אודליה כרמון: "סולחת למשה קצב"
כרמון, "א' ממשרד התחבורה" שהוטרדה על ידי הנשיא לשעבר, הצהירה אתמול: "הוא שילם את חובו" • יצאה גם להגנת אולמרט: " אבוי לנו אם כל נשיקה שקיבלנו לפני 30 שנה תשמש כדי לבצע סיכול באדם"
"אני סולחת למשה קצב. הרגשתי בסיפור הזה שהצדק בא על כנו" — כך הצהירה אתמול באירוע "שבתרבות" בבאר־שבע אודליה כרמון, מי שהייתה מוכרת כא', המתלוננת הראשית ממשרד התחבורה בפרשת קצב. לדבריה: "אין לי יותר מה לטבול בכעס ובשנאה. אני את צדקתי קיבלתי".
כרמון הוטרדה מינית על ידי הנשיא לשעבר משה קצב בקיץ 1991 עוד בהיותה במשרד התחבורה. בחלוף כמה חודשים תקף אותה מינית שוב במלון ענבל בירושלים. כרמון, שנחשפה בשמה המלא רק שנים לאחר הפרשה, אמרה למראיין אתמול כי היא ראתה חשיבות בכך שבהכרעת הדין אמרו השופטים על קצב כי הוא "שקרן פתולוגי, אנס ומניפולטיבי". לאחר דברים אלו אמרה כי מידת עונשו כבר לא הטרידה אותה: "לכמה שנים הוא ייכנס לכלא לא עניין אותי".
עוד סיפרה כרמון כי קצב מעולם לא שלח לה מסרים לאחר שהתלוננה, גם לא אחרי שהורשע וישב בכלא: "אני לא חיה את זה יותר ולא זקוקה לסליחתו. מדובר באדם שחי בהכחשה מוחלטת ולא מוכן לקחת אחריות על מעשיו, אך מאחר ששילם את חובו לחברה דייני”, הדגישה.
על עמדתה לגבי קמפיין ההטרדות המיניות "גם אני" אמרה באופן מפתיע כי "יש לי רגשות מעורבים. אני מאוד לא שלמה ולא אוהבת את זה (את הקמפיין) כי הוא יצר מצב של רולטה רוסית — כל גבר יכול להיפגע מבלי להתגונן", טענה כרמון והוסיפה: "לא מדובר בהליך תקין. אם אתה איש ידוע אתה יכול לקום מחר בבוקר כש'יורים בך בכיכר העיר'. זה גם יוצר זילות ומיאוס בציבור". כרמון אמרה כי בתור יועצת תקשורת, אילו היה מגיע אליה גבר שמואשם בהטרדה מינית והיא מאמינה בחפותו, הייתה ממליצה לו להגיש נגד המתלוננת תביעת לשון הרע. בהקשר להאשמותיה של הדס שטייף ומתלוננות נוספות אתמול נגד אהוד אולמרט אמרה: "אבוי לנו אם כל נשיקה שקיבלנו לפני 30 שנה תשמש כדי לבצע סיכול לאדם".
לטענתה, המרד של הנשים המתלוננות נובע מהכשל המתמשך בטיפול בנושא מצד הממשלה: "כרגע כולם שותקים. שלוש השרות, שלכל אחת יש פה יותר גדול מהשנייה".
כאשר נשאלה האם לדעתה ראש הממשלה נתניהו מושחת אמרה: "בפרמטרים שלי כן. הוא מאוד אוהב בעלי הון", ועל שירה רבן, המתלוננת שעבדה במעון ראש הממשלה, הוסיפה: "אני מאמינה לה במאה אחוז". לדבריה, שרה נתניהו דומיננטית באופן מוחלט: "כל סדר היום מדי יום עובר לרשותה. אין מינוי שלא עובר דרכה".

