"אנחנו אנשים עשירים, רובנו נמנים עם האחוז העליון שאכפת לו מהמדינה ומתושביה, ואנחנו מציבים בקשה פשוטה: אל תקצצו את המסים שלנו". על מכתב הבקשה הזה חתמו יותר מ־400 מיליונרים ומיליארדרים אמריקאים המתנגדים להצעת הנשיא טראמפ להוריד מסים לעשירים ולתאגידים כלכליים. הם הצהירו כי הם מעדיפים שהממשל ישקיע כספים אלה בחינוך, במחקר ובפיתוח תשתיות.

בישראל, שבה עלה בשנה האחרונה מספר המיליונרים (לפי נתוני מכון המחקר "קרדיט סוויס"), לא נשמעה עדיין דרישה כזו מצד המיליונרים המקומיים. בדומה לנשיא טראמפ ולחבריו הרפובליקנים בקונגרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מצדדים בהצעה להשתמש בחלק מכ־20 מיליארד השקלים של עודפי גביית המסים על מנת להקטין עוד יותר את המסים ליחידים המשתכרים בין 10,000 ל־20,000 שקלים לחודש, ולהקטין את מס החברות ולתרום בכך להגדלה של מספר המיליונרים בישראל.

לעומתם ניצבים נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ואחרים, הסבורים שיש להפנות חלק מעודפי הגבייה הללו דווקא להשקעה בתחומים חברתיים כמו חינוך, בריאות תשתיות. אחת ההצדקות המרכזיות של הנגידה לעמדתה היא שאזרחי ישראל זוכים כבר שנים לשירותים חברתיים מורעבים לעומת אזרחי המדינות המפותחות (OECD). דאגה נוספת של הנגידה ושל המתנגדים להפחתת המסים היא שהרבה יותר קל ופופולרי להוריד מסים בהווה מאשר להעלות אותם בעתיד.

החשש הוא שמימון הורדת המסים בשנים הבאות יתבצע באמצעות קיצוצים נוספים בשירותים החברתיים, כיוון שהרבה יותר קשה פוליטית להעלות מסים לשכבות המבוססות ולתאגידים כלכליים האוחזים בעוצמה פוליטית רבה מאשר לקצץ בשירותים החברתיים, שלהם נזקקים בעיקר המעמדות הבינוני והנמוך שהם נעדרי כוח פוליטי משמעותי.

הטיעון המרכזי של טראמפ, נתניהו וכחלון למדיניות של הורדת מסים לבעלי הכנסות גבוהות הוא שהיא מובילה להגדלת הצמיחה הכלכלית, והעושר העתידי שייווצר יחלחל גם לאלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. גם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התגייס השבוע לקידום מדיניות הפחתת מסים. שמחון, שהטיף שנים רבות שהבעיה המרכזית של הכלכלה הישראלית נעוצה בחרדים ובערבים בשל שיעורי הילודה הגבוהים ושיעור ההשתתפות הנמוך שלהם בשוק בעבודה, זנח את ההסבר הזה לאחר שמונה לתפקידו הנוכחי.

השבוע טען שמחון בראיון כי קיימת הוכחה מדעית ניצחת שהפחתת מסים מובילה בהכרח לצמיחה כלכלית. כסימוכין הצביע על מחקרם של כריסטינה רומר, מי שכיהנה כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב, ובן זוגה דיוויד רומר. לטענת שמחון, מחקרם הוכיח שקיים קשר חד־משמעי בין הפחתת מסים לגידול בצמיחה. אולם מתברר שעמדתה של רומר הפוכה לחלוטין. במאמר שפירסמה ב"ניו־יורק טיימס", ובו פירשה בין השאר את המחקר המשותף לה ולבעלה, כתבה רומר עצמה במילים נחרצות: "כל מי שיספר לך שהדרך להגדיל הכנסות היא להפחית מסים טוען טיעון אידיאולוגי ולא מתבסס על עובדות. בהינתן שיש ראיות מוצקות לכך שהשפעת תמריצים הנובעים מהפחתת מסים היא קטנה, מי שמתנגדים לראיות הללו צריכים למצוא טיעון חדש".

בישראל, שבה שיעורי העוני והאי־שוויון הם עדיין מהגבוהים ביותר במדינות המערב (למרות השיפור הקטן שחל במדד האי־שוויון בשנה האחרונה), מדינה שבה אנשים מתקשים לממש את זכותם לקיום נאות, לקורת גג, לשירותי בריאות הולמים ולזכויות אחרות, מוטב שהאחראים על המדיניות הכלכלית יאמרו אמת: שיאמרו בגלוי שפשוט אין להם עניין ברוב הישראלים העובדים, ובעיקר לא באלה החיים בתחתית הסולם החברתי־כלכלי.