הבדיחה המוכרת אומרת שאם אתה חייב לבנק 100 אלף שקל, אתה לא ישן טוב בלילה, ואם אתה חייב לו מיליארד שקל, הבנקאי לא ישן בלילה. מה ניתן לעשות במקרה של סכסוך בין הלקוח לבין הבנק על רקע חוב? מוסף "ממון" גיבש מדריך לנושא, באמצעות עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית.
האם הסיכוי להסדר פשרה מול הבנק גדל לקראת סיום השנה האזרחית?
לדברי עו"ד נרקיס, "יש תופעה לפיה לקוחות הבנק רואים הצלחה גדולה בנוגע להסדרי פשרה דווקא בתקופת סוף השנה האזרחית, למרות שאין נוהל כזה בבנקים. עורכי דין המייצגים את הבנקים מסכימים בתקופה זו להעניק הנחות מפליגות לתשלום במזומן, כל עוד הוא יבוצע עד תום השנה האזרחית. הבנק מתנהל לרוב עם מחלקות גבייה המבקשות להציג לממונים תוצאות לפרי פועלם במשך השנה, ולכן לקראת סוף השנה יש אינטרס ברור לקבל כספים ולסגור תיקים".
ואם לא הגעתי להסדר מול הבנק, באילו מקרים כדאי לשקול לתבוע את הבנק?
לדברי עו"ד נרקיס, את הבנק מפעילים בסופו של דבר פקידים, שהם אחרי הכל בני אדם, וגם הם טועים או פועלים מתוך רגש ולא מתוך מחשבה עסקית. בין הסיבות המרכזיות בהן בוחרים לקוחות לתבוע את הבנק ניתן למנות, למשל, טענת ערבים – הבנק לא עידכן את הלקוח בדבר מצבו של החייב העיקרי ואי־עמידת החייב העיקרי בהחזר ההלוואה; סגירת מסגרת האשראי או הקטנתה שלא כדין וללא מתן שהות מספקת; החזרת שיקים. כך גם התרשלות בטיפול בניירות ערך, מכירת נכסים על ידי כונסים במחיר לא ריאלי ונקיטת הליכי כינוס באופן נמהר וחסר תום לב. סיבה מרכזית נוספת לתביעה היא העמדה לפירעון מיידי של מסגרת האשראי או החזרת שיקים שלא כדין.
לדברי נרקיס, הדרך הנכונה ביותר היא להגיע להסכם עם הבנק ללא הגשת תביעה, אולם המקרים שבהם כן כדאי לתבוע, הם כשלא ניתן היה להגיע עימו לפשרה, או כשהבנק כבר נקט בהליכים משפטיים. עד להתקיימות ההליכים כדאי לצבור מסמכים וראיות לצורך ניהול ההליך המשפטי: דפי חשבון, סיכומים, פרוטוקולים של ישיבות, הסכמים וערבויות.
ואם כן מחליטים לתבוע את הבנק, מה כדאי לעשות?
כשהבנק פועל נגדנו, בין בהגשת תביעה ובין בסגירת חשבון, החזר חיובים וכדומה, עלינו להקדים תרופה למכה, לרכז את כל טענותינו ולפנות אליו במכתב בדרישה שיחדל מהתנהלותו זו וישפה אותנו בגין הנזקים שגרם. אם לא מגיעים להסדר, יש לנקוט בהליך משפטי. אם הבנק פעל להגשת תביעה, יש להגיש תביעה נגדית כדי שהטענות יתבררו במקביל ולא רק במסגרת תביעת הבנק.
מה קורה כשחשבון נסגר על ידי הבנק?
עו"ד גלעד נרקיס: "כשהחשבון נסגר והופך להיות 'בטיפול משפטי', הלקוח ייאלץ לרדוף אחרי הבנק לצורך קבלת מסמכים. יש לנסות לתעד כל שיחה ופגישה עם הבנק. במסגרת ההליך המשפטי, קשה מאוד להוכיח את מה שאירע, שכן הבנק לא ישתף פעולה בכל הנוגע למסירת אינפורמציה וסיכומי שיחות, או פגישות המתועדות אצלו. לאחר פתיחת הליך משפטי יהיה קשה עד מאוד לפתוח חשבון בבנק אחר, שם ישאלו מה הסיבה לפתיחת החשבון החדש ויבררו פרטים על החשבון הישן. כשהחשבון כבר פתוח והבנק מכיר אותנו, קל יותר להסביר את עמדתנו, ומדוע הבנק האחר התנהל שלא כדין".
ומה עושים כשהבנק הקטין או סגר את מסגרת האשראי בחשבון?
עו"ד נרקיס: "הבנק מחויב להעמיד את מסגרת האשראי שסיכם עם הלקוח. ככל שברצון הבנק לשנות את תנאי ההסכם מכל טעם שהוא, חובה עליו לפנות ללקוח ולהעמיד אותו בפני רצונו לעשות כן, למצוא פתרון או סידור בתקופת זמן מספקת המאפשרת ללקוח להתמודד עם המצב החדש. השינוי לא אמור להיות מיידי כדי שתהיה הזדמנות ללקוח להיערך לכך".
אז מה העצה הטובה ביותר שאפשר לתת בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים?
לדברי עו"ד נרקיס, "כדאי לתעד מראש את כל ההתנהלות מול הבנק, ובמיוחד בפעילויות משמעותיות כמו נטילת הלוואה, חתימה על ערבות או הגדרת מסגרת אשראי – ובעיקר כשמתחילות מחלוקות עם הבנקאי. מומלץ מאוד לבקש מהבנקאי להסביר לכם, בלשון בני אדם, על מה אתם חותמים ומה האותיות הקטנות, ולרשום זאת על פתק או להקליט, כולל שם הבנקאי ותאריך ושעת הביקור בסניף. בשעת צרה, תיעוד כזה יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לבין כישלון בהתמודדות מול הבנק, בין אם הדבר יגיע לבית המשפט ובין אם יסתיים בהסכם מול הבנק".
