לצבי יש בעיה
ברשות הטבע והגנים מנהלים מעקב הדוק אחרי הצבי הארצישראלי, שלפני כשנתיים הוכרז כבעל חיים בסכנת הכחדה • כתבנו עמיר בן־דוד ובנו יהונתן הצטרפו לספירת הצבאים השנתית ברמת הגולן • אחרי דילוג על המצוקים, צפייה בשדות המוקשים וחיפוש בין הנקיקים — הם שבו מוטרדים
"הנה! הנה! אני רואה אותם. יש שם שניים! ליד העץ. איזה יופי זה. תגיד, למה הצבי הזה רודף אחרי הצבייה?" יהונתן, שבסוף השבוע מלאו לו שבע, מתלהב. הוא עומד על ההר, מעל נחל כנף, ומציץ בטלסקופ. באנו לספור צבאים.
הצבי הארצישראלי הוא מין ייחודי, שמכל המקומות בעולם מתרוצץ רק בישראל. מספריו המצטמצמים, כ־5,000 בכל הארץ, הכניסו אותו לפני כשנתיים לראשונה לרשימה המלחיצה של חיות הבר שנמצאות בסכנת הכחדה.
ברשות הטבע והגנים (רט"ג) נחשבים הצבאים לבעל חיים שהוא סוג של דגל. המעקב אחר מספרם מאפשר לאקולוגים ולפקחים לקבל אינדיקציות גם על מצב שאר אוכלוסיות חיות הבר. סופרים אותם באופן מדורג בכל הארץ — בדרום, במרכז ובצפון — וכל ספירה היא חגיגה.
השמש בדיוק זורחת מעל רמת הגולן ואנחנו מחפשים צבאים. אוהד הצופה מסביר לנו ש"סופרים בכל שנה באותו מועד, באותם מקומות, כדי לקבל תמונת מצב". ביומיום הצופה הוא אקולוג העופות של רט"ג, אבל כשיש ספירה כל מי שיכול לתת כתף מגיע. "בדרך כלל סופרים בינואר", הוא מסביר. "השנה החליטו להוסיף ספירה גם בנובמבר. בינואר קפוא ויש רוחות חזקות. זה פחות נוח לסופרים, וגם לצבאים שרובצים כדי להסתתר מהרוח וקשה לאתרם. אם זה יעבוד טוב יחליטו איך להמשיך".
הספירה ברמת הגולן מאתגרת. מצוקים, ערוצי נחלים, שטחים ממוקשים. עשרה צוותים מתפצלים לאזורים שונים ומנסים לאתר תנועה. האתגר כפול: לאתר את הצבאים, ובו זמנית לבדוק בקשר עם תצפית מקבילה שהם לא סופרים את אותו צבי פעמיים. "היקף הטעויות מן הסתם דומה משנה לשנה. אבל מה שחשוב לנו זאת המגמה", אומר שרון לוי, מנהל מרחב גולן ברט"ג, שמנהל את המבצע. והוא בהחלט מוטרד. בשנים האחרונות הייתה התייצבות במספר הצבאים שנספרים ברמת הגולן, והתייצבות זה לא טוב. "אנחנו רוצים לראות מגמה של התפתחות, שהמספר יגדל, ואם זה לא קורה, מנסים להבין למה".
על רקע השטח הצהוב, מאחורי השיחים או בין הערוצים, קשה לאתר את הצבאים. לא נעים להודות, אבל יהונתן מצליח במשימה טוב יותר ממני. פה קבוצה קטנה שרצה על צלע הר, שם שניים מתחת לעץ, עוד אחד שמטפס.
לוי מספר בעגמומיות שפעם היו רק ברמת הגולן כ־5,000 צבאים. אבל ברט"ג של שנות ה־80 חשבו שהמספר גדול מדי. החקלאים סבלו מאינספור נזקים, והיה חשש ממחלת הפה והטלפיים. אז התחילו לדלל, שזאת מילה מכובסת ללצוד. כשהספירה הראתה שנותרו כ־2,500 צבאים הציד הופסק, אבל האוכלוסייה כבר קרסה לחלוטין. בתוך 15 שנה צנח מספר הצבאים מ־5,000 ל־130.
"מאז התחיל תהליך שיקום", מספר לוי. "מלחמה בציד לא חוקי, פעולות להפחתת מספר הטורפים. התוצאה היא עלייה במספר הצבאים". בספירות הקודמות נמנו כ־300 צבאים. לא כולם נספרים כמובן, ההערכה היא שבכל רמת הגולן יש כאלף צבאים.
הצוות שלנו, בסוף היום, ספר 23 צבאים. יהונתן משוכנע שראה את כולם. בשטח כולו נספרו 202 צבאים — מספר נמוך מאוד. השאלה היא אם זו השפעת מזג האוויר החם ומועד הספירה, או שאכן יש ירידה דרסטית במספרים. בינואר הסופרים שוב ייצאו לשטח, אופטימיים כתמיד, אבל יהיה להם הרבה יותר קר.

