לא מוצאים מקום חניה בתל־אביב? בשנים הקרובות זה רק יילך ויחמיר. מחקר חדש של עיריית תל־אביב מגלה כי עד שנת 2030 יגדל היקף הנסיעות לתוך תל־אביב ב־75%, אך מספר מקומות החניה יעלה רק ב־30%. גם מהירות הנסיעה הממוצעת תקטן: בעוד המהירות של כלי הרכב בכניסות לת"א־יפו בשעות הבוקר ואחר הצהריים עומדת כיום על 11 קמ"ש בממוצע בלבד, היא עוד צפויה לרדת באופן משמעותי בשנים הקרובות.
מהמחקר עולה כי האזורים שבהם יורחבו אזורי התעסוקה ומציאת החניה בהם תהפוך לבלתי אפשרית הם פלורנטין, נווה שאנן, שפירא, יד אליהו ורמת ישראל. אזורים בעייתיים אחרים יהיו רמת החייל וציר איילון ביגאל אלון, ולה גוורדיה והרחובות הסמוכים.
אחת הסיבות להרעה היא הורדת תקן החניה בתל־אביב ב־10% מ־1.40 ל־1.24 בגלל הקמת הרכבת הקלה בשנים הקרובות.
מהמחקר של המחלקה לתכנון בעירייה, שהוצג לסגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי, עולה כי מטרופולין ת"א־יפו מרכז כיום כמחצית ממקומות העבודה בישראל. אוכלוסיית המטרופולין מבצעת מדי יום כ־6 מיליון נסיעות, כאשר 80% מהן הם באמצעות רכב פרטי.
לדברי להבי, "אל לנו לקבור את הראש באדמה. להפך: עלינו לתכנן ולהיערך כבר עכשיו לאמצעי תחבורה אלטרנטיביים ולפעול בצורה יזומה ומושכלת להפחתה של תנועת כלי הרכב בכבישי העיר. אם לא ניערך מראש לגידול במספר כלי הרכב ולצמצום נסיעות ברכב הפרטי, צפויה קטסטרופה תחבורתית".
הנתונים נאספו לקראת ועידת ענף הרכב ה־6 של ישראל הנערכת השנה בסימן טכנולוגיה וחדשנות "לקראת 2020". כיום יש בת"א־יפו כ־280 אלף מקומות חניה. מספר זה כולל חניות פרטיות, חניות רחוב וחניונים ציבורים ופרטיים. לפי הערכות, עד 2030 צפויה תוספת של כ־85 אלף מקומות חניה בלבד, שיביאו את מספר החניות בעיר ל־365,000 אלף.
לפי התחזיות של תוכנית המתאר העירונית תא/5000, היקף הנסיעות אל העיר ב־2030, בשעות השיא בבוקר, צפוי לגדול בכ־75%. התוכנית חלה על כל שטחה המוניציפלי של העיר וקובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של תל־אביב.
לדברי להבי, "בכל העולם הבינו שכדי להפחית את השימוש בכלי רכב פרטיים צריכים לפעול בצורה הוליסטית וגם לתכנן מחדש את המרחב. בישראל הסטטוס־קוו מונע תחבורה ציבורית בשבת, מדיניות המיסוי מעודדת בעלות על רכב פרטי, והשלטון המרכזי ריכוזי ולא מתיר הקמת רשות תחבורה מטרופולינית. במצב הזה לרשות מקומית אין כלים מספיקים להורדת רכבים מהכביש".
תוכנית המתאר צפויה להוסיף כ־125 אלף יחידות דיור מתוכננות לעיר, ובסך הכל להגדיל את הזכויות הלא מנוצלות בעיר לבנייה למגורים ל־200 אלף דירות. ב־2030 צפויים תושבי ת"א־יפו להחזיק כ־400 אלף כלי רכב. לכך יש להוסיף את כמות כלי הרכב שיגיעו מחוץ לעיר, שכבר היום עומדת על כ־800 אלף.
לפי המחקר, 46% מהמועסקים בת"א־יפו דיווחו לאחרונה שהם משתמשים ברכב או באופנוע כדי להגיע לעבודה. מבין שלוש הערים הגדולות, בת"א־יפו קיים השיעור הנמוך ביותר של תושבים המגיעים לעבודה באוטובוס או במונית שירות (כ־24%). בחיפה השיעור מעט גבוה יותר, ובירושלים כמעט שליש מהמועסקים משתמשים באוטובוס או במונית שירות להגעה לעבודה.
"אין לנו ברירה", אומרת להבי, "אנחנו חייבים לעורר את השיח לשינויים הנדרשים במדיניות הממשלה לצד פיתוח ועידוד אנשים לעבור לתחבורה בת־קיימא להגעה ירוקה לעבודה וכן לעודד את התחבורה השיתופית. האופניים החשמליים, למשל, הם דוגמה מצוינת לפתרון מקומי שמאפשר ניידות ירוקה ושיתופית. יש גם להביא לכך שתהיה אפשרות למי שמוותר על רכב לקבל הטבה באותו סכום, לפחות, כעידוד על הגעה ירוקה לעבודה. זאת כדי שמי שמוותר על הרכב הצמוד יוכל לשמור על אותה רמת שכר".
