5 קטנות על בולוניה
בית הקפה Terzi: לא רחוק מפיאצה מאג'ורה (הכיכר המרכזית והיפה) מסתתר לו בית קפה שהוקם בשנת 2002 על ידי מנואל טרצי, יליד בולוניה, שכל חלומו היה לפתוח בית קפה קטן שיגיש קפה איטלקי איכותי. אין לי ספק שזה הצליח לו, ובגדול. את ההוכחה ניתן לראות בתורים הארוכים. במקום הכי פשוט ולא מפונפן מגישים לא יותר משלושה־ארבעה בריסטות קפה איטלקי מושלם שגולת הכותרת שלו, למעט הקפה, הם כלי ההגשה מהמאה ה־18 שהתחשק לי לקחת הביתה. סגור בראשון.
מעדניית Bruno e Franco - La Salumeria Bologna: ממש ליד בית הקפה יש מעדנייה שאין מצב שאפספס כשאני בבולוניה. אחת המיוחדות והטעימות. פרנקו איש מקסים שתמיד שמח להסביר על המעדנייה ומוצריה. יש פרושוטו, קולטלו, מורטדלה, קופה, סלמי פלינו, פרמז'ן ביישונים שונים ועוד. אם תרצו לקחת הביתה, רק תבקשו שישימו בוואקום, הם כבר יודעים את העבודה. בבניין שמול המעדנייה בקומה השנייה, במעבדה קטנה, מכינה חבורת נשים את הפסטה הטרייה למעדנייה. אם הגעתם בזמן לראות אותן ממלאות ומגלגלות על האצבע את הטורטליני, הרווחתם חוויה. בחמישי וראשון סגור.
הטורטליני של אנה מריה Trattoria Anna Maria: במעבדה שנמצאת כמה מטרים מהמסעדה מכינים פסטה טרייה בעבודת יד כבר מאז שנות ה־80. אנה מריה, בעלת המסעדה, היא נונה בולונזית טיפוסית בת 75. בחיי שה־tagliatelle with ragù שלה הוא אחד הטובים שאכלתי בחיי. את הראגו היא מבשלת שמונה שעות, את הפסטה בדיוק שמונה דקות, והשילוב בין השניים גן עדן. הטרטוריה שלה כל כך יפה ונעימה, הכיסאות בצבע ירוק תפוח, ועל הקיר היסטוריה שלמה של תמונות, מכתבים ומסמכים שאין לי מושג על מה הם מדברים, אך אם הקירות יכלו לדבר, אני מאמינה שהיו מספרים על אישה חמה ומיוחדת שמכינה אוכל ביתי מסורתי כמו שהכינו לפני מאות שנים בכפרים באיטליה. סגור בשני.
שוק העשבים Mercato delle Erbe: על הגבול בין מרכז העיר לרובע Saragozza המערבי. בזמן שבולוניה ידועה בעיקר בזכות השוק המתויר שלה Mercato di Mezzo, אני אישית אוהבת את השוק המקורה והאינטימי הזה. השוק מכיל הרבה תוצרת חקלאית מובחרת, מעדניות מיוחדות, דגים טריים וקצביות. יש גם מסעדות קטנות ונחמדות שניתן לשבת בהן ולאכול אוכל שוק טרי לצד בירה/יין. בין דוכני הפירות והירקות יש דוכנים של יצרני שמן זית, בלסמי וזיתים לא רעים בכלל, ואם אתם ישנים בבולוניה מומלץ לקפוץ למקום גם בערב כשכל הדוכנים נסגרים, ואז מתחם האוכל מתמלא במקומיים שבאים לשתות ולנשנש. אם חשקה נפשכם בטעימות תוך כדי הליכה בין הדוכנים, קנו לכם כמה פרוסות פרושוטו וגבינת פקורינו עם כמה תותים או איזה פרי עונתי ואתם מסודרים. סגור בראשון.
גלידריית Cremeria Santo Stefano: אם היה אפשר להעניק כוכבי מישלן לג'לטריות, זו ללא ספק הייתה מקבלת. מדובר בגלידרייה מבוקשת מאוד, וככזאת, מכינים בה את הג'לטו ארבע פעמים ביום. טעמתי ג'לטו שמנת עם גרידת לימון, את קרם הזביונה המושלם, מסקרפונה וצנוברים קלויים וסורבה אגסים. איכות מטורפת של חומרי גלם ושילובי טעמים מפתיעים. סגור בשני.
Via Santo Stefano, 70
