הזו, אולם כיוון שיש לאנשי האוצר נטייה טבעית להקל על בעלי אמצעים מחשש שיתנפלו עליהם, או חלילה יברחו לוול־סטריט, הם העניקו לעשירים הללו מתנה — הפחתה במס מהדיבידנדים שהם מושכים מהחברות הפיקטיביות שלהם.

מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש האחרון עולה גם שרשות המסים העניקה שלא כדין עוד הטבות מעץ הכסף — הטבות במס בסך כמיליארד שקלים לקרן ההון "אייפקס" על עסקת רכישת תנובה. הטבות מס מסוג זה אמורות למשוך השקעות זרות שיחזקו את המשק הישראלי וייצרו מקומות תעסוקה, אולם קשה להחיל את התיאור הזה על אייפקס, שהרוויחה ארבעה מיליארד שקלים, הפקיעה את מחירי הקוטג' ולא יצרה מקומות עבודה.

בחזרה לעץ הכסף: בימים אלה התגלה שצמחו עליו כ־17 מיליארד שקלים נוספים — עודפי גבייה ממסים. העודפים הללו לא יממנו תוספת רופאים ואחיות לפריפריה, תוספת מיטות ומכשור רפואי, או שירותי סיעוד לקשישים חסרי אמצעים. המיליארדים הללו לא יושקעו בשירותים החברתיים המורעבים בישראל, שקוצצו מהם לאורך שנים מאות מיליארדי שקלים — קיצוצים שיצרו כאן מדינה שהיא אחת משיאניות אי־השוויון והעוני בעולם המערבי.

ראש הממשלה ושר האוצר מיהרו להצהיר שעודפי הגבייה יוקצו להורדת מס חברות ולהורדת מסים למי שהשר כחלון מכנה "המעמד הבינוני" — צעד שיביא לטענתם להגברת הצמיחה הכלכלית. אלא שאין ראיות לכך שהורדת מסים מובילה באופן אוטומטי לצמיחה. גם כך שיעור המס הממוצע בישראל נמצא ברבע התחתון בדירוג כלל המדינות המפותחות.

החודש פירסמה קרן המטבע הבינלאומית, גוף כלכלי שמרני, מחקר המצביע על כך שהעלאת נטל המס על עשירים תצמצם את אי־השוויון ללא פגיעה בצמיחה. מחקרים מראים שמדינות שוויוניות יותר צומחות יותר. מה שברור הוא שהורדת המסים החדשה לא תיטיב עם מחצית העובדים במשק המשתכרים כ־7,000 שקלים בלבד. ברור גם שההורדה הזו תמומן בשנים הבאות באמצעות קיצוצים בתקציבים החברתיים, שאי־השוויון ימשיך לגדול ושבפריפריה ימשיכו למות רבים יותר.