לא סובלת מזון
אילו היו אומרים לכם שבדיקת דם פשוטה יכולה לגלות מאילו מרכיבי מזון כדאי לכם להימנע כדי להרגיש טוב יותר, מה הייתם עושים? שיר־לי גולן תרמה את גופה למדע ונבדקה • את מה שהיא גילתה, איך היא הצליחה ליישם ואם בסופו של דבר היא תצליח להתרגל לדייסת דוחן תגלו מיד
מה עושה אישה שמגלה פתאום באמצע החיים שגופה לא סובל גלוטן וחלב פרה וחלבון ביצים (וגם חלמון) ושיבולת שועל וחומוס וחסה אייסברג ובשר בקר וקוקוס ושמרים ושקדים וכוסמין ותפוזים ופלפל, ואפילו פפריקה? מתייאשת, מתאפסת ומתחילה לבשל דייסת דוחן לארוחת הבוקר. דוחן?! כן, דוחן, נעים (וטעים) להכיר.
כמי שכותבת כבר עשרות שנים על תזונה, בדרך כלל מהצד הבריא שלה, אני די גאה במטבח שלי. את התורה שאני מרביצה, בעצת דיאטניות כמובן, בקוראי העיתון הזה אני משתדלת מאוד ליישם גם בבית. אני פותחת את הבוקר במים חמימים עם מיץ מחצי לימון סחוט טרי, מקפידה על לפחות שמונה כוסות מים ביום, צורכת המון ירקות (ומאושרת מזה שגם בנותיי שותפות לאהבה הזאת), מודדת תמיד את כמות השמן כשאני מכינה סלטים או מבשלת, מטגנת רק על מחבת נון־סטיק, כמעט לא משתמשת באבקות מרק, מוסיפה לסלט הירוק זרעי צ'יה, מנשנשת רק אגוזים טבעיים (במידה!) ועוד ועוד.
לכן איש מקרוביי לא הופתע כששלחתי תמונה של המחט שננעצה בזרועי במהלך בדיקת הדם שמסרתי בשמחה במעבדות של חברת WLAB בהרצליה. מבחנה אחת שהתמלאה בנוזל האדום והבטיחה לחזור אליי בדמות הצצה לא שגרתית למתרחש בתוככי גופי, טבלאות עם סימונים באדום, כתום וירוק שיגלו לי דברים שאינני יודעת על עצמי.
בדיקת IMUPRO, היא מכונה, עבור אלרגיות למזון מסוג IgG. דגימות הדם שמוסרים המעוניינים בבדיקה הזאת נבדקות לנוכחות נוגדני IgG ספציפיים לרכיבי מזון, כשהצגת רמות גבוהות שלהם עשויה, לדברי אנשי החברה, להעיד על דלקתיות כרונית שנגרמה עקב תגובה אלרגית מאוחרת לאותם רכיבים. תוצאות הבדיקה מסייעות למי שבוחרים לעבור אותה במציאת המזונות הטובים עבורם ובאיתור המזונות שעלולים לעורר אצלם סימפטומים לא סימפטיים אך לא מסכני חיים (כאבי ראש, גרד, נפיחות, השמנה ועוד). חשוב לציין שלא מדובר באלרגיה קלאסית למזון שמאובחנת על ידי תבחין עורי או בדיקות דם של נוגדני IgE, שעלולה לגרום לשוק אנאפילקטי, פריחות, הקאות וכו' ולהיות מסוכנת.
רבים מאיתנו מתקשים בעיכול מזונות מסוימים. הקושי הזה, מסבירים אנשי WLAB, גורם לדלקת לא זיהומית במעיים, כך שחלקיקים לא רצויים חודרים ממנה לזרם הדם. ההתנגשות בינם לבין מערכת החיסון היא אותה רגישות למזון שהבדיקה הזאת מאתרת. הבדיקה אינה מבוצעת בקופות החולים, אף שההנחה היא שכמחצית מהאוכלוסייה רגישה לפחות לסוג מזון אחד. ניתן לבחור בין כמה מסלולי בדיקה שעלותם משתנה בהתאם למספר רכיבי המזון הנבדקים (החל מ־834 שקל לבדיקת 44 מזונות וכלה ב־2,400 שקל לבדיקת 269 מזונות, ויש גם מסלול צמחוני).
רוני ברוך, דיאטנית היחידה לתזונה, מכון גסטרו בבית החולים איכילוב, חברת עמותת הדיאטנים עתיד, מסבירה: "בעיניי אין מקום לביצוע הבדיקות הללו משום שהן מזהות תהליך טבעי ונורמלי שמתרחש בגוף ובו הגוף מגיב לחלבונים שחודרים אליו, בין השאר דרך מערכת העיכול. מדובר בתהליך רצוי, שמטרתו למנוע חדירת גורמים העלולים לפגוע בגוף. ככל שהגוף נחשף יותר לחלבונים ממקורות שונים מהמזון, כמו חלב, חיטה, קטניות, דגים וכו', כך יגיב המעי כחלק מתפקידו כחסם, והדבר כרוך בעלייה של נוגדנים בגופנו. לכן, כל נבדק יגלה רגישות מסוימת למזונות מסוימים ומפה ועד לקבוע שיש להימנע מאותם מזונות בשל רגישות – המרחק גדול. כמובן, ישנם אנשים הסובלים מאלרגיות למזונות שונים, אך במקרים האלה הבסיס לאבחנה שונה לחלוטין ושכיחות התופעה באוכלוסייה מאוד נמוכה. יש גם מי שסובלים מרגישויות למזונות כמו לקטוז ופרוקטוז, ואת אלה ניתן לאבחן בבדיקות המוצעות במכוני הגסטרו המובילים בבתי־החולים".
גם ד"ר אבי צפרוני, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד של שירותי בריאות כללית במחוז המרכז, סקפטי. "אי־אפשר לסמוך על הבדיקות האלה", הוא אומר. "רגישויות למזון הן עניין נפוץ יחסית, והמצבים השכיחים ביותר הם אי־סבילות ללקטוז, סוכר החלב, ואי־סבילות לגלוטן, חלבון החיטה. את בדיקות האבחון למצבים הללו ניתן לבצע דרך קופות החולים, ועם התוצאות כדאי לגשת לקבל הנחיות תזונה מתאימות. אלרגיה למזון, לעומת זאת, היא מצב נדיר, והאבחון שלה נעשה על ידי רופאים מומחים לאלרגיות. אפשר לנסות את הבדיקות הפרטיות אם כלו כל הקיצין, אבל צריך לזכור שאין מאחוריהן בסיס מדעי מוצק, וממילא ייתכנו רגישויות שהן לא מאבחנות כמו רגישות למזון מטוגן, לחמוצים ועוד ועוד".
לדברי הדיאטנית נורית קליפר, אחת היועצות הפעילות בחברה, הניסיון הקליני מלמד שרבים מאלה שבוחרים לעבור את הבדיקה נפטרים מתסמינים מציקים שמהם סבלו במשך שנים ומדווחים על שיפור משמעותי באיכות החיים. שבועיים לאחר מסירת הדגימה מתקבלות התוצאות המפורטות במייל (ואחר כך גם כחוברת ידידותית למשתמש בדואר), והלקוחות מוזמנים לייעוץ תזונתי ולשימוש באפליקציה שמציעה להם מתכונים מותאמים לתמונת המצב שסיפק דמם.
ממה להימנע ומתי אפשר להחזיר לתפריט
התוצאות שהתקבלו על מסך המחשב שלי היממו אותי, ומאוחר יותר הבנתי שלא רק אותי. התברר שאני רגישה ברמות גבוהות מאוד ל־13 מזונות וברמות גבוהות ל־38 – בסך הכל 51 מתוך 269 רכיבי המזון שנבדקו עבורי התגלו ככאלה שבעצם מוטב שאימנע מהם.
בולטים במיוחד היו הסימונים באדום זועק על כל קטגוריית הדגנים המכילים גלוטן בדו"ח (גלוטן, חיטה, כוסמין, שיבולת שועל ושעורה), בשר הבקר והטלה ומוצרי החלב. זה התחבר מצוין לעובדה שכתינוקת רכה כמעט מתתי שכן התקשיתי לעכל את חלב הפרה שממנו ניזונתי בשלב מסוים ולהכרה המאוחרת והמצערת שלי בכך שבצק לא עושה לי טוב. אני מחסרי המזל האלה שכל ביס פחמימה ריקה מתבטא אצלם מיד בנפיחות ובעלייה במשקל.
היה מצער לגלות שגם חומוס, פלפל, דלעת, חסה, פטל, תפוזים, פפריקה, קוקוס ושקדים צריכים לצאת מהתפריט שלי. על אפונה, קישואים, פרג, אגר־אגר ועוד כמה דברים שממילא אינני אוהבת ו/או צורכת וגם הם ברשימת מעוררי הבלגן בגופי לא הזלתי דמעה. גדולים ממני כבר קבעו שצריך לדעת לבחור את הקרבות, ויש מאכלים (כמו אנשים, אבל זה מסיפור אחר) שפשוט לא שווים את זה.
ההמלצות הכלליות בדו"ח הבהירו לי שאכן הרשימה שלי עשירה במיוחד במזונות מעוררי אלרגיה מסוג IgG והציעו לייצב את המערכת החיסונית באמצעות הימנעות מהמזונות הללו. המספר הגבוה, נכתב בו, מרמז על בעיה כלשהי באוכלוסיית החיידקים בגוף ועל פוטנציאל להתפתחות הפרעות במערכת העיכול עד כדי פגיעה ביכולת הספיגה של רכיבים חיוניים וניצול מרכיבי המזון. הייתה גם המלצה לשלול צליאק אצל גורם רפואי. להמלצה הזאת, אציין, הצטרפו גם המומחים הבלתי תלויים שעימם שוחחתי.
כללית, ההמלצה היא להימנע בשלב הראשון ולמשך חמישה שבועות לפחות מכל המזונות שהתבררו כמעוררי תגובתיות חזקה בגוף ואחר כך להחזיר אותם בהדרגה כדי להבין אילו מהם באמת גורמים בעיות ובהתאם להחליט מה הלאה. מובן שמזונות בעייתיים אמורים למצוא את דרכם מחוץ לתפריט לנצח, או לפחות לשנה. מזון שמוחזר ומעורר סימפטום כלשהו או עלייה במשקל – מצדיק הימנעות, בעוד שמזון שמוחזר לתפריט ואינו משפיע על ההרגשה – יכול לחזור אליו, לפי תוכנית הרוטציה המתקבלת עם התוצאות.
ההתייחסות לעלייה במשקל אינה נובעת מהשאיפה לרזון של הלקוחות העוברים את הבדיקה (או חלקם, לפחות). היא מהווה סימפטום, כיוון שהיא נגרמת כתוצאה מצבירת נוזלים בשל תגובה דלקתית לאוכל הנצרך, מסבירים מומחי החברה. לכן הם ממליצים על שקילה יומית (!) וקובעים שעלייה של כקילו אחד בן־לילה מצדיקה הימנעות מאותו גורם מזון למשך שנה לפחות.
כן מומלץ לא להיבהל מטעויות נקודתיות (חריגות, קוראים לזה בשפת הדיאטה) ולהימנע מאלכוהול ומקפאין (גם אם אינם בעייתיים לפי הבדיקה) בשלב הראשון כדי לעזור למערכת החיסון להתייצב ולנקות את הגוף.
מיואשת למדי, הגעתי שוב למשרדה של קליפר. אחרי תשאול מהסוג המוכר (סטטוס הבריאות, גובה ומשקל וכו') והסבר בעל פה על משמעות הבדיקה, המפוענחת במעבדה בגרמניה, הגענו לפרקטיקה. היא ממליצה לי לוותר על הפרי שאני נוהגת לאכול אחרי האימון הלילי שלי, מאשרת לי להתנחם מפעם לפעם בגביע יוגורט כשהיא מבחינה ברחמיי העצמיים המתגברים, מציעה למהול את היין במים או בסודה (אין סיכוי! יש גבול למה שאני מוכנה להקריב למען בריאותי ו/או למען העבודה שאני אוהבת), מייעצת להחליף מפעם לפעם את הפרוביוטיקה שאני נוטלת ומפצירה בי לנסות דייסת דוחן.
374 שקל מאוחר יותר, אני מצוידת, לראשונה בחיי, בדוחן אורגני, בלחם טף טבעוני ונטול גלוטן, בגבינת באפלו יקרה לתפארת (25 שקל לגביע של רבע קילו, שנזרק כעבור יומיים כשגיליתי שיש בגבינה אבקת חלב פרה), ביוגורט מחלב כבשים, בפריכיות כוסמת נטולות גלוטן (וטעם), בדגני בוקר שהם בעצם פצפוצי קינואה חביבים אך יקרים (יותר מ־20 שקל לחבילה של 200 גרם) ועוד אי אילו אלמנטים שאמורים לעשות אותי בריאה יותר.
אחרי יומיים של פרוסת לחם טף עם כפית טחינה גולמית (משומשום מלא, אלא מה) ודבש לארוחת בוקר אני אוזרת אומץ ומבשלת לעצמי דייסת דוחן בחלב סויה (במתיקות מופחתת כמובן). מזל שמדובר בבוקר שבת ושום דבר לא בוער. לא פלא שהאמריקאים המציאו את דגני הבוקר כתחליף לדייסה המסורתית. דייסה לוקחת זמן. מצד שני, עם מעט סילאן וקינמון, היא אפילו טעימה.
על השקילה היומית אני מוותרת מטעמי בריאות נפשית ומחליטה להסתפק בפעמיים בשבוע. גם זה פי שניים לפחות ממה שאני רגילה. חריגות מודעות ויזומות נוספות – אני משאירה את הפלפל הצהוב בסלט הירקות העשיר והנפלא שמלווה תמיד את ארוחת הצהריים שלי, ממשיכה לאכול סלט חסה בכל ערב, ובמסעדות (מה שממילא לא קורה בכל יום) אני אוכלת מוצרי חלב וטועמת (כזית, כהרגלי משכבר הימים) מהלחם עתיר הגלוטן. יש גבול, כבר אמרתי?
המתכונים באפליקציה של WLAB מצוינים, הם גם קלים להכנה וגם מייצרים מאכלים טעימים (כאלה שכל הבית נהנה מהם, לא רק אני. וזה יתרון, יודעת כל אמא עובדת). אי שם ברשת אני מוצאת מתכון ללחם טחינה טבעוני נטול גלוטן שמתגלה כשוס מטורף.
שבוע לתוך הניסוי ואני כבר לגמרי שולטת. שבועיים בתוך העניין והשקילה מעניקה לי רגע מזוקק של אושר – שני קילו פחות. ופתאום ברור לי שאני גם מרגישה הרבה יותר טוב. היה שלום גלוטן, אף פעם לא באמת נעמת לי. •
8 מסקנות אחרי הגילוי שיש 51 רכיבי מזון שמהם כדאי לי להיפרד
1. הבדיקה הזאת יקרה, אבל אם הרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור לכם להיפטר מאי אילו סימפטומים מעצבנים, או אם כמוני אתם סקרנים לגבי מערכת העיכול שלכם – שווה לנסות.
2. פנאטיות זה לחלשים. נכון, סביר להניח שלו הייתי נבדקת על רקע בעיה מטרידה הייתי נאחזת בהמלצות כמוצאת שלל רב. כיוון שלא, הייתה לי הפריבילגיה להתייחס אליהן כשמן – המלצות – ולבחור מה מהן ליישם ומתי. כשאני מרשה לעצמי לשתות יין בסוף השבוע, הוא יישאר איכותי, לא מהול, וכשתזדמן לידיי גבינה צרפתית משובחת מחלב בקר – אני אוכל ממנה.
3. מצד שני, נוח מאוד להיאחז בהמלצות האלה כדי לא לטעום, ולו טיפונת, מהמסה שעוד מעט תהפוך לעוגה, או ליישר את הפינה של הפשטידה.
4. דגני בוקר, גם עתירי הסיבים ונטולי הסוכר שבהם, הם מזון מעובד. והיום ברור שכדאי להמעיט ככל האפשר בצריכה של מזון כזה. ומה יותר כיף מדייסה חמה בבוקר קר?
5. שתי קוביות שוקולד מריר 85 אחוז מוצקי קקאו עם הקפה של אחר הצהריים לגמרי עושות את העבודה. אפשר להתרגל לחלב סויה בקפה, ותמיד אפשר ללכת על אספרסו ארוך במקום.
6. ממרח עדשים זה אחלה תחליף לחומוס. נכון, צריך ללכלך לא מעט כלים בדרך אליו. אבל כל הסיפור הזה מהווה תזכורת לכך שמותר לנו להשקיע גם בעצמנו. אם זה בבישול הביתי, ואם זה במציאת בתי האוכל בחוץ שהתפריטים שלהם מגוונים מספיק.
7. צריך לעבוד בזה. חסל סדר חביתה, קוטג' וסלט לארוחת הערב.
8. בישראל 2017, יקר לאכול בריא.
לפנייה לכתב/ת 
