הכלה: נעה מכבי (28), צלמת
החתן: סטס דרפקין (30), מנהל פרויקטים
מגורים: ירושלים
התחתנו: ב"עלמה"
למה DIY? "היה סגנון מסוים שהתחברנו אליו וחשבתי שיהיה נחמד להתעסק בעיצוב החתונה בעצמי ועם עזרה מהחברות שלי. היו לי הרבה השראות שעבדתי לפיהן, ובאופן כללי רציתי עיצוב פשוט וכפרי שאפשר לעשות לבד".
אז מה הכנתם? "עשיתי בעצמי את עיצוב מרכזי השולחן: אספתי המון צנצנות ושזרתי בתוכן פרחים, ובסוף החתונה האורחים לקחו אותן הביתה. הכנתי את מספרי השולחנות – צבעתי שאריות עץ מנגרייה וחברה שלי כתבה את המספרים. תלינו מעל הבריכה כדורי נייר שהזמנתי מהאינטרנט, וחברות שלי הכינו שלט של ברוכים הבאים ותפריט קוקטיילים שהעמדנו על כנים. הכנתי בעצמי את זר הכלה וגם זרים לחברות שלי שהיו איתי באותו היום. הייתה בחתונה עמדת קעקועים זמניים עם צמר גפן ושפריצר. במקום שביל חופה העמדתי דליי פח עם גיבסניות, וחברות שלי הכינו קונוסים מנייר עם קונפטי בפנים שהאורחים זרקו בחופה".
מה זה דרש מכם? "העיצוב דרש בעיקר התעסקות - הזמנת חומרים מהאינטרנט, שזירת הפרחים, איסוף צנצנות, צביעת עצים. אבל רוב הפרויקטים לא היו גדולים במיוחד והייתה לי הרבה עזרה מחברות. כשראיתי שלקחתי על עצמי יותר מדי שיחררתי חלק מהרעיונות שרציתי והתמקדתי בדברים שהרגשתי שיותר יוסיפו לעיצוב".
אפקט הוואו? "היו המון־המון פרחים שהוסיפו צבעוניות לאולם ולגן ובשבילי היו הכי חשובים, והכניסה לחופה שהייתה צבעונית ויפה בגלל הקונפטי והפרחים".
מה היה מיותר? "מראש לא התפזרנו עם הרבה עשה זאת בעצמך. כל מה שכן עשינו היה ממוקד והוסיף לנראות של החתונה".
תגובות הקהל? "האורחים אמרו שבכניסה לאולם הייתה הרגשה שנכנסים לשדה פרחים. אחרי החתונה הם שלחו לי תמונות של הצנצנות עם הפרחים בבית שלהם, וגם היום, כמה חודשים אחרי, אני אוהבת להגיע לאנשים הביתה ולראות את הצנצנות עם פרחים חדשים בתוכן".
טיפ למתחילים? "חשוב להתמקד ולתכנן מראש כדי להזמין חומרים שצריך מספיק זמן לפני. נחמד גם להיעזר בחברות, כי אנשים שמחים לעזור ולהיות חלק".
הכלה: שירה לנגבהיים (30), עובדת בחברת INCAPSULA
החתן: חגי לנגבהיים (30), עובד מעבדה המטולוגית
מגורים: רחובות
התחתנו: במצפה רועים, יער בן שמן
למה DIY? "מההתחלה ידענו שאנחנו רוצים חתונה קצת אחרת. שנינו חובבי טיולים וטבע, היה ברור לנו שהחתונה צריכה להתקיים תחת כיפת השמיים. כשהגענו לחלק של העיצוב שני דברים הנחו אותנו – תקציב, והעובדה שהמקום כל כך יפה שאין צורך להעמיס עליו דקורציה".
אז מה הכנתם? "תלינו אהילים צבעוניים על העצים, הכנו עציצים מפחיות שימורים לשולחנות של קבלת הפנים, והיו לבבות צבעוניים שהנחנו בדרך לחופה. למרכזי השולחן הכנו 'פרחים יבשים' מענפים ופונפונים מצמר, ושמנו אותם בתוך בקבוקים צבעוניים. הוספנו ליד צנצנות עם נרות ואצטרובלים. כל הפריטים של העיצוב היו בגוונים שונים של כחול, סגול, צהוב וכתום. עשינו עוד דברים בעצמנו, שלא היו קשורים לעיצוב של המקום – עיצבנו את ההזמנה לחתונה, קישטנו את האוטו בטושים שהזמנו בעלי אקספרס (במקום להוציא כמה מאות שקלים על קישוט האוטו בחנות פרחים), ובשירותים - הנחנו ערכות התרעננות שכללו מוצרי טיפוח אישיים למי ששכח בבית".
מה זה דרש מכם? "פרטי עיצוב שהזמנו מחו"ל רכשנו מספר חודשים מראש, על מנת להבטיח שיגיעו בזמן. בנוסף, הפעלנו את כל המשפחה וגם חברים: המשפחה שלי גרה בקיבוץ, אז הם אספו לנו ענפים, אצטרובלים ופחיות שימורים מהמטבח של הקיבוץ. חברה טובה גזרה וצבעה את הלבבות שהנחנו בשביל החופה. המשפחה של חגי עזרה לנו לצבוע את הפחיות ולהכין את הפונפונים, אמא שלי הכינה את החופה. כל אחד לקח חלק. אמנם זה דרש הרבה אנרגיה וזמן בימים שלפני החתונה, אבל גילינו כמה כיף לנו ליצור יחד את החתונה שלנו".
אפקט הוואו? "אנשים התלהבו מהפונפונים. לא הבינו איך עשינו אותם".
מה היה מיותר? "הצנצנות, כי שכחנו להדליק את הנרות שבתוכן".
תגובת הקהל? "אמרו שהשילוב של המקום ושל העיצוב עשה אווירה קסומה".
טיפ למתחילים? "להחליט על מספר דברים שחשובים ולהשקיע רק בהם, להיעזר במשפחה ובחברים, ולהכין כמה שיותר זמן מראש".
הכלה: מוריה ליכטנשטיין־אליאסון (29), סטודנטית לרפואה וטרינרית
החתן: אסף אליאסון (31), מהנדס מים וסטודנט לתואר שני בהנדסה אזרחית
מגורים: נס־ציונה
התחתנו: ב"בית פיין" בבית לחם הגלילית
למה DIY? "היו לכך שתי סיבות עיקריות, ראשית רצינו להפוך את האירוע למשהו שהוא מאוד 'שלנו', שמאפיין אותנו. קצת קשה לעשות את זה על בסיס תעשיית החתונות הרגילה. שנית, אך לא פחות חשוב – חיסכון בעלויות. שנינו סטודנטים וחיים ממשכורת אחת בלבד – המחירים המבוקשים בתחום עיצובי חתונות ואירועים לא שפויים לטעמנו. חשבנו לעצמנו שאם אנחנו יכולים – למה לא לעשות את זה לבד?"
אז מה הכנתם? "על אף שהיינו שמחים להתפרע עם עוד כמה רעיונות, נאלצנו להגביל את היצירה ולהתכנס לפרק הזמן שעמד לרשותנו. זכינו להתחתן במקום שנראה נפלא ולכן התמקדנו בדברים הקטנים. הכנו מספרי שולחנות מבלוקי עץ שמצאנו במחסן של ההורים, ריססנו אותם בצבע כסוף ומיסמרנו עליהם קווי מתאר של מספרי השולחנות – בין המסמרים מתחנו חוט ליצירת 'נפח' המספר. הכנו מעמדים לפתקי הושבה – חיות פלסטיק, שנוסרו בגבן, הודבקו לפיסות עץ קטנות ורוססו בצבע נחושת. פתקי ההושבה ישבו בחריצים. זה כנראה היה הדבר שהכי התלהבו ממנו. בנוסף, הכנו קשתות של פרחי משי לאורחים שתפסו מצוין – היה מאוד צבעוני ומרענן לראות את כל הנשים איתן. ולקינוח, גם בשביל קישוט השולחנות וגם כמתנת תודה – הכנו עציצים קטנים עם סוקולנטים. את הסוקולנטים גידלנו לבד מייחורים שמקורם בסוקולנטים גדולים יותר שגדלים במרפסת שלנו. למזלנו הגדול, אח של אסף הוא מומחה לא קטן לענייני סוקולנטים ועזר לנו מאוד בנושא הזה".
מה זה דרש מכם? "מה לא?! הרבה שעות עבודה, הרבה בקשות לעזרה והמון כאב ראש. הנסיעות לאיסוף החומרים היו מתוכננות בחלקן - אחרות נבעו מתקלות וחוסרים לא צפויים. בסופו של יום, אנחנו לא ממליצים על התהליך הזה לכל אחד - זה דורש המון סבלנות ואורך רוח, כמו גם המון עבודה לבד".
אפקט הוואו? "אחרי שחשבנו קצת לבד ושאלנו אורחים - כנראה החיות שהחזיקו את פתקי ההושבה היו השוס האמיתי מבין הדברים. יש שמועות על אורחים שדאגו להשיג חיה אחת מכל מין להשלמת סט".
מה היה מיותר? "כלום, מה שהיה מיותר לא שרד את ההכנות ולא הגיע לקו הסיום".
תגובות הקהל? "כל הקשתות נחבשו, כל הסוקולנטים מצאו בתים חדשים ולא נותרה חיה מיותמת במקום. אנחנו מגדירים את זה כהצלחה".
טיפ למתחילים? "קודם כל – לא לחכות לרגע האחרון. אם רוצים לעשות דברים לבד, אבל ברמת גימור גבוהה, שתרצה את הזוג, זה דורש תכנון מוקדם ולא מעט זמן עבודה. שנית, לא להתבייש לבקש עזרה מחברים, בייחוד כאלו שיש להם נגיעה לנושא (יש לי, למשל, חברה שלומדת עיצוב ומאוד עזרה בהתאמת הצבעים ובחירת החומרים). לבסוף – אם אתם לא נהנים מזה אפילו קצת, לוותר - ההכנות לחתונה יהיו קשות גם ככה".
הכלה: בינה ליר (27), מתכנתת בוואלה
החתן: יובל ליר (30), מהנדס באלאופ
מגורים: רחובות
התחתנו: באזור ירושלים
למה DIY? "מהר מאוד הבנו שחבילות העיצוב שמציע האולם הן מאוד יקרות ושנוכל לשדרג בעצמנו את עיצוב החתונה. נעזרתי בפורומים מתאימים בפייסבוק וקיבלתי השראה".
אז מה הכנתם? "עשינו עמדת 'ילדודס' - שכללה מתקן עץ מקסים שקנינו במיוחד, קנינו משחקים קטנים של ילדים והנחנו במתקן. הכנו עמדת ברכות: לא רצינו לקבל ברכות גנריות על מעטפות האולם, אז קנינו דפי כתיבה משני סוגים, עטים צבעוניים, חותמות, מדבקות. ואכן היה פשוט כיף אדיר לקרוא ברכות יפות ומושקעות מהאורחים. היה גם לוח לתמונות מגנטים: החלטנו שהמסגרת הקבועה שיש לכל הצלמים לא מתאימה לעיצוב של החתונה שלנו, לכן החלטנו לשדרג: לקחתי מסגרת עץ גדולה שפורסמה בפייסבוק למסירה, קניתי פרחים ממשי בעלי אקספרס ובעזרת חברות הכנו מסגרת עץ פשוט יפהפייה עם השמות שלנו ופרחים בצדדים.
"עמדת פרחים: כשהחלטנו על קונספט של חתונת שישי צהריים, היה לנו ברור שאנחנו רוצים שהכל יהיה צבעוני ושמח. ובדיוק בגלל זה רצינו עמדת שזירה של פרחים, המחיר הגבוה שדרשנו מאיתנו באולם עבור עמדת שזירה דרבן אותנו להכין אחת בעצמנו. בדרום תל־אביב (רחוב מטלון) קנינו פרחי נייר, קשתות, מסרקיות, סיכות לראש וסיכות לגברים. בעזרת חברות טובות ומשפחה יצרנו עמדת פרחים מרהיבה. היה קסום לעמוד בחופה ולראות את כולם מקושטים במעשה ידינו.
"לוח נוסטלגיה: עמדה שמאוד ריגשה אותנו אישית, כי גם היה מדובר בהפתעה להורים. לקחנו מחברה שכבר התחתנה מסגרת עץ עם חוטים מתוחים מצד לצד, ותלינו תמונות מהחתונות של ההורים שלנו. הדבקנו אותיות עץ עם כיתוב 'נוסטלגיה' והצבנו את המסגרת על כן בכניסה לאירוע, כך שכולם יוכלו לראות אותה טרם כניסתם לאירוע שלנו".
מה זה דרש מכם? "קודם כל זה דרש תכנון מקדים. אחרי שהבנו מה בגדול אנחנו רוצים לעשות, הכנו רשימה מאוד מפורטת של מה צריך לקנות ולהכין לטובת כל עמדה וניגשנו לעבודה כמה שיותר מוקדם. ברור שלא היינו מצליחים ליצור את כל זה לבד, חברים ומשפחה התגייסו גם הם למשימה ובילו איתנו שבתות שלמות בשביל לעזור לנו ליצור את העמדות היפות הללו".
אפקט הוואו? "ללא ספק עמדת הפרחים השאירה הכי הרבה רושם וסחפה את כולם להתקשט".
מה היה מיותר? "בעמדת הברכות שילבנו חותמות שאולי בדיעבד לא היינו משלבים: רובן נמרחו בתוך הברכות. היה אפשר להסתפק בעטים צבעוניים ומדבקות מיוחדות".
תגובות הקהל? "החברים והמשפחה זרמו עם כל מה ששמנו, בלי שידעו מראש מה הולך להיות. קיבלנו בעיקר תגובות שהעמדות עשו להם כיף, תחושת ייחודיות שהם רואים משהו חדש שאין בכל חתונה".
טיפ למתחילים? "קודם כל כנסו לקבוצות פייסבוק של DIY, כי זה נותן המון השראות ואפשר להתייעץ שם תוך כדי. דבר שני: לתכנן כמה שיותר מוקדם את העיצוב שאתם רוצים ולהתחיל ממש להכין אותו, כי זה לוקח המון זמן, יותר ממה שאתם חושבים".
צליל צוקרמן, עורכת התוכן של הבלוג־מגזין "כלות אורבניות", עם חמישה דברים שכל כלת YID צריכה לדעת:
1. לפני הכל: עשי חשיבה מעמיקה אם את באמת רוצה להרים חתונה לגמרי בעצמך. מדובר בפרויקט לכל דבר וזה דורש פניות פיזית ונפשית.
2. אם נכנסת לעניין: חפשי השראה בכל מקום: באינטרנט, בעולם האופנה, האוכל, הטבע. צלמי כל מה שנראה לך יפה ומתאים לקונספט שדמיינת בחתונה שלך.
3. קחי בחשבון: נכון שחתונה כזו עשויה לצמצם את ההוצאות הכרוכות בתשלום למעצבים אבל לעיתים יש נטייה לחרוג מתקציבים ולהתפרע כשנסחפים עם ההשראה והדמיון.
4. האיכות קובעת ולא הכמות: אם פריטים עיצוביים מסוימים חשובים לך, עדיף שתשקיעי בהם כמו שצריך ולא תפזרי את ההשקעה בכמה רעיונות שעלולים להתפספס.
5. שמרי על ראש פתוח: קחי בחשבון שתקופת ארגון החתונה היא מטלטלת לכשעצמה, לא הרבה דברים נותרים בה יציבים, לכן חשוב שתהיי פתוחה לשינויים ולאפשרויות שדברים ישתנו, וכמובן, לקחת אותם בפרופורציות וברוח טובה.
