וביניהם

"האמת היא שחשבנו על שמונה־עשר הופעות בלבד, לא ידענו מה האופק", אומר שבן. "אבל עכשיו, לאור התגובות, עוד לא הכרזנו מתי זה יסתיים".

חוה: "ולמה לא במקום יותר גדול? כמעט עשר שנים אני מופיעה ללא הרף. עושה אמפי שוני פעם בשנה, וכל היתר מקומות אינטימיים - כי ככה נעים לי. ולעולם לא תוכל לספק את כולם. אפילו שלמה ארצי, יש שמועה שיש עוד כמה אנשים שלא ראו אותו".

אפרופו, למשל קיסריה.

חוה: "אבל מה אכפת לי לעשות במקום קיסריה ארבע הופעות קטנות? לא אכפת לי. גם ההופעות בקיסריה נורא השתנו במהלך השנים. לפני 30 שנה ראיתי שם את ג'ון באאז עם גיטרה. היום, נו, אתה כבר רגיל לדברים שיש שם".

שלומי: "למה, לי דווקא ברור שהופעה בקיסריה יכולה להיות מאוד מיוחדת..."

חוה: "אבל אני מקבלת מזה אולקוס!"

שלומי: "או. הבנת? אז זה מאוד פשוט".

הקשר בין שבן ואלברשטיין נולד לפני כשלוש שנים, לקראת אלבומו האחרון, 'תרגיל בהתעוררות'. יש שם לשלומי שיר ברכטיאני, 'דיוטי פרי', שהוא חשב לשדך אליו את חוה. "שלחתי לה אותו במייל, והיא ענתה, 'תודה, שיר חזק אבל לא בשבילי. אבל אשמח לשמוע ממך בעתיד'", מספר שבן, "וחשבתי שהיא פשוט מנומסת, ופעמיים". יותר מאוחר הגיע שיר הנושא, 'תרגיל בהתעוררות', שלא נועד לדואט. אלא ששבן הסתבך איתו. ודווקא אסף תלמודי, המפיק השני של האלבום (לצד תמיר מוסקט, שהפיק קודם לחוה את המאסטרפיס 'ואיך אצלך') היה זה שהציע, אני חושב שחוה אלברשטיין צריכה לשיר. "והפעם התגובה הייתה מאוד מהירה. שעתיים אחרי קיבלתי מייל, אני מגיעה".

ולא שזה היה פשוט ברגע שהיא הגיעה לאולפן. "לוקח לך זמן בעבודה עד שאתה יכול להגיד לחוה אלברשטיין, תקשיבי, אולי תעשי כך וכך", מגלה שבן, "ואחרי חמש דקות היא שמה לב שכולם נבוכים. והיא אמרה, חברים, אם עובדים אז עובדים. תעירו לי, הכל בסדר". יצא מזה שיר נפלא, דואט ניק קייבי בין הילד לאמא הגדולה, וגם להיט מפתיע. "מה זה, אף פעם לא היה לי שלאגר כזה ברדיו", צוחקת חוה.

שלומי: "הוא כבר חצה את רף מיליון ההשמעות ביוטיוב, שזה חסר תקדים. עבור שיר שאיננו של עומר אדם".

הראיון המלא - ביום שישי ב"7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות