אלוף פיקוד סטארט–אפ
אלוף פיקוד העורף בדימוס, יצחק גרשון, מצטרף למיזם משותף של יהודים, דרוזים, צ'רקסים וערבים • המטרה: לאפשר קשר עם העיריה גם במצבי חירום
רוב חברות הסטארט־אפ בישראל נראות דומות, לפחות מבחינת הרכב אנושי, גיאוגרפי ודמוגרפי. אך יש גם יוצאות דופן: חברת ליקומפאס, הממוקמת בשפרעם, כוללת מספר גדול של עובדים מהמגזר הדרוזי, לצד עובדים יהודים ומהמגזרים הצ'רקסי והערבי. בחודשים האחרונים הצטרף לתפקיד יו"ר החברה, אלוף פיקוד העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה, אלוף בדימוס יצחק (ג'רי) גרשון.
ליקומפאס - שהוקמה כחברת ייעוץ ב־2012 ועברה גלגול לחברת היי־טק ב־2015 - זכתה למימון של חצי מיליון דולר מהמדען הראשי. היא פיתחה מערכת ניהול מוניציפאלית, שמיועדת לשמש עיריות ורשויות מקומיות. המערכת מותקנת במחשבי העירייה, ומהצד השני מציעה אפליקציות שהתושבים יכולים להוריד לסמארטפון.
בראש החברה עומדים אנואר סעב ויוסף לוצ'י, שניהם שירתו במשך שנים ארוכות כקצינים בכירים בצה"ל בתפקידי שדה ובפיקוד העורף. לוצ'י מסביר כי באמצעות המערכת תושבים יכולים לשלוח פניות לעיריות (למשל בקשה לאיסוף גזם ואשפה), ולקבל עדכונים שגרתיים על הפסקות מים וחשמל ומידע אחר. הייחוד של המערכת הוא שהיא מסוגלת לתפקד גם בשעת חירום ומלחמה. "אם בראשל"צ מתהפכת משאית המכילה חומרים מסוכנים, המערכת שלנו יכולה לסמן רדיוס ולשלוח הודעה לתושבים שנמצאים באותו רגע בקרבת האירוע והכל מתבצע תוך 10־15 שניות", הוא מסביר. המערכת יודעת לזהות שאירוע מסוים, כמו נפילת טיל, שעליו דיווחו מספר רב של אזרחים, הוא בעצם אותו אירוע.
סעב שירת כקצין בפיקוד העורף בזמן השריפה בכרמל, ובעקבותיה הבין את היתרונות של מערכת כזו. לדבריו, הוא ראה כיצד אנשים נכנסים לאזור האש בלי יכולת לתפוס אותם בקשר ולעדכן אותם, וכן צפה בקשיים בפינוי אזרחים מהיישובים. "הבנתי שמערכת התראה של אזרחים צריכה לעבוד גם בשגרה וגם בחירום", הוא מספר.
על פי החברה, המערכת הוטמעה ב־13 רשויות מקומיות, רובן באזור הצפון: יקנעם עילית, חצור הגלילית, נצרת, טייבה, חורפיש ואחרות.
גרשון, שמעורב כיום במספר חברות היי־טק, הצטרף לחברה לפני מספר חודשים כיו"ר וכיועץ, בעבור תמורה סמלית. "מה שהקסים אותי היה שהיוזמים הם בני העדה הדרוזית", הוא מספר. "כשראיתי שיושבים מולי מהנדסת ומהנדס דרוזים, הרגשתי שאני רוצה לסייע להם לא משנה מה. אם אפשר לקחת את אחינו הדרוזים, שמגינים על המדינה, ולהכניס אותם למעגל התעשייה ולקטר ההיי־טק זה יהיה לטובתה של ישראל".
סעב מוסיף: "הפכנו להיות הכתובת של הדרוזים: יוצאי 8200, מהנדסים, פיזיקאים, בוגרי טכניון, שרוצים להקים סטארטאפים ועד היום לא ידעו לממש אותם. יש לנו המון קורות חיים. חברות ההיי־טק צריכות לצאת מהמרכז, שם יש עלויות מטורפות, ולבוא לצפון — כאן אפשר לקבל את אותה איכות של כוח אדם".

