yed300250
הכי מטוקבקות
    נגד עין הרע: הטוריו, שער הכניסה הגדול בעולם
    מסלול • 10.11.2017
    גדולה לא נגמרת
    נופים רבי הוד ומקדשים יפהפיים שמשרים אווירת קסם וקדושה, וגם בית קפה עם ינשופים חיים, אשכול ענבים ב־864 דולר, קניון למוצרי בעלי חיים ושאר מוזרויות • כתבנו ביקר באתרי החובה וגם בפינות הנסתרות של טוקיו, וקפץ גם לבירה העתיקה קיוטו ולחבל וואקיאמה — הגליל העליון של יפן
    יניב חלילי, טוקיו

    המלצרית הצעירה מקדמת את פנינו בחיוך שנמתח מטוקיו ועד אוסקה. "הלו מיסטל, וולקאם", היא אומרת ומחווה בידיה לעבר שולחן סמוך. היא לבושה במדים אחידים של משרתת, כמו שאר המלצריות שעובדות ב־Maid Cafe, שזה בתרגום חופשי "קפה משרתת". עכשיו היא שולפת כרטיס מוזהב, שנראה כמו כרטיס אשראי אבל מתגלה כמו תחילתו של משחק תפקידים לוהט. "אתה האדון ואני המשרתת", היא מכריזה כשהיא מעניקה לי את "כרטיס האדון". אחר כך היא תפתח תפריט עם משקאות במחיר מופקע, שכמעט בכולם מככבת קצפת עם עיטור של צבע מאכל זרחני כלשהו. תכף היא תביא את הקפה עם הקצפת ותשאל במתק שפתיים: "מה אתה רוצה שאצייר לך?" אני אגיד לה "תציירי אותי", והיא תחל במלאכת עיטור הקצפת עם סירופ ירקרק, תוך שהיא בוחנת כל זיף וכל שומה על הפנים, כדי לדייק. ואז תגיש את יצירת האמנות ותצחקק: "היל יו גו, מיסטל".

     

    מלצריות של קפה המשרתות. הלו מיסטל
    מלצריות של קפה המשרתות. הלו מיסטל

     

    הכלל הראשון ביפן הוא שהאות ר' מתחלפת באות ל'. מיסטר הופכת למיסטל. חברת הרכבות הלאומיתJapan Rail הופכת לג'אפאן לייל. הכלל השני הוא שמוזרות נמתחת כמו אצה מגולגלת סביב סושי. אין דבר כזה מוזר — לכל עניין, גם המוזר ביותר, יש הסבר תרבותי. וכך גם ל־Maid Cafe, שהוא קונספט בילוי פופולרי בטוקיו. מדובר במעבדה מצוינת לבחורים צעירים, שלא ניחנים בכישורים חברתיים, לתרגל עם בנות גילם איך מדברים עם בחורה ועל מה. לידינו ישבו זוגות קפואים בכיסאותיהם בדייט ראשון ומלחיץ, כש"המשרתת" ישבה לצידם וסייעה לשבור את הקרח — היא עזרה לבחור לשאול את הבחורה שאלות שונות ודירבנה את הבחורה להתגבר על ביישנותה ולענות.

     

    טוקיו - גן עדן של גאדג'טים
    טוקיו - גן עדן של גאדג'טים

    בית קפה סמוך, שנקרא "קאט קפה", מאפשר לבאיו ללגום קפה בעוד חתולים מתחככים ברגליו. בית קפה דומה מאפשר לעשות כך עם ינשופים. מוזר? לא ביפן.

     

    נראה כי אין מספיק מילים לתאר את הקסם הזר שממלא את מי שמבקר ביפן. קשה גם להאיר את כל הצדדים השונים, המגוונים והמטורפים של יפן. רוצים קניון שכולו מוצרים לבעלי חיים, אפילו שירותי לוויות לכלבים? יש. רוצים רובוט בגובה שמונה קומות, זז ומאיר את סביבתו באורות צבעוניים? קיבלתם. בא לכם להפיס את השרירים באמבט יפני מסורתי לוהט על גדת נחל בשום מקום? בקלות. ועוד לא דיברנו על ארוחות הסושי ב־40 שקל לאדם.

     

     

    אז נתחיל בסושי

    בבית הכל־בו היוקרתי "מיצוקושי", על שדרת הגינזה המרכזית בטוקיו, מסתתר מרתף אוכל מהמם, עם כל פריט מזון יפני שאפשר להעלות על הדעת, כולל אשכול ענבים ב־864 דולר. את הענבים לא חייבים לקנות, אבל כן חייבים לקחת מגש בנטו של אוכל טרי ואיכותי ב־40 שקל, לטפס לקומה השמינית, שם נמצא גג חיצוני יפהפה עם גינה תלויה, ולהתענג על האוכל.

     

    אפשר גם לפקוד בשעת ערב את מסעדת הסושי "גנקי", שנמצאת באחת הסמטאות בכיכר שיבויה: מתיישבים לצד שולחן ובוחרים מנות מהתפריט שבטאבלט, וכעבור דקות ספורות צלוחיות הסושי משוגרות על גבי מסוע חשמלי ונעצרות מולכם. מורידים את הצלחת, מקליקים על הטאבלט והמסוע שב למטבח, למנה הבאה. הסושי טעים, מגוון, משביע ובעיקר זול — ארוחה שלמה ב־40 שקל. תה ירוק, כמו בכל מסעדת סושי ביפן, מוגש חינם וללא הגבלה. מי אמר שיפן יקרה?

     

    אפשר גם לסעוד באחת משלל מסעדות הראמן (מרק אטריות עם תוספות) הפזורות בטוקיו. קערה ענקית של ראמן עולה כ־40 שקל, זול יותר מאשר בתל־אביב. אם הגעתם לאזור מקדש סנסוג'י, שהוא אתר חובה, סורו גם למסעדת הסושי הסמוכה, "אסקוסה סושיקן", שם מוגש סושי טעים, טרי, זול ועטור פרסים — המסעדה המקומית זכתה שלוש פעמים בפרס בזכות דג הטונה הטרי המוגש בה. גם כאן, ארוחת סושי ממוצעת תסתכם בכ־70־100 שקל לארנק — סביר בהחלט.

     

    נערות יפניות עמוסות סטייל בארג'וקו, מוקד האופנה של טוקיו
    נערות יפניות עמוסות סטייל בארג'וקו, מוקד האופנה של טוקיו

     

     

    כדאי ומומלץ לסור במהלך היום לתיאטרון קבוקי צה, על שדרת הגינזה, השאנז אליזה של טוקיו. התיאטרון מציג לאורך כל שעות היממה מופעים של תיאטרון הקאבוקי עתיק היומין, שכולל הצגות בשיר, בריקוד ובמשחק, עם תלבושות יפניות מסורתיות. התיאטרון מעלה מדי חודש מופע אחר, ואלה אורכים לעיתים ארבע שעות. טיפ: אפשר ומומלץ להסתפק במערכה אחת, שאורכת כשעה. כך תיהנו מהסגנון ומהאסתטיקה האמנותית, ותשלמו רק עבור כרטיס למערכה אחת, שגם קל יותר להשיג מאשר למופע שלם. הכרטיסים להצגה של אותו יום נמכרים בקופת התיאטרון מדי יום בין 10 בבוקר ל־6 בערב. מחיר ממוצע למערכה אחת — כ־70־50 שקל. אפשר גם לשכור מכשיר תרגום לאנגלית.

     

    Maid Home Cafe: Mitsuwa Building, Soto-Kanda 1-11-4, Chiyoda-ku

     

    Mitzukoshi: 4 Chome-6-16 Ginza, Chuo, Tokyo

     

    Genki Sushi: Shibuya, 24־8 Udagawacho

     

     

    Asakusa Sushiken: 2-11-4 Asakusa, Taito 111-0032 

     

    Kabuki Za: Chome-12-15 Ginza, Chuo

     

    ונעבור לאתרי החובה

     

    יש רשימה גדולה של אתרי חובה למבקר בטוקיו. הראשון הוא מוזיאון אדו־טוקיו, המביא את סיפורו של המטרופולין הגדול, תוך שהוא שוזר בתוכו את ההיסטוריה היפנית ורבים מהמנהגים המקומיים. מומלץ מאוד לבקר במוזיאון באחד הימים הראשונים לטיול בטוקיו, כדי לקבל רקע וידע מתאימים להמשך הטיול. טיפ: במוזיאון יש דסק של מתנדבים, המציעים לכל אחד או קבוצה סיור פרטי במוזיאון. אנחנו נצמדנו למדריכה מקומית שנטפה ידע והייתה צמאה לספר את סיפורן של טוקיו, יפן והתרבות המקומית. היא העניקה לנו סיור אישי מעולה בן שלוש שעות, בסיומו קדנו קידה עמוקה של הודיה. הכניסה למוזיאון, כמו למרבית המוזיאונים בטוקיו, עולה כ־20 שקל למבוגר.

     

     

    מוזיאון נוסף שאסור לפספס הוא המוזיאון הלאומי של טוקיו, בטבורו של אזור המוזיאונים. המוזיאון מציג את המיטב האמנותי, ההיסטורי והמסורתי שיש ליפן להציע. טיפ: אם אין לכם ימים שלמים לבלות בו, סורו לתערוכת "הטוב ביותר" , שמציגה מספר פריטים מכל תערוכה ונותנת טעימה מהכל.

     

    אבל הדרך המומלצת ביותר לבקר בטוקיו ולראות צדדים אחרים של העיר, שלא תמצאו באף מדריך טיולים, היא באמצעות סיור אישי — ובעברית. סוזי היא ישראלית שנישאה ליפני ומתגוררת ביפן למעלה מ־20 שנה. היא מפעילה מערך שלם של סיורים בעברית בטוקיו, באמצעות מדריכים נוספים, המאפשרים לגלות את טוקיו החצופה, הבועטת והמשוגעת. הסיור שקיימנו עם קאי, בנה של סוזי, היה חוויה מתמשכת של תגליות בלתי פוסקות. אפשר לתפור את הסיור לצרכים האישיים ולתחומי העניין של כל מבקר. מומלץ, מומלץ, מומלץ.

     

    בערב כדאי לסור לבר הזעיר והמצוין "זירו". מסביב לבר יושבים כ־16 אנשים וצופים בטבח רוקח מאכלים יפניים שונים על גריל קטן. המנות קטנות, טעימות, מדויקות. מבחר גדול של סאקי יסייע לעכל הכל היטב. המחירים — כ־100 שקל לארוחה.

     

    ואם רוצים משהו קצת יותר משוגע, כדאי לבקר ב"מונסטר קפה" — מסעדה המעוצבת בצורת מפלצות גדולות וצבעוניות, עם מוזיקה רועשת ותחושה שאתם בתוך קליפ של קייטי פרי. גם המנות מוגשות עם רטבים צבעוניים על ידי מלצרים המחופשים למפלצות. מדליק.

     

     

    אתר חובה שתיירים כמעט ולא מגיעים אליו הוא האי המלאכותי אדיבה. נסיעת רכבת בת רבע שעה ממרכז טוקיו תביא אתכם אל האי, שהוא לונה פארק של בילויים. באי כמה קניונים, המומלץ בהם הוא "ונוס פורט". לצד הקניון ניצב, במלוא תפארתו, הגאן דאם — פסל ענק של רובוט שזז, קורץ ומתנהל כמו רובוט לכל דבר, רק בגודל של בניין.

     

    אזור קניות נוסף הוא רחוב אומוטסנדו, עם בתי כל־בו יקרים אך שווים וחנויות מזכרות ופיצ'פקעס. סורו גם לאזור הסמוך של הרג'וקו, רובע האופנה של צעירות יפן, עם מבחר אדיר של חנויות בגדים בכל סגנון אפשרי, כולל חנויות יד שנייה חביבות וחנויות 100 ין, שהן חנויות הכל בדולר של יפן.

     

    Edo Tokyo Museum: 1 Chome־4-1 Yokoami, Sumida, Tokyo

     

    :Tokyo National Museum 13-9 Uenokoen, Taito

     

     

    הסיורים בעברית של סוזי אוקובו: http:/www.hebrewtourguidetokyo.com

     

    Zero: 3-4-4 Kyobashi Chou-Ku

     

    Kawaii Monster Cafe: Harajuku - Adiba Island

     

    מערבה מכאן

    יפן היא לא רק טוקיו. מספר האתרים שמומלץ לבקר בהם במדינה הגדולה הוא עצום, וגם אם אין סיכוי להספיק את כולם, בהחלט רצוי לצאת מטוקיו ולבקר במקומות אחרים. אנחנו נסענו מערבה לקיוטו ולאזור חבל וואקיאמה, שהוסיפו ערך מוסף אדיר לטיול, ולפרקים אף התעלו על טוקיו.

     

    קיוטו הייתה בירת יפן במשך 700 שנים, עד שלהי המאה ה־19, בה הוחלט להעביר את הבירה לעיר אדו, ששמה שונה לטוקיו (שפירושו "מצפון לקיוטו"). קיוטו אמנם נושלה מתואר הבירה, אבל הקילומטראז' ההיסטורי שלה לא הלך לאיבוד והיא עדיין מנוקדת בשלל מקדשים מרהיבים, בארמון משוחזר וברחובות קטנים ומקסימים.

     

    הביקור בכל המקדשים הוא משימה בלתי אפשרית, שכן העיר וסביבותיה משופעות בלמעלה מאלף כאלה. אנחנו ביקרנו בשלושה אתרים, שאסור לפספס. הראשון הוא סנג'וסנגנדו — מקדש בודהיסטי מרתק ויפהפה, שנבנה בשנת 1164 בהוראת הקיסר. הוא נשרף ושוחזר ושוב נשרף ושוחזר, כמו רבים מהמקדשים ביפן, העשויים עץ דליק. אבל גולת הכותרת היא צבא הקאנונים, 1,000 פסלי בובות עץ בגודל אדם, שגולפו ונצבעו במלאכת מחשבת אחד־אחד ועתה ה ניצבים כאן, שומרים על האלים המקומיים. כל פסלי העץ נצבעו בזהב אמיתי. לצידם ניצבים 28 אלילים, השומרים על המקדש. אפשר להסתובב שעות בתוך המקדש, לעבור פסל עץ אחד אחר השני, להתבונן בהבדלים ביניהם ובעבודת היד המרהיבה.

     

    נגד עין הרע: הטוריו, שער הכניסה הגדול בעולם
    נגד עין הרע: הטוריו, שער הכניסה הגדול בעולם

     

    אחת התמונות המפורסמות ביותר של יפן מנציחה שערים כתומים רבים בדמות אות יפנית, שנקראים "טוריו". הטוריו נתפס כמעניק סגולה לטוהר ונגד עין הרע. במילים אחרות — זו החמסה היפנית. השערים הללו הם חלק מאתר החובה השני שבו ביקרנו — מקדש השינטו "פוג'ימי אינארי־טאישה" בקיוטו.

     

    מקדש פוג'ימי אינארי־טאישה בקיוטו. יום כתום
    מקדש פוג'ימי אינארי־טאישה בקיוטו. יום כתום

     

    ביפן דרות שתי דתות בשלום ובשלווה: בודהיזם ושינטו. הראשונה הגיעה מהודו, והשנייה התפתחה כאן ומקדשת את הטבע ואיתניו. מכאן היחס הקדוש של היפנים לטבע ולהתמזגות איתו. דוגמה מאלפת תמצאו במקדש השינטו הזה, שנטוע בתוך יער יפהפה ומציע מסלול הליכה (בדרגות שונות) סביב המקדשים שנבנו כאן. לאורך כל השביל ניצבים עמודי הטוריו, צבועים בכתום עז, משווים למקום מראה יפהפה ומספקים תפאורה הולמת לשלל תמונות.

    מקדש הזן טנריו ג'י. התכנסות עצמית
    מקדש הזן טנריו ג'י. התכנסות עצמית

     

    את ההתמזגות המושלמת אפשר לחוות בביקור באתר שהוא אולי היפה ביותר בו ביקרנו ביפן — מקדש הזן טנריו ג'י. ההגעה נעשית דרך יער עצי במבוק גבוהים, המאפשרים לאור השמש להציץ ביניהם ולצקת לסיור הרגלי (אל תשכירו אופניים) קסם אמיתי. אחרי הליכה של רבע שעה מגיעים אל המקדש, המצוי בתוך קומפלקס מרהיב של עצי בונסאי וצמחים אחרים, עם אגם יפהפה, נחל קטן וצמחייה מרהיבה. אפשר לבקר במקדש עצמו, אבל עדיף לשבת מול הפלא המרהיב, להתפעם ולהרהר בשתיקה. רוב התיירים יושבים כאן בדממה, איש־איש ומחשבותיו, שעה ארוכה.

     

    הגליל העליון

     

    נסיעה בת שעתיים מקיוטו, ברכבת המעולה של יפן, תביא אתכם אל חבל הארץ המופלא וואקיאמה, הגליל העליון של יפן. מיליוני יפנים שמגיעים לכאן מדי שנה אינם טועים. בטבורו של וואקיאמה נמצא קומאנו קודו, נתיב עלייה לרגל קדוש ליפנים, ובו שלושה מקדשים חשובים. הנתיב כולו הוכר כאתר לשימור מורשת עולמית של אונסק"ו, והוא נמתח על פני עשרות קילומטרים של שבילים הטובלים ביער ירוק, מרהיב ביופיו ועמוס בנופים קסומים.

     

    למעלה מ־1,000 שנים שהיפנים עולים לרגל לכאן. כשקיוטו הייתה בירת יפן, נהגו ללכת לכאן במשך 30־40 ימים. כל קיסר הגיע לכאן, כדרך לבסס את שלטונו ולהעמיק את תמיכת העם בו. כולם באו כדי לבקר בשלושת המקדשים: קומאנו הונגו טאישה, קומאנו נאצ'י טאישה וקומאנו הייאטמה טאישה.

     

    הנתיב מתחיל צמוד לים, ונכנס מזרחה לתוך היערות הגדולים וללב ההרים. בכניסה לעמק בו נמצאים המקדשים, בלבם של שדות אורז מוריקים וריחניים, ניצב שער הטוריו הגדול בעולם — 33.9 מטר גובהו ו־42 מטרים רוחבו. במהלך הטיפוס במדרגות אל הפסגה בה נמצאים המקדשים, נמלא המבקר בקדושת המקום — גם אם אינכם מאמינים בשינטו או בבודהיזם, אי־אפשר שלא להתרשם מהפולחן היפהפה והרוחני של היפנים. המקדשים נקיים, שקטים, ומאפשרים להתכנס פנימה. בקומאנו הונגו טאישה היינו עדים לטקס שביצעו אנשי הדת המקומיים — הם זימרו באופן מדיטטיבי, הדליקו קטורת ריחנית והיכו בתוף גדול פעם אחר פעם. הדהוד התוף פרץ אל רחבי העמק האילם וכיסה את הנוף באווירת קדושה.

     

    מסלולי ההליכה בנתיב העלייה לרגל קומאנו קודו סלולים ומשולטים היטב, אבל רבים מהתיירים שוכרים מורה־דרך מקומי דובר אנגלית. מורת הדרך המצוינת שלנו, ג'ניפר פוג'ינו, מילאה לנו חורים רבים בידע ובהסברים מאלפים שסיפקו מעטפת כוללת של רקע היסטורי ודתי לטיול המהנה.

     

    מסעדות מצוינות רבות מנקדות את הדרך, אבל אל תפספסו את ארוחת הצהריים המרהיבה של המסעדה ב"קירי נו סאטו טקהארה", בית הארחה בן עשרה חדרים על פסגתו של אחד ההרים, עם נוף שהדבר היחיד הבעייתי בו הוא שאי־אפשר ללכוד את כל כולו בתמונה אחת. בשעות הבוקר העמק שלמרגלות ההר טובל בערפל המשווה לנוף תחושה מופלאה. אפשר להגיע לכאן לשהייה בת לילה או כמה לילות ולצאת מכאן לטיולים בסביבה. אנחנו הסתפקנו בארוחת הצהריים, מהטובות שאכלנו ביפן.

     

    לצד כל סועד מונחת פתילייה קטנה ומעליה קערת מים חמים. כשהמים רותחים, מכניסים לתוכם נתחי דגים ופירות ים, עד שהם מתבשלים. נוטלים את הדגים המבושלים, טובלים אותם באחד משלל הרטבים המסורתיים המוגשים לשולחן, וטועמים מגן עדן. הנוף בחלון משלים את החוויה. בעלי המקום דובר עברית לא רעה, הודות לביקוריהם התכופים של ישראלים. את עשבי התיבול הוא מגדל בחצר, את הדגים הטריים הוא מקבל מדי יום מדייגים מקומיים, וגם את הממרחים והריבות מכינים כאן מחומרים טבעיים. העיצוב החמים מזכיר פונדק דרכים משודרג, ואם מאוד עייפים, אפשר להשתרע על מחצלת במבוק ולנוח עד שהאוכל יתעכל.

     

    ברותחים ובצוננים

     

    את חבל וואקיאמה חוצה קומאנו גאווה, נהר רדוד של מי גשמים ושלגים, שאפשר ללגום ממנו ללא חשש. לאורך הנהר בוקעים מעיינות מים חמים הנחשבים לבעלי מינרלים משובחים. לכן נבנו לאורכו ראיוקנים (בתי הארחה) רבים, המציעים גם את גולת הכותרת של יפן — אונסנים, בתי המרחץ המסורתיים.

     

    ביקרנו בשניים מתוכם — שונים ומשלימים. ריוקאן מידוריה נבנה על גדת הנהר ומחלונות חדריו המפנקים נשקף נוף של יערות ומי קריסטל זכים. בקומת הכניסה נמצאים בתי המרחץ, לנשים ולגברים בנפרד. כל אורח מקבל קימונו, עימו הוא יכול להסתובב ברחבי המלון ובאונסן. מחוץ למלון, על גדת הנהר, נבנו בריכות מים תרמיים רותחים. גברים ונשים טובלים בנפרד (המהדרין עושים סאת בעירום) בשקט מוחלט, מול הנוף. רק לעצום עיניים ולתת למים החמים להפיס את השרירים הדואבים מההליכה הממושכת בנתיב העלייה לרגל. אחר כך לטבול בנהר הקר ולצנן את הגוף — וחוזר חלילה.

     

    מבין כל נקודות השיא בטיול ליפן — אחת המרהיבות ביותר היא נאצ'י, המפל הגבוה ביותר ביפן, שסוחט קריאות התפעלות מכל מבקר. הוא כל כך מרשים, שהיפנים בנו מקדש לצידו — קומאנו נאצ'י טאישה, עוד אחד משלושת המקדשים שעולים אליהם לרגל בקומאנו קודו. עולי הרגל מגיעים לכאן כדי לקיים טקסי פולחן ולהודות לאלוהי הטבע על המים והאושר האינסופי שבהתבוננות בפלאי הטבע.

     

    מפל הנאצ'י, המפל הגבוה ביפן. סוחט קריאות התפעלות
    מפל הנאצ'י, המפל הגבוה ביפן. סוחט קריאות התפעלות

     

    לא רחוק מהמפל נמצא מלון יפני נוסף עם אונסן חווייתי למדי — מלון נקנושמה, שהוא למעשה קומפלקס אדיר מימדים של כמה בתי מלון, מסעדות ומתקני בידור, בעיר קאצורה בחצי האי קי. העיר הקטנה ידועה בדגי הטונה הטריים שלה, אך גם במעיינות המים התרמיים הזורמים בצינורות למתקני מרחץ ולבריכות על המזח ממש ליד הים. המהדרין שולקים עצמם בבריכות הרבות כשגלי הים מתנפצים ממש למטה וזורקים רסיסים של מים קרים.

     

    לתכנון טיולים בוואקיאמה, בקרו באתר האינטרנט של משרד התיירות המקומי:

    www.visitwakayama.jp

     

    בית ההארחה והמסעדה kiri no sato takahara: http://kirinosato-takahara.com/en/

     

    המדריכה ג'ניפר פוג'ינו: kumano.com-welcome@mi

     

    מודיעין שלום

    חברת התעופה היפנית אול ניפון איירווייז מציעה כרטיסי טיסה מתל־אביב לטוקיו ול־ 120 ערים נוספות ביפן, עם עצירת ביניים בערים אירופאיות כמו לונדון ופאריס, במטוסים חדישים כמו הבואינג דרימליינר. החברה מציעה ארבע מחלקות שונות — תיירים, תיירים־פלוס, עסקים וראשונה. בחברה מציעים עתה כרטיס לטוקיו במחלקת תיירים החל מ־ 790 דולר, ובמחלקת עסקים החל מ־ 2,830 דולר — בהתאם לזמינות ולתאריכים

     

    הכותב היה אורח חברת אול ניפון איירווייז

     


    פרסום ראשון: 10.11.17 , 19:43
    yed660100