טווים השניים

כשחושבים על זה, למעצב הוותיק רונן חן ולמעצבת הצעירה נעה רביב יש הרבה מן המשותף: שניהם חוקרים את המבנה של הבגד, הארכיטקטורה של הטקסטיל, ובעיקר משחקים במתח שבין שטוח לנפוח — חן בעזרת בדים וגזרות בעיקר ורביב בתחום שאותו פיתחה מאז קולקציית הגמר שלה במדפסות תלת־ממד.

לכן החיבור בין שניהם נראה טבעי: רביב יכולה להוציא את חן מאזור הנוחות שלו ולשכלל את כתב היד שלו בעזרת תובנות עיצוביות חדשות, והוא מצידו יכול לספק לה מניסיונו העשיר בכל הנוגע לפיסוליות של הבדים ובאופן שבו הגזרות שלו מתאימות לגוף הנשי.

הקולקציה שלהם היא החיבור בין שני העולמות האלה, ובמידה מסוימת מדובר בשילוב מנצח. הקולקציה כוללת סריגים ואריגים, לרוב מבדי משבצות או פסים חתוכים השלובים זה בזה ונראים כמו ממד נוסף לצללית, חתיכות שפורקו והולחמו מחדש כדי ליצור מראה פיסולי, מעין וולנים ופפלומים שמקבלים חיים חדשים לא רק בזכות הצללית אלא גם בזכות הטקסטורה של הבד, הרוחב של החתיכות והאופן שבו הן מתנהגות בחלל. עוד בקולקציה אפשר למצוא פריטים מאורגנזה בשקיפויות שונות שלבישתן יוצרת הצטלבויות של פסים זה עם זה, ונראים מצוין גם בלי משחקי השכבות.

אבל גם בלי המשחקים הפיסוליים האלה נדמה שרונן ורביב הצליחו ליצור קולקציה מפתיעה שבעצם בנויה על המתח שבין טקסטורות פסים וטקסטורות משבצות (המזכירות משבצות גינגהאם, כמו במפות ישנות). הדיוק של החיתוכים, יחד עם גזרות נשיות וחופשיות יותר, מעידים שלא צריך הרבה רעש כדי ליצור משהו מסקרן וייחודי העשוי מהבסיס כמעט של אופנה מודרנית.

לכן דווקא הפריטים שמזוהים יותר עם ההדפסים בתלת־ממד של רביב, כאלה שרק מדמים הדפסי תלת־ממד, נראים כמו הדבקה מילולית מדי של הנושא על הבגד, בלי לממש שום דבר מההבטחה של הקולקציה. לולא הפריטים האלה אפשר היה להגיד שמדובר אולי באחת הקולקציות המגובשות והנכונות של העונה. טווח מחירים: 399 עד 890 שקל.