ספיר נלחמה כמו לביאה
"ספיר תמיד שידרה אופטימיות, גם כשהיה לה מאוד קשה. היא המשיכה להיות שם כל הזמן עבור ילדיה ובעלה והמשיכה לדאוג לאחותה הקטנה ולהוריה המבוגרים. כי זו ספיר. זה היה 'בילט אין' באישיות שלה. לא סתם קראו לה המנכ"לית של המשפחה". ביום שישי, זמן קצר לאחר הלוויה של מלכת היופי לשעבר ספיר קופמן, ערכו חברותיה למעגל ההתנדבות למען נשים אירוע לזכרה. "היא הייתה צנועה, עושה הכל בלי רעש וצלצולים"
"אהובות, בבקשה אל תבטלו בגללי. גם אחותי וגם אני היינו רוצות שתמשיכו עם הדבר החשוב הזה. מבחינתי זה מבורך. תקדישו בבקשה את הפעילות להעלאת המודעות למניעת אלימות נגד נשים וילדים לזכרה של אחותי. בזה תעשו מצווה כפולה ותרגשו את כל המשפחה שלנו". כך ביקשה ענבר הראל, אחותה הקטנה של ספיר קופמן־פפושדו, מחברותיה במעגל הנשים בהוד־השרון שבו היא מתנדבת בשנים האחרונות. את המסר המרגש הזה העבירה שעות ספות לאחר שאחותה ספיר, מלכת היופי של ישראל לשעבר, הלכה לעולמה ביום חמישי האחרון. ספיר נפטרה בגיל 52 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
כך, ביום שישי בצהריים, בשעה שענבר הייתה צריכה להשתתף באירוע המסכם של פעילות הקבוצה, היא נאלצה לקבור את אחותה ולהיפרד ממנה לתמיד. גם ספיר ז"ל הייתה פעילה במשך שנים רבות בארגון "מעגל נשים ישראל" והייתה אחת הפעילות הבולטות ב"מעגל הנשים 911" באזור כפר שמריהו והרצליה. עם קבלת הבשורה הקשה בנות המעגל החליטו מיד לדחות את האירוע שתוכנן לשעה שבו נערך טקס הקבורה של ספיר. אלא שברגע האחרון, בעקבות פנייתה המרגשת של ענבר, החליטו החברות לקיים בכל זאת את המפגש ולהקדיש אותו לזכרה של "המלכה ספיר". אף עין לא נשארה יבשה ברגע שבו כל הנשים הדליקו נרות שבת שסודרו בתבנית אותיות השם "ספיר".
החברות במעגל התקשו לדבר על ספיר בלשון עבר. חלקן הגיעו לאירוע ישירות מהלוויה. הכל היה טעון ורגשי במיוחד, ורבות מהחברות לא יכלו לעצור את הבכי. "היא הייתה פשוט מלכה אמיתית, אישה שטוב הלב שלה בלט ממרחק", ספדו לה הנשים במעגל. "ההורים של ענבר וספיר הם גם אלה שתמיד תורמים לנו ראשונים סלי מזון בכל חג. התפוח לא נפל רחוק מהעץ. גם הבנות שלהן נולדו בשביל לתת".
לתת כבוד אחרון
האירוע של מעגלי הנשים ("טאנג'ט 16" ומעגל נשים הוד־השרון והמושבים) נערך בחצר הסטודיו של גבירה וולקביץ בהוד־השרון. נשות המעגל עברו איפור מקצועי שהציג אותן כנשים מוכות ומדממות בצילום מחאה קבוצתי, שבו כל אחת מהן מרימה את כף ידה ומסתירה חצי פנים. על כף היד נכתב באותיות שחורות מובלטות STOP IT. קשה מאוד היה לראות את הנשים המאופרות כאילו חטפו לפני רגע אגרוף מטלטל. גם כך, התחושות היו לא פשוטות, והדמעות זלגו מאליהן.
לפתח החצר של גבירה זרמו עשרות נשים מכל רחבי הארץ, רובן לא שייכות לארגון מעגל נשים אלא כאלו שהגיעו "לחלוק כבוד אחרון לספיר ולהביע הזדהות עם המאבק החשוב שלה למען נשים מוכות". "ענבר תמיד אמרה שאחותה הבכורה ספיר דואגת לכל דבר", מספרת בכאב החברה סיגל וויסווסר. "ספיר פשוט דאגה לכולם. לא סתם קראו לה המנכ"לית של המשפחה. היא לא הייתה רק אישה יפה, אלא אישה מקסימה ואפילו יפה יותר באישיות שלה. את ספיר הכרתי דרך ענבר, וחברים טובים באים עם כל החבילה. משמע, מכירים דרכם גם בני משפחה שלהם. במקרה של ענבר זו הייתה זכות גדולה להכיר את ספיר. הן שתי אחיות מקסימות שגדלו בבית פולני, כמו שאנחנו נוהגים לצחוק בין החבר'ה. משמע, גדלו אצל זוג הורים שחינכו את הבנות שלהן לצניעות ולנתינה מדהימה. את ענבר הכרתי לראשונה דרך מעגל נשים, וזה מה שחיבר אותי מיד בהיכרות הראשונה איתה ובהמשך עם אחותה. ספיר הייתה אישה משכמה ומעלה. לא מתנשאת, עושה הכל למען המשפחה שלה ופעילה למען הקהילה בהתנדבות מלאה. בפעילויות המשותפות של מעגלי נשים מאזורים שונים בארץ ראיתי מקרוב כיצד היא מתקתקת דברים. היא אף פעם לא הייתה משאירה דברים פתוחים ועושה הכל בלי רעש וצלצולים. זה יום עצוב מאוד".
בחודשים האחרונים, מספרת וויסווסר, ספיר העדיפה לנהל את המאבק במחלה בחיק בני משפחתה. "היא נלחמה בשקט האופייני לה, בלי לעשות הרבה רעש סביב העניין. היא נלחמה כמו לביאה של ממש במחלה האיומה הזו, אבל הסרטן לא הרפה ממנה. הבנתי כמובן עד כמה נכון לתת לספיר את המרחב שלה בפרטיות שלה, והסתפקתי במה שהסכימה להמשיך לקיים בקשר שלנו בחודשים האחרונים כשהתמודדה עם הטיפולים הקשים. דיברנו בטלפון לא מעט כשהייתה כבר חולה. כשהיה לה קשה לדבר בעיקר התכתבנו בווטסאפ, והיא תמיד, אבל תמיד, שידרה אופטימיות. למרות הסבל הפיזי המשיכה להיות שם כל הזמן עבור ילדיה ובעלה והמשיכה לדאוג לאחותה הקטנה ולהוריה המבוגרים. כי זו ספיר. זה היה 'בילט אין' באישיות שלה. היא תחסר לכולנו. האופטימיות שהיא העבירה לסובבים אותה הועברה גם לנו, והאופטימיות הזו היא שגרמה לכולם לשוק עם קבלת הבשורה המרה על מותה. לרגע לא היה ניתן לחשוב שהיא לא תנצח את הסרטן עם האופטימיות שהיא שידרה לחברים וגם למשפחה".
סיגל הייתה גם היא בין המאות שהגיעו ללוויה להיפרד מספיר. "ענבר ספדה לאחותה בדרכה שלה וסיפרה על ספיר הנסיכה. בכלל, ענבר היא אחת הנשים הכי מוכשרות שהכרתי, וגם היא יפה מאוד, ומאוד אמיתית ומלאה בנתינה לאחר".
יוליה דוידובסקי, אחות מחברת "שלומות שירות בדיקות עד הבית", שהייתה מגיעה לביתה של ספיר כדי לקחת בדיקות דם, מתקשה להתמודד עם הבשורה הקשה. אתמול, בצאת השבת, היא הגיעה לנחם את המשפחה בכפר שמריהו. "עד לפני שנה הייתי מגיעה באופן קבוע לספיר הביתה כדי לקחת לה בדיקות דם", היא אומרת. "גיליתי אישה מהממת. היו לנו שיחות פתוחות על המון נושאים שלא קשורים למחלה. מצאתי אישה אופטימית שמתמודדת בגבורה עם הסוף של סבב המחלה הראשון. האמנתי שזהו זה, שהיא קרובה להצלחה מלאה ולניצחון על המחלה. היה לי קשה לשמוע שהסרטן תקף אותה שוב ושהיא כבר לא איתנו. עצוב לי מאוד. קשה לתפוס את זה".
הסטטיסטיקה חייבת להשתנות
"ספיר הייתה שמחה לראות שהאירוע מתקיים, הפעילות למען נשים מוכות, ולמען נשים בכלל, הייתה חלק בלתי נפרד מחייה", סיפרו החברות. אחרות אמרו בחיוך עצוב שהייתה מבקשת שידברו עליה פחות ויקדישו את מרב תשומת הלב למטרה שלשמה כונס המפגש — המלחמה באלימות נגד נשים.
"המטרה שלנו בקמפיין הזה נולדה מתוך כוונה שצעקה יכולה להציל חיים ולהציל מאונס ומתוך רצון לעודד נשים לספר ולצעוק לעזרה ולא להפוך לקורבנות", אומרת גבירה וולקביץ. "לא מזמן", היא ממשיכה, "הותקפה בת של אחת מחברות המעגל ברחובות הוד־השרון. הסטטיסטיקה חייבת להשתנות. לא ייתכן שהיא מצביעה על עשרים נשים שנרצחו השנה ועוד אלפים שהותקפו, חייבים לעצור את זה".
ספיר ואחותה ענבר, סיפרו הנשים באירוע, הן שתיים מהמתנדבות הפעילות והמסורות בארגון. בחודשים האחרונים ספיר, שנאבקה במחלה, לא יכלה להשתתף פיזית בפעילויות אבל עקבה ותמכה מרחוק. כך, למשל, בחודש שעבר הקדישו נשות המעגל את הפעילות בקבוצות להעלאת המודעות לסרטן השד.
במהלך האירוע העלו הנשים תמונות לרשתות החברתיות, וחלקן אף תייגו את האחות ענבר.
אחרי שראתה את התמונה שבה כל הנרות דולקים ומאירים את שמה של ספיר, כתבה ענבר לנשות המעגל: "פוררתן אותי פירורים־פירורים. מאוד מרגש ונוגע. ריגשתן את כל המשפחה הכאובה".
נשים למען נשים
"מעגל נשים ישראל" נוסד ב־ 1990 על ידי כרמי כץ ואריאל אלדור. זהו ארגון עולמי א־פוליטי שהוקם למען נשים צעירות בגילי 18־45 . לפני שנתיים נוסד ארגון "ההמשך למעגל נשים ישראל" שמיועד לנשים מעל גיל 45 ונקרא "מועדון טנג'נט ישראל".
"כרגע פעילים בארץ 26 מעגלים בטריטוריה שלהם ותשעה מועדוני טנג'נט שמיועדים לנשים שהיו חברות במעגל לפני כן, כל הנשים כמובן מתנדבות", מסבירה גבירה וולקביץ, הנשיאה לשעבר של "מעגל נשים ישראל" וממייסדות ארגון "טנג'נט".
מטרת מעגלי הנשים היא לתרום להעצמה נשית ולהילחם למען זכויות נשים בכל ההיבטים החברתיים. "העלאת המודעות בנושאים השונים", אומרת וולקביץ, "היא גם בנושאים של שירות לקהילה. בחודש שעבר, למשל, התמקדה הפעילות בהגברת המודעות לסרטן השד.
לפנייה לכתב/ת 
