yed300250
הכי מטוקבקות
    ספורט • 14.11.2017
    בלדה לעוזב קיבוץ
    איציק שאשו

    בשבוע שעבר, קצת לפני עוד שבת נטולת כדורגל בליגת השיזרועים, הודיעה מכבי חיפה על פרידה מאחד הסמלים הכי גדולים שלה בשני העשורים האחרונים. דקל קינן יארוז בסוף דצמבר כמה מזוודות, ייפרד לשלום מכל הפרות בקיבוץ שלו (לא יודע אם יש שם באמת פרות, זה קיבוץ) ויעלה על מטוס לאוהיו. לא בשביל הצ'אנס לתפוס סלפי עם לברון ג׳יימס במגרש הביתי, אלא כדי להצטרף לשורותיה של סינסינטי.

     

    אני מניח שזה גם בגלל שהימים הם ימי פגרה, אבל הידיעה הזאת חוללה שוב את הדיון הקבוע של "מה יש לו לחפש שם" שניצת בכל פעם שמי מכדורגלני ארצנו עובר לשחק בקבוצה שלא לקחה בעשור האחרון את הצ׳מפיונס־ליג בהליכה.

     

    עכשיו, גם מבלי לרוץ לוויקיפדיה, אני מנחש שממוצע הקהל במשחקים של סינסינטי נמוך מהממוצע בשנים האחרונות בסמי עופר. יודעים מה, סביר להניח גם שהקבוצה עצמה הרבה פחות טובה ממכבי חיפה, אפילו הנוכחית. לכל הטיעונים האלה יש לי בעיקר תשובה מלומדת אחת: אז מה.

     

    הרי גם אם מתעלמים מכך שדקל כנראה קרוב יותר לסוף הקריירה שלו מאשר לתחילתה (או לאמצע שלה), יש כאן ישראלי שהולך להיות חלק מאומת הספורט החזקה בעולם. סביר להניח שמומחי כדורגל יחלקו עליי, אבל בעיניי להתאמן ולשחק כדורגל באמריקה (אפילו בליגה השנייה) עדיף על להשתייך לסגל של איזה ניימיכן או ראפיד־משהו באירופה.

     

    האמריקאים, מצידם, יקבלו את אחד מכדורגלני ה"נו בולשיט" הגדולים ששיחקו כאן. כזה שתמיד עולה למגרש בלי נעלי פקקים בצבעים עליזים, ויורד ממנו אחרי שהשאיר על הדשא כל מה שאפשר. חוץ מזה, אם לא ילך בכדורגל, עם המחויבות והפיזיות שלו דקל יוכל לחזק את הבנגלס של סינסינטי מה־NFL. במקרה שלו, אפילו בלי קסדה.

     


    פרסום ראשון: 14.11.17 , 23:39
    yed660100