דבקה לשונו לח"כו

כנסת ישראל מנסה ללמד את הח"כים לדבר — וגם אם הסגנון שלהם לא תמיד לטעמכם, העיקר שיעשו זאת בעברית תקנית.

בכנסת מועסקים לא פחות משבעה יועצים לשוניים. תפקידם בשגרה הוא לעבור על מאות עמודי הפרוטוקול שמונפקים מדי יום בוועדות השונות ובמליאת הכנסת. וכך, בשנות ה־50 העלה אחד מעובדי הכנסת רעיון: היועצים הלשוניים שעורכים את הפרוטוקולים לקראת פרסומם הפומבי, יוציאו מתוכם את השגיאות הלשוניות הבולטות של חברי הכנסת — ויפיצו אותן בין הח"כים כדי שישתפרו להבא.

לאחר מספר שנים של הפצת העלון "כתיקונם" בין חברי הכנסת, פסק הנוהג. אולם לפני מספר שנים הוא חודש, תוך התמקדות בנאמר במליאת הכנסת. כיום מי שמפעילה את הפצת העלון השבועי היא מחלקת "דברי הכנסת", העוסקת בעריכה לשונית של הפרוטוקולים. בראש המחלקה עומדת דקלה אברבנאל, בלשנית שהיא למעשה הממונה הראשית על העברית הצחה בכנסת ישראל. תחת אברבנאל עובדים שבעת הלשונאים שמוציאים את השגיאות מתוך הנאומים במליאה — וידיהם של השבעה מלאות עבודה. אלא שרבים מחברי הכנסת כלל לא טורחים לפתוח את המיילים עם העלון, והשגיאות ממשיכות להיערם.

בעוד חודשיים יצוין יום השפה העברית. שניים מחברי הכנסת שמבחינתם העברית היא אהבה של ממש, יוזמים החלטה שלפיה עלוני "כתיקונם" יקובצו ויועברו לח"כים בשיעור קצר שיפתח את דיוני הוועדות.

העלון השבועי מקבץ בכל פעם את הטעויות הבולטות שביצעו הח"כים מעל הדוכן במליאה בשבוע האחרון. במקרים מסוימים, מחליטים הלשונאים להתמקד בשגיאות נפוצות. אחד העלונים האחרונים עסק בש' הזיקה: חברי הכנסת נוטים לחשוב שהעלמתה של השין הזו הופכת את העברית שלהם לגבוהה יותר — אולם בפועל מדובר בשגיאה. כך לדוגמה: נכתב לאחרונה לח"כים כי זו טעות לומר "בדרך בה הלכתי" וצריך לומר "בדרך שבה הלכתי". עלון אחר עסק בשמות תואר. אחד הח"כים נשא נאום נרגש שבו אמר "המשטרה הירוקה היא מערכת אכיפתית יעילה מאוד", אלא שלמעשה ראוי היה לומר "המשטרה הירוקה היא מערכת אכיפה יעילה מאוד".

“אני מהקוראים האדוקים של 'כתיקונם'”, אמר ח”כ איתן כבל, לשונאי חובב, והוסיף: “המטרה שלי היא להכניס כמה שיותר ח"כים להתמכרות הזו". "אני אוהב שפות", אמר ח"כ אחמד טיבי, והוסיף: "אני מרגיש משהו צורם כשמישהו טועה בלשון או בשפה, ואינסטינקטיבית אני מתקן. אני שמח על היוזמה לדבר בלי שגיאות שפה".