חמישי 23 בנובמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום: אפי שריר
24 שעות • 11.11.2017
המשתיקים
זאת כבר הפכה להיות תופעה שמאיימת על חופש הביטוי: גופים גדולים שתובעים בסכומי ענק אזרחים פשוטים שמותחים עליהם ביקורת. פעם זה ניצול שואה בן 89 שמודאג מאופן השימוש בכספי ציבור וחוטף תביעה בסך מיליון שקל, ופעם לקוח שקונה רכב ומתלונן בפייסבוק על שירות לקוי. האגודה לזכויות האזרח: "למדו איך להשתיק אנשים"
ליאור בן עמי וגיא ליברמן | צילום: אפי שריר

"זה לא נעים להיות נתבע", אומר בעצב פרופ' ג'אן אשכנזי (בתמונה למעלה), ניצול שואה בן 89 יוצא רומניה, שנאלץ בגילו המתקדם להתמודד עם תביעה בסך מיליון שקל. "יותר מפחד זו תחושה של תסכול קשה. אני לא חושש מפסק הדין בסוף הדרך, אם אזכה להגיע לסופה".

 

כדי להבין את הרקע לתביעה נגד הישיש צריך להרחיק למערב ראש פינה, שם מתבצעות בימים אלה עבודות ראשוניות להכנת השטח שבו אמור לקום מוזיאון להנצחת יהדות רומניה. מדובר בבשורה של ממש, אחרי שנים ארוכות של עיכובים, ואחרי שכבר לפני מספר חודשים הצהיר השר לשעבר מיכה חריש, ראש עמותת א.מ.י.ר להנצחת מורשת יהדות רומניה, כי "בניית המוזיאון מצויה בעיצומה".

 

עמותת א.מ.י.ר, הגוף שמאחורי המיזם, הוקמה לפני כ־15 שנה. כבר בשלב מוקדם הבהירה שיעדה המרכזי הוא להקים מוזיאון שינציח את מורשת יהדות רומניה. אלא שהשנים נקפו, ולמרות שני טקסי הנחת אבן פינה שנערכו מאז — מוזיאון לא קם.

 

והיו מי שהחלו לשאול שאלות. אחד מהם הוא פרופ' אשכנזי, ששאל על המיליונים מכספי הציבור שהוזרמו לעמותה להקמת המוזיאון ועל גרירת הרגליים לאורך שנים. בהמשך גם שלח עם שמונה יוצאי רומניה אחרים מכתב לגורמים הקשורים בקרן קריטטה, המקבלת כספים מהשבת רכוש הקהילה היהודית ברומניה, ותומכת בעמותת א.מ.י.ר, כשהוא מבקש לוודא שימוש נאות בכספים. כשלא קיבל תשובות שסיפקו אותו, טען לחוסר שקיפות.

 

"ניסיונות השתקה מבישים". אלעד עדן | צילום: דנה קופל
"ניסיונות השתקה מבישים". אלעד עדן | צילום: דנה קופל

 

 

עבור אנשי א.מ.י.ר זה היה כנראה יותר מדי. אם אין מוזיאון בשטח, בינתיים נשתמש בכספי יהודי רומניה לממן הליכים יקרים נגד האיש ששואל יותר מדי. נגד אשכנזי הוגשה תביעה של מיליון שקל, כשמולו, ברשימת התובעים, ניצבים העמותה ועשרה מנציגיה, בראשם חריש, שמשמש בכובע נוסף, כיו"ר החברה לאיתור ולהשבת רכוש נספי השואה. "קשה להעלות על הדעת דיבה חמורה מזו כלפי גוף שכל תכליתו להנציח את יהדות רומניה", הזדעק בשמו עו"ד ישגב נקדימון בכתב התביעה.

 

"היכן הכזבים? היכן ההשמצה?", השתוממו בכתב ההגנה עורכי הדין מיבי מוזר, שירה בריק־חיימוביץ' ורעות פרידנרייך, כשהם מגדירים את ההליך נגד ג'אן כ"תביעת השתקה שאין מובהקת ממנה", ושמטרתה "סתימת פיות".

 

"שאלתי את עצמי מה עשיתי?" אומר פרופ' אשכנזי, "ולקח לי כמה שבועות כדי להשיב. אחרי 88 שנים, שבמהלכן לא ​נתבעת​​י, ​דווקא ​במדינתי, שאליה נלחמתי להגיע כמסורב עלייה​ — נתבעתי לראשונה. יכול להיות שמפני שאני הקשיש ביותר מכל אלו שחתמו על המכתבים השואלים על המוזיאון, הייתי כנראה הקורבן הקל ביותר.

 

"אני שואל את התובעים​: האם ידוע לכם שמתבזבז כסף קדוש, של יהודים ​שנספו בשואה? זה הרכוש הציבורי שממנו אמורים לממן את בניית המוזיאון.​ עכשיו תרומתם של הוריי המנוחים משמשת את התובעים ​לשלם לעו"ד בו בזמן שאני מגן על עצמי מהפנסי​ה שלי".

 

אפקט מצנן

 

ניסיונות עורכי דינו של אשכנזי לסלק את התביעה על הסף או לקבוע כי במידה שייפסקו הוצאות משפט נגד התובעים, נציגי העמותה הם שיישאו בהן באופן אישי ולא מכספי ציבור — לא נענו על ידי בית המשפט.

 

מה שמוביל לבעיית המפתח: בישראל 2017 אין חוק או פסיקה מחייבת שנותנים מענה מקדמי לתביעות השתקה. למונח "תביעת השתקה" אין אפילו הגדרה ברורה, וגם עם ההגדרות הקיימות ניתן להתווכח. ובכל זאת, ניתן לנסות לסווג תביעות השתקה לפי מספר מאפיינים, דוגמת תביעה שעילותיה קלושות; שכוונתה הנסתרת היא השתקה או מניעה מעיסוק בנושא ציבורי; שלרוב ניכרים בה פערי כוחות בין התובע לנתבע.

 

תביעת השתקה יוצרת נזק מיידי לנתבע: הוצאות כספיות רבות ללא צורך, עוגמת נפש מיותרת, ואנרגיות שמתבזבזות על הליכי סרק שעלולים להיגרר שנים. אלא שעיקר הבעיה הוא שתביעות כאלה עלולות גם ליצור הרתעה מתגלגלת לקהלים נרחבים יותר, שיושתקו בשל חשש מתביעה דומה, מה שמכונה "אפקט מצנן".

 

גם כשבתי המשפט בארץ חושדים שהתביעה שלפניהם נועדה להשתקה, הם מעדיפים להיות זהירים ולא ממהרים לסלקה על הסף. לכל היותר, וגם זה במקרים נדירים, הם מוכנים להתחשבן עם התובע בסוף ההליך ולחייב אותו בהוצאות משפט מוגדלות אחרי שעיקר הנזק כבר נעשה.

 

פסיקה יוצאת דופן כזו התקבלה לאחרונה על ידי שופטת השלום תמר בר־אשר צבן, שפסקה הוצאות משפט של 20 אלף שקל נגד זכיינית של חברת "UMI". זה קרה אחרי שלקוח החברה, קובי אפריאט, רכש רכב איסוזו חדש בכ־240 אלף שקל. לרוע מזלו, תיבת ההילוכים התקלקלה בשלב מוקדם, ונדרש תיקון של 30 אלף שקל. לאחר שהחברה סירבה לשאת בעלות, פירסם אפריאט פוסט זועם בפייסבוק שבו התחייב: "לא אדרוך בסוכנות הזו בחיים, חבורה של רמאים ונוכלים".

 

לאחר הפרסום השתכנעה UMI לממן את התיקון. אלא שהזכיינית לא שכחה את הפוסט ותבעה את אפריאט ב־100 אלף שקל. השופטת לא אהבה את זה, וקבעה שמדובר בתביעה "שתכליתה הטלת אימה עליו ואף השתקת לקוחות בכלל לבל יעזו למתוח ביקורת על עסקים המספקים שירות לקוי".

 

"כשהוגשה התביעה, נדהמתי", אומר אפריאט, שיוצג על ידי עו"ד פזית בר, "את הדבר האלמנטרי — להתלונן על עוול שעשו לי — ניסו לקחת לי".

 

"תובעה טורדנית"

 

אלעד עדן הוא יזם נדל"ן מוכר באזור המרכז. בפברואר 2016 פירסמנו ב"ידיעות אחרונות" תחקיר על שלל טענות של תיירים ואחרים נגדו בדבר ניסיונות להוציא מהם כספים כשהשכיר להם יחידות דיור.

 

עדן טען שמדובר בהשמצות חסרות בסיס, ובכל זאת, גל התלונות הוליד אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק שהתריע נגדו. עם מובילי המאבק ברשת נגדו נמנית פרופ' יעל שמש — קרובתו של חייל בודד, ששכר דירה מעדן, וכשעזב נדרש לשלם 14 אלף שקל פיצויים, בין היתר בטענה שהשאיר "בשר רקוב" במקרר ולכן נדרשה החלפתו.

 

בתגובה למאבק נגדו ברשת הגיש עדן תביעה דיבה נגד שמש, בן זוגה ואחיה בבקשה לפצותו בחצי מיליון שקל. השלושה, טען, "קיבלו החלטה, כנראה, להפוך את חייו לגיהינום באמצעות מסע שיסוי והשמצה".

 

"בהתחלה זה מאוד הפחיד אותנו", מספרת שמש. "בסך הכל אין לנו ניסיון עם הליכים משפטיים, ופתאום נופלת עליך תביעה של חצי מיליון שקל. אמנם ידענו שהאמת בצד שלנו, אבל יש הבדל בין אמת עובדתית לאמת משפטית". בכתב ההגנה השיבו שמש ויתר הנתבעים שמדובר ב"ניסיון מביש ושפל להשתיק ולנקום בנתבעים".

 

התנהלות עדן בהליך המשפטי הייתה לא שגרתית: ההליך התקדם בעצלתיים, תוך שהוא נמנע מלהגיש תצהיר עדות ראשית ולספק כתובת לשליחת מכתבים. דווקא הנתבעים היו אלה שביקשו לזרז את התביעה נגדם — לדבריהם, כדי לחשוף בבית המשפט את אופיו האמיתי. שיא האבסורד נרשם כשהנתבעים גילו שעדן לא שילם מחצית מגובה אגרת בית המשפט והציעו לשלם במקומו כדי שהתיק נגדם יוכל להמשיך להתנהל. הצעה שנדחתה. וכך יזם הנדל"ן התקפל בקול ענות חלשה, ואפילו לא התבקש לשלם את הוצאות ההליך. הנתבעים הגישו ערעור על החלטת המחיקה.

 

לפני מספר חודשים היה אמור להתקיים דיון בתיק, אלא שיום קודם ביקש עדן לדחותו. "במידה והדבר לא מתאפשר, מתבקש בית המשפט למחוק את התביעה", הוסיף. השופטת רונית פינצ'וק אלט סירבה לדחיית הדיון, וקבעה שעל הנתבעים להשיב לבקשת המחיקה תוך שעות ספורות, וכשתשובתם איחרה, הורתה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

 

גם אהרון אפלבאום מכוכב יאיר מקדיש את זמנו להתמודד עם תביעה בגובה 300 אלף שקל שהגישה נגדו ב־2013 הקבוצה הקבליסטית "בני ברוך", שבראשות הרב מיכאל לייטמן. "חטאו", לטענת העמותה, היה מכתב ששלח ב־2012 למשרד החינוך והרווחה ולמרכז לנפגעי כתות. במכתבו התריע מהכנסת תכנים לימודיים לבית ספר יסודי בטבעון, שמקורם לטענתו בגוף שמושפע מבני ברוך, הציע "להרחיקם" מבית הספר, כשהוא מציג את הארגון ככת.

 

בתביעתם כינו בני ברוך את פעולתו כ"מקרה קשה ובוטה של פרסומים שקריים". מנגד טען עו"ד ישי שנידור שמייצג את אפלבאום שהתביעה הוגשה תוך "שימוש לרעה בדיני לשון הרע וניצול פערי הכוחות שבין ארגון רב־עוצמה לאזרח בודד שמעז לצאת נגדו". ההליך המשפטי במקרה זה ממשיך להתקיים.

 

"שימוש בהליכים משפטיים כגורם משתיק או משתק חופש ביטוי מאוד נוכח בחיינו כיום", מסביר עו"ד אבנר פינצ'וק, מהאגודה לזכויות האזרח. "התביעות הן רק קצה הקרחון, כשהקרחון עצמו זה לרוב מכתבי התראה של עורכי דין שמאיימים בהליכים משפטיים. בארה"ב הגדירו את התופעה בחוק".

 

עו"ד פינצ'וק מתקשה לראות חקיקה דומה בישראל. "מי שמסתכל על תיקוני חקיקה שח"כים הציעו בשנים האחרונות בתחום לשון הרע, רואה שלרוב המגמה היא דווקא להחמיר נגד הדוברים, ולצמצם את חופש הביטוי".

 

תגובת א.מ.י.ר: "מימון פרויקט המוזיאון נעשה בשלבים במשך שנים, ורק כשהייתה יתרת כספים ראויה, החל שלב ההתקשרויות החוזיות והביצוע. באוקטובר 2016 החלו עבודות הבנייה. בשל העובדה שהמוזיאון יהיה חלק מאתר שחזור ראש פינה, הוחלט לקשר בין החלקים על ידי בניית מנהרות אופקית ואנכית בהר. כעת אנו בשלב עבודות המנהור. טענתו פרופ' אשכנזי היא טענה שקרית".

 

תגובת עדן לא התקבלה.•

 


פרסום ראשון: 11.11.17 , 20:25