"לא הלכתי על בריא, הלכתי על מרזה"
השף שגב משה גזר על עצמו תקופה ממושכת של משטר תזונה וכושר קפדני, ועכשיו הוא נהנה מפירות ההצלחה ומשחרר קצת את הרסן • המומחים מבקשים שיאכל משהו אחרי אימונים, שיאמץ שגרת טיפוח בסיסית, ומדי פעם ירשה לעצמו לקחת הפסקה
מי אני: "שף. יש בבעלותי עשר מסעדות, 800 עובדים, תוכנית טלוויזיה. נשוי לסטייליסטית סנדרה רינגלר, אב לשלושה ילדים. בן 44, גובה 1.92 מ', שוקל 82 קילו עם 8 אחוזי שומן".
יום העבודה שלי: "קם בשבע בבוקר, מארגן את שלושת הנסיכים, הולך לחדר כושר או לטניס וטס לעבודה. פגישות, מטבחים, מסעדות, הפקות, יש לי מוצרים בסופרמרקט, אני מופיע בטלוויזיה 16 שנה, עם 'מסעדת הפועלים של שגב', מכין ארוחות בבית ראש הממשלה. אני טס מלא בענייני עבודה, לאחרונה בישלתי ארוחה חגיגית להנהלה הבכירה של גוצ'י באיטליה, נסעתי לטייוואן לעבודה, התארחתי בפוקס ניוז בניו־יורק, גייסתי באל־איי כסף לבית השאנטי. אני כבר לא אחראי על האוכל באל על, באתי לשנה וחצי ונשארתי שבע שנים, היום אני מתעסק באוכל למטוסים פרטיים.
"היומן שלי זוכה לתשומת לב מיוחדת, כל דקה ממש חשובה לי. אני גם מנסה להיות האבא הכי טוב והבעל הכי טוב ושיהיה לי זמן עם חברים. ניהול הזמן מצליח כי אני מכבד אנשים, יש לי שותפים שונים ממני ואנחנו טסים לחופשות ביחד עם המשפחות, יכולים להתווכח אבל בחיים לא רבים. אני מטפל באוכל, בשתייה, בקהל, בעובדים וביחסי הציבור. השותף שלי יעקב דואג לצד הפיננסי, נמצא מול הבנקים וכנראה שהוא נהנה מזה. ניר מתעסק בבינוי, בספקים, בקניינות, ועופר מתעסק בצד המשפטי.
"המסעדה האחרונה נפתחה בראשון, 'שגב קראנץ' בורגר', והולכים להיות לה סניפים במזרח הרחוק. עבדתי על דקויות החל מצורת החיתוך של המלפפון החמוץ, דרך העגבנייה שתהיה הכי טרייה, וכלה בצורה של ההמבורגר — כדי שיזהו שזה שלי עוד מרחוק".
התזונה שלי: "בשלושת החודשים הראשונים של משטר הדיאטה כולם סביבי אמרו לי 'די, מה קורה לך'. גם סנדרה לא אהבה את זה. ישבנו במסעדה עם חברים ולא היה לי מה לאכול, היו לי חוקים, כמו מנה קטנה של אורז גג פעם בשבוע, לא נגעתי באגוזים כי הם משמינים. אני גם יכול לעשן סיגריות ואז כמה חודשים לא, כזה אני. אכלתי בדייקנות, התאמנתי בטירוף, במסעדות טעמתי ביס, לא משנה כמה זה טעים.
"אף פעם לא הייתי אדם שמן, אבל יש הבדל עצום בין לא להיות שמן ללהיות חטוב. כשאנשים שאלו מה קרה לי סנדרה הסבירה שנבחרתי לדגמן בשנה הבאה לקלווין קליין אז אני חייב קוביות. הייתי מסיים משמרת ומגיע הביתה מת מרעב, פותח את המקרר, לוקח את האייפון ובודק קלוריות. אני לא בן אדם בדיאטה, רוצה להגיע מהר לתוצאה ולאט־לאט לפנק את עצמי יותר. עכשיו אני קצת יותר נורמלי, אוכל ירקות חופשי, פירות כמעט חופשי, קינוח ממש במידה. אין לחם, בצקים, רביולי, ניוקי, אין אגוזים ושקדים, אין מטוגן, אין חלב, אין סוכר. לא הלכתי על בריא, הלכתי על מרזה. אם אתה מגיע למקרר רעב, אתה במצב מסוכן.
"לפני האימון בבוקר לוקח תמר או בננה אם אני רעב, והארוחה הראשונה שלי בשתיים בצהריים: 400 גרם חלבון וירקות. אני אוכל ירקות עד שאני שבע, לפעמים מתפנק עם קצת טחינה. אם זה יום שאני מבשל ויש הרבה טעימות, אני לא אוכל צהריים, כי אני כל היום טועם. בערב אני אוכל גבינות קלות, חביתה, סלט. אם בא לי אז סשימי, סושי. פפסי מקס זה הקינוח שלי. היום אני יותר מאוזן כי הגעתי למטרה באוגוסט, חודש לפני הזמן. היינו באיטליה ואכלתי הכל, צריך ליהנות מהדרך, אני לא פה בשביל לסבול. מידתיות שומרת עלינו".
כושר: "לפני שנה וחצי ישבתי בים עם חבר. עברו לידנו שני גולשים ואני אומר לחבר שלי 'תראה איזה גוף', והוא אומר 'אח שלי, הם בני 25, גם אנחנו היינו ככה'. אמרתי לו 'תקשיב טוב, שנה מהיום אני עם שש קוביות!' למחרת בבוקר הלכתי לחדר כושר ואמרתי למאמן 'אני מוכן לעשות הכל'. אני קיצוני, החלטי, כשאני באמת מחליט אני אעשה הכל בשביל זה. אני גמיש במחשבה, אבל המטרה נקבעת. אני רואה חבר'ה בחדר כושר שעושים שבע חזרות במקום 12 כשהמאמן מסתובב, ואני להפך, עושה עוד חזרה. רק כשהגעתי לשש קוביות התחלתי להראות את זה. אני טיפוס ספורטיבי, שט גלים, רולרבליידס, משחק טניס. אני אוהב את זה ומתמיד באימונים גם בחופש או בנסיעות עבודה".
טיפוח: "מורח וקס על השיער, מחליף ריחות של בשמים, מורח קרם הגנה על הפנים כדי לא להתקלף. מניקור־פדיקור בחיים לא, קרמים בחיים לא".
לנפש: "אני קורא המון מאמרים על הצלחות, ניהול עסקים, יציאה ממשברים, אוהב לראות ביוגרפיות. קרו לי דברים קשים, נשרפו לי מסעדות, נפרדתי בצורה קשה משותף לפני כמה שנים. אין לי עור של פיל, אני אדם רגיש, ולמזלי הדיפולט שלי אופטימי, לצחוק ולא לכעוס.
"האישה שאיתי מאוד תומכת בי, מחזקת אותי, בחלומות הכי ורודים שלי לא חלמתי שכל כך איהנה מהזוגיות. אני מעריץ אותה, נמשך אליה בטירוף, אני עובד בזה, מפעל הזוגיות הזה לא יכול להתקיים באושר אם לא יהיו אלף ג'סטות קטנות במהלך השנה, בלי קשר ליום הולדת או יום האהבה. מה שעושה אותי מאושר זה לראות אותה מאושרת ואת הילדים מאושרים. אנחנו לא חיים בלה לה לנד, אנחנו מנהלים בית עם הורים עסוקים והרבה אחריות. יש חודשים שהעסק עובד יותר טוב וחודשים שפחות טוב, שום דבר לא מובן מאליו.
"כדי לשמור על המערכת המשפחתית יש לי חוקים: אני לא נכנס הביתה עם הטלפון באוזן, כשאוכלים לא משחקים בטלפון, כשהילדים מדברים איתי אני לא מסמס. כשאני בלחץ אני יותר נפיץ, אבל יש משהו מאוד מרגיע בבית שלי. לשמחתי הילדים בגיל שעדיין מתייחסים אליי, אז אני מנסה כמה שיותר לשוחח איתם, אני מספר להם דברים שעברו עליי ביום, חלומות שלי. כשבישלתי לגוצ'י שיתפתי את כל הבית והילדים התרגשו איתי.
"שום דבר טוב לא קורה מעצמו, לא עסקים ולא זוגיות. שום דבר לא נולד סתם ככה, אין כוכב נולד, מאחורי הקלעים של זה יש הרבה התעסקות. כשאתה מאמין במשהו, רוצה אותו ומדבר ועושה למענו, זה דופק אצלך בדלת. יש לי שילוב של מזל, אמונה, חריצות וכישרון. הפסדנו המון כסף, הרווחנו גם, אין הצלחות נכונות בלי כישלונות מפוארים. אני לומד תורה כמה שאני יכול, כל שישי יש קידוש, מנסה להיות איש הכי טוב שאני יכול".
שורה תחתונה: "אני גאה בדרך שאני צועד בה ומתרגש בכל יום מחדש".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"מחקרים מצביעים על כך שהשלב הקשה ביותר בתהליך הדיאטה הוא לשמר את ההישג. מידתיות היא אכן מילת המפתח. שגב מתאמן ומצמצם את הקלוריות שהוא צורך ובכך משיג מאזן אנרגיה שלילי שתורם להרזיה ולחיטוב. התפריט שלו דל מאוד בפחמימות (דגנים, קטניות) ועשיר מאוד בחלבונים ובירקות. תפריט מסוג זה לרוב קשור בשימור מסת השריר וירידה במסת השומן. נראה שמקור הפחמימות שלו הוא ירקות ומפירות ואם בהם הוא לא חוסך, בהחלט ייתכן שגם כמות הפחמימות שהוא צורך מספקת.
"הוא צורך פחמימה קלה לעיכול לפני האימון, אבל לאחריו הוא נמצא בצום ממושך. אם הוא ביצע אימון עצים חשוב להקפיד לאכול בטווח של שעתיים־שלוש מסיום האימון. אם הוא לא רעב, ניתן להסתפק במשקה יוגורט עשיר בחלבון כדי לנצל את יתרונות האימון. מכיוון שלאורך שנה הוא צימצם משמעותית את צריכת הקלוריות וביצע אימונים גופניים עצימים, מומלץ שיבצע בדיקות דם מקיפות על מנת לוודא שאינו סובל מחסרים תזונתיים".
יואב אבידר, מנהל הגימנסיה מטעם רשת הולמס פלייס:
"אצל שגב נושא האימון הגופני הוא לפי הספר: שילוב נכון של פעילות מגוונת, הכוללת עבודה על מרכיבי כושר מרכזיים כמו סיבולת אירובית וכח. שגב נעזר במאמן כושר אישי, ואין ספק שפיקוח ובקרה צמודים מבטיחים תוצאות מצוינות ומחויבות.
"שגב מתאמן כמעט על בסיס יומי ומקפיד על השגרה הזו גם כשהוא בחו"ל. אולם גם תדירויות אימון נמוכות יותר של פעמיים־שלוש בשבוע טומנות בחובן יתרונות בריאותיים רבים בהשוואה לחוסר פעילות. חשוב, הן פיזיולגית והן פסיכולוגית, גם לדעת לקחת הפוגות קצרות של כמה ימים, ובדרך כלל ההפוגות הללו מאפשרות חזרה בכוחות מחודשים ומונעות שחיקה. שגב רציני וקפדני לגבי שגרת הכושר שלו, אולי קצת קפדן מדי".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"הדבר היחיד שטוב בשגרת הטיפוח המינימלית של שגב זה השימוש בקרם הגנה. אני ממליצה לו להתחיל בקטן: שטיפה של הפנים בסבון פנים עדין בכל ערב ומריחת קרם לחות שמכיל חומרים פעילים והזנה לעור. עם הגיל, ובשילוב הירידה במשקל וספורט מוגבר, העור מאבד את הגמישות והאלסטיות שלו ומקבל מראה דק, דהוי ופחות יפה. שגב הוא איש תקשורת מעבר להיותו שף, ולכן הוא צריך להקפיד על הנראות שלו".
צביה חי־אל – מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים: "שגב הוא אדם מיוחד, יש בו שילוב של אינטליגנציות (אינטילגנציה רגשית, חברתית ומעשית) מסוגים שונים וכולן ברמות מאוד גבוהות. בדרך כלל כשלאדם יש יכולת אנליטית ברמה גבוהה, זה בא על חשבון משהו אחר, לדוגמה יכולת ביטוי רגשי. הדבר הנדיר בשגב הוא שכל היכולות שלו באות לידי ביטוי ברמה אחידה וגבוהה.
"הוא קודם כל בן אדם, לפני הכל. יש לו כבוד לבני אדם, למקצוע, למוסר עבודה, לרגשות. הוא אדם של יחסי אנוש וכשיש לך את זה, יש לך כבר 80 אחוז סיכוי להצלחה. לא ניתן להתעלם מהתמיכה הזוגית שיש לו בבית בדמות אשתו סנדרה, שמלווה אותו כבר שנים. תמיכה שכזאת היא אחד העוגנים החשובים והמשמעותיים שיכולים להיות לאדם, והוא בהחלט זכה.
"שגב יודע מה הוא רוצה, הוא מחושב ומתוכנן ויותר מהכל למוד ניסיון חיים ומשתמש בו כהלכה. הוא בודק כל צעד ורואה את התמונה הקטנה ביותר והגדולה ביותר, וזו תכונה קריטית להצלחה. תכונה נוספת היא הרעב התמידי שלו לעשייה וליצירה, שהוא הכוח המניע הפנימי שלו, ומה שיפה זה שהוא לא מתעייף.
"אי־אפשר שלא לאהוב אותו, כולו טוב לב, נתינה וערכים, שהוא מקרין החוצה בטבעיות. נראה לי שהוא לקח קצת קיצוני מדי את תהליך התזונה והקוביות בבטן. אני לא בעד הזנחה כמובן, אבל בכל זאת, הוא כנראה יכול קצת לשחרר את השליטה העצמית ואת החוקים הנוקשים שהוא שם על עצמו. שרק ימשיך להיות שמח ולעשות דברים טובים — באמת נראה שכל היתר כבר יגיע בדיוק כמו שהוא רוצה". •
לפנייה לכתב/ת 
