{ }
שבת 07 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 18.11.2017
    הצעת החוק שחייבת לעבור
    טלי ניר

    בוועדת השרים לחקיקה עולה היום להכרעה הצעת חוק הנוגעת לכ־650 אלף ישראלים וישראליות שלא ישנים בלילה. ולא בגלל רומנטיקה או בילויים, אלא כי יש להם חובות בהוצאה לפועל ואין להם מושג איך להתחיל להתמודד עם זה. אם הצעת החוק תתקבל, היא עשויה לשנות את חייהם.

     

    במערכת ההוצאה לפועל קיימים מנגנונים לפריסת חובות ואף למחיקת חובות במקרים מסוימים, אולם רוב החייבים כלל לא יודעים עליהם. היעדר ייצוג משפטי, ביורוקרטיה מכבידה, מחסור בידע מקצועי, חסמים פסיכולוגיים או מחסומי שפה הם רק חלק מהסיבות לכך שלא כל מי שנפתח נגדו תיק יודע מכך, ומי שכן לעיתים מתעלם ומדחיק. עד שמתחילים להתמודד עובר זמן רב, ובינתיים החוב תופח לממדים מפלצתיים, וכמעט בלתי אפשרי להחזיר אותו.

     

    האם ידעתם שמכל החובות שמנסים לגבות בהוצאה לפועל פחות מ־10% הם החוב עצמו? בשנה שעברה מצא דו"ח מבקר המדינה שסך החובות של אנשים בהוצאה לפועל הוא 650 מיליארד שקל, ומהם סכום החוב המקורי (הקרן) הוא רק 63 מיליארד שקל. כל השאר הם ריביות, אגרות והוצאות גבייה. ברור שחובות צריך לשלם, אבל איך אפשר לשלם אותם כשחובות מצטברים בגלל ביורוקרטיה?

     

    חוסר הידע של החייבים על האפשרויות העומדות בפניהם מכעיס במיוחד כשחושבים על התוצאה שלו - גריפת רווחים על ידי הגופים החזקים ביותר במשק. כלומר, יש מי שיש להם אינטרס שהחייבים ימשיכו לא לישון בלילה. יש מי שנהנים מפערי הכוח המשמעותיים בין הזוכים לבין החייבים בהוצאה לפועל: היום, למשל, 93% מהחייבים כלל לא מיוצגים על ידי עורכי דין, לעומת 95% מהזוכים שכן מיוצגים.

     

     

    הצעת החוק שמעלות היום הח”כיות קארין אלהרר ומרב מיכאלי מחייבת את חברי ועדת השרים לחקיקה להחליט בעד מי הם. ההצעה, שנוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח, מבקשת דבר פשוט: להנהיג יחס אחר לבעלי חוב שברור למדינה כי הם חיים בעוני; שמקבלי קצבת הבטחת הכנסה, דיירי דיור ציבורי, זכאים לסיוע בשכר דירה, מקבלי קצבת זקנה או נכות, מקבלי קצבת סיעוד, דרי רחוב וניצולי השואה יוגדרו כ”חייבים מוגנים”. פקידי ההוצאה לפועל יחויבו ליצור עימם קשר ולהסביר להם, בעל פה ובכתב, על זכויותיהם והאפשרויות שבפניהם: הוכחת יכולתם הכלכלית, זכותם לייצוג משפטי, אפשרויות לפריסת החוב, פתיחה בהליכי פשיטת רגל ועוד. עד למיצוי הליכים אלה יוקפא התיק כדי לתת לחייב זמן להסדיר את החוב מבלי שיצטברו ריבית פיגורים, הוצאות ושכר טרחה. נשמע הגיוני, לא?

     

    ההשפעה של חובות על אנשים היא כבדת משקל. מעבר לנדודי השינה, החובות מדרדרים לעוני ומעמידים בסכנה את זכויות החייבים ומשפחותיהם לקיום בכבוד, לקורת גג, לביטחון תזונתי, לבריאות ולחינוך. למדינה יש חובה להגן על הזכויות האלה. אגב, הצעת החוק, אם תתקבל, לא רק תגן על זכויותיהם של חייבות וחייבים נטולי אמצעים ותאפשר להם לצאת ממעגל החובות, היא גם תעמיק את הגבייה ותביא לחיסכון בהוצאות מיותרות לכל הצדדים. אנחנו חייבים שההצעה הזו תעבור. √

     

    עו”ד טלי ניר, מנכ”לית 121 – מנוע לשינוי חברתי

     


    פרסום ראשון: 18.11.17 , 23:00
    ידיעות אחרונות