שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אנה ארונוב | צילום: גבריאל בהרליה
    24 שעות • 22.11.2017
    מחפשת אהבה כבר 35 שנה
    הצעות הנישואים שלא הבשילו לחתונה. הרומן שלא צלח עם אסף גרניט. הקושי של גברים להכיל אותה והלחץ מצד עם ישראל שתתחתן כבר ותביא ילדים. "המון זוגות מתגרשים, אתם רוצים שגם אני אדפק כי אתם נדפקתם בנישואים שלכם?" בקריירה הדברים זורמים לה יותר בקלות עם תפקיד ראשון ומפתיע בתיאטרון. "בהצגה הראשונה הרגשתי דפיקות לב, הסתכלתי קדימה וראיתי איך הלב שלי רוקד"
    יואב בירנברג | צילום: גבריאל בהרליה

    לאנה ארונוב נמאס שכמעט כל בנאדם שהיא פוגשת ברחוב מתעניין למה בחורה כמוה לא מתחתנת כבר ואיך זה שעוד אין לה ילדים. לפני כשבוע, ברגע של תסכול, היא כתבה פוסט בחשבון האינסטגרם שלה, שמבקש להניח לה לחיות את חייה לפי בחירתה, וקצר אינספור תגובות. "אני מרגישה שאנשים נכנסים לי לתוך הרחם, אז בבקשה תפסיקו, זה הרחם שלי, לא שלכם", היא אומרת. "כל בנאדם שלישי ברחוב שפוגש אותי מרגיש מאוד בנוח להתערב לי בחיים ולשאול מה עם ילדים, מתי אני מתחתנת, למה אני לא בזוגיות, ואם אני יודעת מה זה אושר או לא יודעת".

     

    וזה מעצבן אותך?

     

    "אני לא יכולה להגיד לך שזה מעצבן אותי, אבל זאת תכונה ישראלית לא טובה. החיים שלי הם לא עניינו של אף אחד, אולי רק של ההורים שלי, וגם הם כבר לא שואלים אותי, כי הם יודעים שאני לא אענה להם. יותר מזה, יש את הרצון שכולנו נחיה באותה מסגרת מקובלת, ואם לא התחתנתי בגיל 27 ולא הבאתי ילדים בגיל 29, אז משהו התקלקל בדרך. כל הזמן יש לי מין תחושה שאנשים מצפים שההגדרה שלי בעולם תהיה לפי 'נשואה פלוס אחד', 'רווקה מחפשת', 'גרושה'. וזאת לא ההגדרה. יש כל כך הרבה הגדרות אחרות שאני רוצה להיות מוגדרת לפיהן. ושלא ידאגו, אני מאושרת".

     

    הכנות של ארונוב מדבקת. בלי פילטרים. אומרת מה שעל ליבה, בלי לחשוב על התגובות שיגיעו. בתוכניות הריאליטי שבהן השתתפה, לא תמיד היה קל לתפוס את עוצמת הרגישות שלה. כשהיא צוחקת, זה צחוק מתפקע. כשהיא עצובה, זה לא פעם דמעות. וכשהיא מתרגשת, גם הדיבור שלה שוצף וגועש.

     

    ארונוב בתפקיד פרידה קאלו בהבימה | צילום: דניאל אלסטר
    ארונוב בתפקיד פרידה קאלו בהבימה | צילום: דניאל אלסטר

     

     

    "נורא חשוב לי להבהיר שאנחנו כבר בשנת 2017 ולא כולם הולכים באותה דרך", היא ממשיכה. "המסגרת שמנסים להכניס אותי אליה — עם יד על הלב — לא כזאת מוצלחת. עובדה, המון זוגות מתגרשים. מה, כי אתם נדפקתם בנישואים שלכם, אז אתם רוצים שגם אני אדפק? זה לא עובד לכם שאני מחוץ לסיסטם? שאני בנאדם שונה?"

     

    איזה תגובות קיבלת על הפוסט?

     

    "קיבלתי בעיקר תגובות מזדהות. הרבה אנשים חושבים כמוני, אבל אין להם כוח נפשי להשמיע את זה. אני משמיעה כי אני חושבת שמישהו צריך לדבר על זה. אבל היו גם כאלה שכתבו לי: 'את לא יודעת מה זה משפחה וילדים ולכן את לא יודעת מה זה באמת אושר אמיתי'. יכול מאוד להיות, אבל חוץ מזה יש עוד סוגי אושר בעולם שאפשר להשיג בדרכים אחרות חוץ מאשר עם משפחה וילדים. אני לא אומרת שזה לא טוב. אני גם רוצה להגיע לשם, אני גם רוצה להיות אמא, אבל יש לי עוד תחנות בדרך".

     

    איתי תורג'מן? אהבה גדולה

     

    ולא שלארונוב, 35, חסרו וחסרות אהבות ומחזרים. היו לה בשפע. היא חלקה זוגיות ממושכת עם איתי תורג'מן, אותו הכירה על האי בתוכנית הריאליטי "הישרדות", פעמיים אפילו קיבלה הצעות נישואים — מליאור מילר, בן זוגה ב"רוקדים עם כוכבים", וממעצב התכשיטים סשה צדיק. אבל רגע לפני, החבילה התפרקה. לא מזמן רעשו מדורי החברה בעיתונות מהרומן שניהלה ארונוב עם השף אסף גרניט, ושבינתיים התפייד כלא היה. "אני לא מגדירה את הרומן עם אסף כמערכת יחסים", היא אומרת, "כי זה היה רק ניסיון שלא צלח, משהו שנמשך חודשים בודדים, שמתוכם כל אחד היה רוב הזמן בחו"ל ולא באמת נפגשנו".

     

    למה זה לא צלח?

     

    "כי זה לא עבד. זה פשוט לא היה זה. הוא כנראה לא הבנאדם שלי ואני כנראה לא הבנאדם שלו. נתתי לזה הזדמנות, והיא לא הוכיחה את עצמה. זה בסדר לנסות. אי־אפשר בדייט אחד להבין אם זה זה כן או לא. אז לפעמים זה לוקח קצת יותר זמן. אז לקח לנו לא שנייה, שנייה וחצי, להבין שזה לא זה. וזה קצת מבאס שאנחנו בכלל מדברים על זה", היא מרצינה לרגע, משגרת לעברי מבט שכולו אי־נוחות.

     

    ולא שיש לארונוב מתכון איך מוצאים את האהבה האמיתית. "אני מחפשת אותו כבר 35 שנה ולא מוצאת, אז אני באמת לא הכתובת", היא אומרת. "אולי כי אני ביקורתית מדי. יכול להיות שגברים רוצים לפעמים מישהי שיהיה להם יותר קל איתה. אני נורא רוצה להיות נוכחת בכל רגע, גם על הבמה, ולא לכולם קל עם זה. אני יודעת מה אני מסוגלת לתת באהבה ומה אני דורשת בתמורה. אני מאוד בעד תקשורת אמיתית, פתיחות וגילוי לב — ולא כסיסמה, וזה בעייתי לגברים. יש להם בעיה גדולה לדבר על רגשות. אני צריכה גבר עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, ואין את זה לגברים. בטח לא לסטרייטים. בא לי פרטנר שיהיה לי פיין לרוץ איתו. אני לא צריכה להישען על אף אחד. אני עומדת מאוד יציב לבד".

     

    את עוד בקשר עם איתי תורג'מן?

     

    "רק כשאנחנו נפגשים בטעות. אבל יש לי אליו אהבה גדולה".

     

    הבמה? חלום שהתגשם

     

    גם בלי גבר חייה, החיים של ארונוב, שמשמשת גם כפרזנטורית של חברת האופנה jump, ממש בסדר. אפילו יותר מזה. בימים אלה היא מחליפה את לירז צ'רכי ההריונית בהצגה "פרידה", שמועלית בתיאטרון הבימה — ומבחינתה זה הטופ שבטופ. למי שמרים גבה ותוהה מה עושה ארונוב, שאינה שחקנית בהכשרתה ובעיסוקה, בתיאטרון הלאומי, נסביר כי מדובר בהצגה יוצאת דופן, תיאטרון מחול מרשים שיצר הכוריאוגרף אביחי חכם על הציירת פרידה קאלו. במסגרת התפקיד ארונוב עושה שימוש נרחב בגופה, ורוקדת על הבמה. מהבחינה הזו, הליהוק שלה כמעט מתבקש.

     

    "זה ממש חלום שהתגשם לי", היא אומרת. "רקדתי תמיד, וכמה שהייתי בריקודים סלוניים, שזה תחום מאוד טכני, תמיד האמנתי שרגש הרבה יותר חשוב במחול מאשר טכניקה. וזה מה שקורה בהצגה. אני משתמשת בגוף כדי לספר סיפור. רקדתי בפעם האחרונה לפני כמה שנים טובות, ולהיות על הבמה, במיוחד זו של תיאטרון הבימה, זה אולי אחד ההיילייטים הכי גדולים של החיים שלי. זה מהרגעים שאותם אזכור לנצח. כשעליתי לפני כשבועיים על הבמה בהצגה הראשונה, הרגשתי דפיקות לב. בתמונה הראשונה הסתכלתי קדימה וראיתי איך החזה שלי קופץ. ראיתי את הלב רוקד. אני לא זוכרת מתי התרגשתי ככה, אם בכלל".

     

    את מרגישה דמיון לפרידה קאלו, גיבורת ההצגה?

     

    "כן. גם אני מאוד קיצונית. הלב שלי בחוץ. אם אני שמחה, אני שמחה עד הסוף, ואם אני מתעצבנת, אני מתעצבנת עד הסוף, ואם אני בוכה, אז אני ממש בוכה. פרידה הייתה אישה מאוד קיצונית. הכל אצלה היה בווליומים מאוד גבוהים. גם באהבה. הייתה בה אש. ואני קצת כזאת, אז נורא קל לי להבין אותה".

     

    תרצי להמשיך לשחק בהבימה?

     

    "אשמח אם ימצאו דברים שיתאימו לי כרקדנית, אבל אני לא שחקנית".

     

    העלייה לארץ? היה סיוט

     

    ארונוב עלתה מקירגיסטן קצת לפני שמלאו לה 19. האש הפנימית, זו שהיא מדברת עליה כל הזמן, לא הייתה בה אז. "רק כאן גיליתי שיש גם רגשות, נשמה, אנרגיה, ושמותר לי גם ליפול, להיות עצובה או בדיכאון", היא אומרת. "ברוסיה יש רק שכל וברזל. ברגע שהבנתי שיש לי ולבני אדם גם רגשות, לקחתי את זה קצת קיצונית כדי לחוות את זה באמת.

     

    "ברוסיה אין רגשות. כולם אותו הדבר. זה שאני מצליחה לדבר על זה עכשיו בכזאת פתיחות, רוגע וביטחון, זה הדבר הכי חשוב, כי פעם הייתי חסרת ביטחון, אסופה בתוך עצמי, מאוד בוחרת את המילים. הפאסון הזה, זה שכולם אומרים עליו, 'היא קשוחה', היה כדי להסתיר את זה".

     

    הקליטה של ארונוב בארץ לא תמיד הייתה קלה. היא הגיעה לכאן עם אביה, ומאוחר יותר הצטרפו אליהם אמה ואחותה. "הגזענות בקירגיסטן הייתה קשה, גם התנאים הכלכליים, לכן עלינו לארץ", היא אומרת. "הימים הראשונים כאן היו מאוד קשים. אני חושבת שרק עכשיו אני מתחילה להבין את גודל הטראומה שזה עשה לי. לרגע לא ריחמתי על עצמי. אמרתי, זה המצב ועם זה ננצח. להיות בגיל 18 בלי שפה, בלי הבין את החוקים והמנטליות כאן, זה לא פשוט. אתה מרגיש מחוק. בחדרה גרנו אבא ואני עם סבא וסבתא בדירת שני חדרים קטנה שהיא פחות או יותר הגודל של הסלון שלי היום. ישנתי על מיטה מתקפלת בפינה. אז איזה זכרונות יש לי? של סיוט".

     

    למזלה של ארונוב היה לה את הריקוד להתרפק עליו. "הופעתי חמש פעמים בערב אחד במסעדות רוסיות. הייתי מתחילה באשדוד, וממשיכה לראשון־לציון, נתניה, חיפה, רצה עם נעלי עקב ובגדים מהופעה להופעה בגשם זלעפות כדי שיהיה לי כסף ללמוד לרקוד", היא אומרת. "פשוט קרעתי את התחת. כמו כלבה. ההורים שלי דרשו ממני שיהיה לי גם תואר, כי רוסייה בלי תואר זאת לא רוסייה, אז למדתי ספרות אנגלית וחינוך באוניברסיטה. באמת עבדתי עשרים וארבע שבע. העיקר לשרוד. ככה אני גם באהבה. לא מוכנה להתפשר".

     

    משמעת הברזל הזאת והעקשנות הם חלק בלתי נפרד ממנה. מהפגישה שלנו ארונוב המשיכה לפארק הירקון לעוד אימון ריצה ארוך עם מדריך הכושר הפרטי שלה לקראת מרתון תל־אביב שבו תשתתף בפברואר הקרוב. היחס שלה לריצה ממחיש את הפרפקציוניזם הטבוע בה: לפני שבועות אחדים, כשלא עמדה בציפיות שלה מעצמה במרוץ הלילה של תל־אביב, כתבה על האכזבה בחשבון האינסטגרם. רק בשביל לסבר את האוזן, ארונוב רצה במרוץ ההוא 10 קילומטר ב־48 דקות, תוצאה מעולה לכל הדעות. הבעיה היא שהיא קיוותה להשיג 43 דקות. "אני דורשת מעצמי הרבה יותר, כזו אני. ככה חינכו אותי", היא אומרת. "אני חושבת שזו תכונה מדהימה. אני רוצה להיות הכי טובה שאני יכולה".

     

    "רק אל תשאל אותי איפה אני רוצה להיות בעוד חמש או עשר שנים", היא מזהירה אותי רגע לפני שאנחנו נפרדים. "אני ממש לא מעוניינת לדמיין איפה אני אהיה, כי לפני חמש שנים לא הייתי יכולה לנחש, אפילו לא בחלומות הכי רטובים שלי, שאני אהיה במקום הזה. הייתי הכל חוץ ממה שאני היום. מגיל 24, כשהתראיינתי בפעם הראשונה, זאת הייתה השאלה שסגרה כל ראיון. ותמיד הייתי אומרת, 'עוד חמש שנים תהיה לי משפחה ויהיו לי ילדים'. התנהגתי לפי אותן נורמות וכללים. וזהו, הפסקתי להגיד את זה. החלום שלי הוא לגלות יחד עם העולם איפה אני אהיה בעוד עשר שנים. אני מאמינה שיהיו לי עוד המון דברים והפתעות, ומי יודע, אולי גם משפחה. ניתן לדברים לקרות, לא נדבר עליהם".

     

    ההצגה "פרידה" בכיכובה של ארונוב, שבת ב־19:00 וב־21:30 בתיאטרון הבימה

     


    פרסום ראשון: 22.11.17 , 20:22