שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יונה אליאן וששי קשת, השבוע. קשת: "כשהתחתנו לא האמנתי שנישאר כל כך הרבה שנים ביחד. מי חשב ככה רחוק. חיינו את היום"
    7 ימים • 29.11.2017
    45 דברים שלמדנו (על אהבה)
    הם נפגשו כצמד קולנועי מאוהב שהתחתן נגד כל הסיכויים, והם ביחד עד היום, נגד כל הסטטיסטיקות. ארבעה עשורים וחצי מאז פגישתם הראשונה ועם המופע "עדיין נשואים?" מגלים יונה אליאן וששי קשת, הזוג הכי יציב בתעשייה, איך לעזאזל עושים את זה
    אלון הדר | צילום: גבריאל בהרליה | איורים: גיא חרל"פ

    לרב שחיתן את ששי קשת ויונה אליאן, אי שם בשנות ה־70, מול שדרה של ברבורים מפוסלים ממרגרינה, קראו הרב פרנקל. בכל פעם שפגש מישהו מעולם הבידור והתיאטרון, הם מספרים, הוא התעניין: "תגידו, האלו מהבוהמה עדיין נשואים?" לא רק הוא נותר משתאה מול שוברי הסטטיסטיקה בע"מ. בזמן שצמדים אלמותיים כמו דץ ודצה, ריטה ורמי ויהודה ונינט התפרקו להם – המשיכו אליאן וקשת להיות הסמן הימני של זוגיות איתנה. "הרב כבר מת, ואנחנו עדיין ביחד", מסמן קשת שהם כאן בשביל להישאר.

     

    "כל הזמן שואלים אותנו: אתם עדיין נשואים, מה הסוד?" אומרת אליאן (רמז: 40 אחוז אלכוהול). "אומרים שכשאתה מת, כל החיים עוברים מולך כמו סרט, אז כדאי שזה יהיה סרט טוב".

    בחתונתם ב־1973. "קראו לזה חתונת המרגרינה"
    בחתונתם ב־1973. "קראו לזה חתונת המרגרינה"

     

    קשת (70) מדדה עכשיו במדרגות הקוטג' ברמת־אביב, שבו הם חיים כשלושה עשורים. לפני כמה שבועות קרע את גיד אכילס כשנפל בטעות לבור. אליאן (67) מפנקת בקפה, וברקע צלילים שקטים של אופרה. שני ילדיהם – מאי בת ה־27, שחקנית בהתהוות, ואריאל בן ה־38, מוזיקאי – כבר עזבו את הקן. אבל ששי ויונה עסוקים מתמיד. היא בתיאטרון וב"סברי מרנן" בטלוויזיה, הוא מופיע וגם מנהל את תיאטרון היידיש.

     

    לפני 17 שנה העלו את השלאגר "נוסטלגיה זה לא מה שהיה", שעדיין רץ על הבמות. אבל לאליאן קצת נמאס לחזור על הטקסטים, אז הם החליטו על הצגה חדשה, ש"תתאים למקום שבו אנחנו נמצאים". לרגל 45 שנות היכרותם ולפני שעולה המופע החדש שלהם, "עדיין נשואים?" שחומריו נכתבו מחייהם המשותפים ומשולבים בו שירי אהבה נצחיים שקשת שר (ב־22 בדצמבר, בהיכל התרבות בראשון־לציון, ב־29 בדצמבר באודיטוריום חיפה ולאחר מכן בכל הארץ), ביקשנו מהזוג הכי יציב וחינני בתעשייה לסכם ארבעה עשורים וחצי של ביחד, ועל הדרך לתת גם כמה טיפים לאהבה ולזוגיות.

     

     

    1/ מונוגמיה

     

    אליאן: "פעם המונוגמיה הייתה האופציה היחידה, היום היא אופציה אחת מבין רבות, וטוב שכך. האופציות הרבות שיש היום למשפחות חדשות אולי יורידו את מפלס השקרים והבגידות".

     

    קשת: "אנחנו לא יכולים להתגרש, זה בכלל לא תלוי בנו, המדינה תיפול".

     

     

    2/ סודות

     

    קשת: "אני תמיד מסתיר משהו קטן ממנה, מעין מגירות קטנות".

     

    אליאן: "לכל אחד יש את המגירה שלו, אחרת זה לא נורמלי. אני לא מאמינה בסינתזה מוחלטת. זה מחליש".

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

     

     

    3/ גבריות

     

    אליאן: "כל החיים חלמתי להתחתן עם קיבוצניק מסוקס. במחנות עבודה בקיבוץ הייתי רואה את הקיבוצניקים בשדות וחושבת: הם הגברים האולטימטיביים. בסוף התחתנתי עם קיבוצניק שהוא נסיך פולני. ששי מחובר מאוד לצד הנשי שלו, ובגלל זה אני אוהבת אותו".

     

    קשת: "אני בכיין גדול, בכיין בלי רסן. בוכה אפילו בפרסומות. מוזיקה מרגשת? בוכה. דברים יפים? הדמעות זולגות מעצמן. גם אבא שלי היה כזה, ואמא שלי הייתה צוחקת עליו. ככה גם פה. היא צוחקת עליי, הילדים צוחקים עליי. במקום להסתכל על הסרט, מסתכלים עליי בוכה".

     

    בסרט "נורית", 1972. קשת: "הסצנה הראשונה שלנו הייתה סצנת מיטה, אחרי הקאט נשארנו במיטה"
    בסרט "נורית", 1972. קשת: "הסצנה הראשונה שלנו הייתה סצנת מיטה, אחרי הקאט נשארנו במיטה"

     

     

    4/ הגוף שלה

     

    קשת: "יש המון רגעים שאני בוהה בה, מסתכל ביצירת המופת הזו, ואומר לה מה אני מרגיש, כמה אני אוהב אותה. העיניים שלה הן הכי חזקות בנוכחות שלה".

     

     

    5/ הגוף שלו

     

    אליאן: "הידיים שלו. פשוט לגעת".

     

     

    6/ דעות קדומות

     

    קשת: "האמת שכשהאמרגן שלי שלח לי תמונה של יונה ואמר: היא תשחק לצידך בסרט 'נורית', היא לא עשתה עליי רושם. גם הייתה לי אז חברה".

     

    אליאן: "אני אמרתי, מה לי ולאליל הנוער הזה? אבל העיתונאית טלילה בן־זכאי שיכנעה אותי, אמרה לי: 'מה יש לך להפסיד', ואני הרווחתי".

     

     

    7/ הארד טו גט

     

    אליאן: "במונית ליום הצילומים הראשון של 'נורית' קראתי את 'שירה' של עגנון, שלא יחשוב שאני מאלו שרצות אחרי זמרים".

     

    קשת: "לא דיברנו מילה, אבל שמתי לב שכל הנסיעה היא הייתה תקועה על עמוד אחד".

     

    8/ כשזה זה

     

    קשת: "הסצנה הראשונה שלנו הייתה סצנת מיטה. התפשטתי חצי גוף, היא לא חלמה אפילו לפתוח כפתור, ונכנסנו למיטה. ג'ורג'י היקר (הבמאי ג'ורג' עובדיה — א"ה) נתן הוראות: 'תיקח את זה, תנשק את זה'. ואז אמר: 'יופי, ששי, יופי, יונה. עכשיו קאט. קאט, ששי, קאט! קאט, ינעל דינעק!! חבר'ה, החוצה'. ואז, כך האגדה מספרת, כולם יצאו החוצה, נשארנו במיטה ומאז אנחנו חיים באושר ובאושר".

     

    9/ הצעת נישואים

     

    אליאן: "הייתי בחורה דעתנית ומתקדמת. אמרתי לאמא שלי: 'אני לא אתחתן עד גיל 30', אחרי חצי שנה ביחד, כשהייתי בת 23, הוא הציע לי נישואים. למה התחתנו? ששי טוב בלהרוג ג'וקים".

     

    קשת: "אני הצעתי? הייתי בארה"ב בסיבוב הופעות ודיברנו יום־יום. היא הייתה ממזרה, ידעה את העבודה. באחת השיחות אמרה: 'ששי, אמא שלי קנתה לנו סט מצעים, ארבעה סרוויסים, סדינים ומפות מהגלנטריה של ורשבסקי'".

     

    10/ פער עדתי

     

    אליאן: "אבא של ששי היה בלחץ שהבן המועדף שלו הולך עם ספרדייה. הענשנו אותו, לא גילינו לו שאני פולנייה. הדור שלנו התמרד נגד כל ההפרדות וההסתגרות בגטאות האלו".

     

    קשת: "ואז הגיע המפגש הראשון עם ההורים, וההורים של יונה היו יותר שחורים ממנה. פתאום ההורים שלה מתחילים לדבר בפולנית. אבא שלי היה המום. נפתחו שערי שמיים".

     

    11/ ליל הכלולות

     

    קשת: "על החתונה שלנו הודיעו בבוקר בחדשות ברדיו. במלון פאן אמריקן בבת־ים, שהיה אז חדש ומפואר, הציעו לנו לעשות חתונה על חשבונם כיחסי ציבור. בערב החתונה הגענו בפעם הראשונה לאולם. חשכו עינינו. מרוב שהתאמצו להרשים, השף שלהם, שהיה רב־אמן, פיסל את הפלקטים שלנו ממרגרינה, וגם פסלים ענקיים של שחפים וברבורים ממרגרינה. ב'העולם הזה' סיכמו את האירוע במילים 'חתונת המרגרינה'".

     

    אליאן: "אחרי המסיבה הגענו לסוויטה במלון. זה היה היום הכי גשום בשנה. המלון לא היה בנוי עד הסוף, וכל הלילה נכנסו גשם ורוח לחדר. במקום להתייחד עמדנו על המיטה וניסינו למנוע את כניסת הגשם".

    בביתם. אליאן: "אני אומרת לששי שאני צריכה למות לפניו, לא יכולה להישאר לבד"
    בביתם. אליאן: "אני אומרת לששי שאני צריכה למות לפניו, לא יכולה להישאר לבד"

     

    12/ ירח דבש

     

    אליאן: "כשהסרט 'נורית' יצא, 1.2 מיליון אנשים מילאו את האולמות. ששי היה אליל, אבל אני לא ידעתי מה זה שכל המדינה מכירה אותך. סיימתי הצגה ביקנעם, יצאתי החוצה ופתאום שמעתי קהל רץ אחריי. נורא נבהלתי וברחתי. נפלתי ופתחתי את השפתיים. אז החלטנו לברוח לכמה שבועות לאיטליה, לאנגליה ולגרמניה. בדיעבד, זה הפך לירח דבש".

     

    13/ שדים

     

    אליאן: "פעם ששי נסע להופעה ואשתו של אחיו הזמינה אותי לארוחת ערב. נשארתי שם עד מאוחר. ששי חזר הביתה ולא מצא אותי, אז הוא צילצל לכל בתי החולים ובתי הקברות, נכנס לחרדה אמיתית. כשהגעתי הביתה הוא צרח עליי ככה, יצאו לו כל השדים. אמרתי, 'אני לא הולכת להתחתן עם הדבר הזה'".

     

    14/ מריבות

     

    קשת: "אני מעיר לה כל הזמן שצריך לעשות ולקדם דברים. זה מכעיס אותה".

     

    אליאן: "יום אחד הוא השאיר לי על פתק הוראות, כאילו אני מזכירה שלו. 'מותק, בוקר טוב. תתקשרי ל... תשלחי ל... השארתי את הפתק כמו שהוא".

     

    קשת: "היה חתום בנשיקות למטה".

     

    15/ טעויות

     

    אליאן: "אם אני מתקנת אותו על שטויות לשון, הוא נעלב".

     

    קשת: "היא צועקת מהחדר השני: 'לא שלוש, שלושה'. למה? למה לתקן?"

     

    16/ סליחה

     

    אליאן: "תמיד אני זו שמתנצלת קודם. יגידו שנשים יותר חכמות ויודעות לפתור משברים. אבל מעצבן שזו תמיד אני".

     

    קשת: "אני מאוד אוהב להשלים איתה. במיוחד כשהיא אומרת: ששי, אתה צודק".

     

    17/ תחרות

     

    קשת: "מכיוון שיונה יותר שחקנית, ואני בצד המוזיקלי – אף פעם לא הייתה אצלנו קנאה מקצועית. להפך. תמיד היינו חרדים להצלחה של בן הזוג. אז נכון שהייתה לי דעיכונת מסוימת לאחר שסיימתי להיות כוכב פופ, והיא בדיוק המריאה – וכולם תהו אם אני מקנא בה. אבל אז אתה ממציא את עצמך מחדש. עד היום אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש".

     

    18/ סקס

     

    קשת: "פעם התשוקה הייתה המרכיב הדומיננטי ביחסים. היום, בגלל האהבה שרק הולכת וגדלה, התשוקה מקבלת נעורים חדשים. עצה לסקס? שב עם האישה שלך, תחזיק לה את הידיים. אל תראה בה סבתא עם שערות לבנות, אלא צעירה ויפה כמו כשהכרת אותה. אז התשוקה תהיה במיטבה".

     

    אליאן: "השנים רק תורמות — רבדים, עומק, חברות. זו אהבה אחרת. אם יודעים לחיות את השינוי, זה מצליח".

     

    קשת: "תתחתן עם יונה ותבין איך שומרים על תשוקה 45 שנה".

     

    19/קנאה

     

    אליאן: "אני קנאית, ברור. עד היום ששי מסתכל יותר מדי על נשים. אני מעירה לו, זה חלק מהאהבה".

     

    קשת: "בשבילי להסתכל על בחורות יפות, ואני מסתכל, זה כמו נרות חנוכה: לראותן בלבד. אני נורא אוהב יופי, מסתכל על כל דבר יפה. אני לא צריך לנגוע. יש לי המון סיבות לקנא לה. אני בא לחזרה, רואה אותה יושבת על הברכיים של ששון גבאי ומתנשקת. בקיצור, מאזן אימה, כמו בין המעצמות. אני בוטח בה, לכן אני לא מקנא, אולי פרפור קטן בלב".

     

    20/בגידות

     

    אליאן: "בגידה? לא יודעת איך הייתי מגיבה. יש אלף אפשרויות לפעול".

     

    קשת: "אללה יסתור".

     

    21/הורות

     

    אליאן: "התחתנו צעירים מאוד, אבל אמרתי שאני רוצה ללדת רק כשאהיה שלמה עם זה. אז זה לא היה מקובל. בעיתונים כתבו, 'אולי יש לה בעיות פוריות'. רק חמש שנים לאחר החתונה, ילדתי את אריאל. מאי נולדה 12 שנים אחר כך".

     

    קשת: "עשינו הרבה חזרות".

     

    22/חרדה

     

    אליאן: "אני מכריחה את הילדים להתחבר לאפליקציה שמראה איפה כל אחד נמצא כל הזמן. בארץ ובחו"ל. למרות שאני פמיניסטית ולוחמנית ספגתי את המבנה המשפחתי הישן. מכאן כל רגשות האשם שהיו לי כשהייתי עוזבת את הבית בערב והולכת לתיאטרון".

     

    23/חינוך

     

    אליאן: "כל הזמן אני אומרת לילדים: 'תיזמו, אל תחכו'. אני חתולת רחוב מיפו, אין אצלי פלאברות. או שאוכלים גבינה או ביצה, אין כסף לשתיהן. אני אומרת: 'החיים זה כמו סושי במסוע. לא תושיט את היד לקחת, לא תקבל'".

     

    24/דור ההמשך

     

    אליאן: "אריאל היה ילד מופנם. נמנענו מללכת לאירועים המוניים, הפרסום שלנו הלחיץ אותו אבל פעם לקחתי אותו למדינת הילדים. עשיתי קוקו ושמתי משקפיים, ובכל זאת, בתוך דקות התחילו לרוץ לכיווננו ואריאל בכה נורא. לעומת זאת, פעם באתי לקחת את מאי מהגן והיא אמרה: 'למה באת? את אבא מכירים'. עם השנים היא תפסה מאיתנו מרחק".

     

    קשת: "מאי עד היום לא רוצה להשתמש בשם שלנו. כשהלכה לבחינות בלהקת הנח"ל היא לא עידכנה אותנו. גם כשלמדה משחק. אריאל ברח מאיתנו ולמד שלוש שנים סאונד בפריז (הוא מפיק את המופע החדש שלהם — א"ה). היום לבוא לבכורה שלה או להופעה של הלהקה של אריאל זו ההתרגשות הכי גדולה שלנו".

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

    25/הקן המתרוקן

     

    אליאן: "כשמאי עזבה את הבית לפני שנה, הכל השתנה. זה כואב. שקט. הבית פתאום גדול עלינו, מצד שני, יש תחושה של שחרור".

     

    קשת: "אם הילדים לא יביאו נכד בקרוב, אעשה אחד בעצמי. ליונה זה פחות דחוף".

     

    26/ ויתורים

     

    קשת: "לשנינו היו הצעות לקריירה בחו"ל, אבל ויתרנו בגלל המשפחה".

     

    אליאן: "על החלום שנגור ליד הים ביפו לא ויתרתי".

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

    27/להיות לבד

     

    קשת: "אני מת לנסוע לכל העולם, אבל אין לי פרטנרית. בגללה, רק איטליה ופריז. אף פעם בחיים לא נסעתי לחופשה לבד. לא יכול ליהנות כשהיא לא לידי. מעולם לא הלכתי לסרט לבד. אם אני רוצה לראות סרט רחב יריעה והיא רוצה סרט סקנדינבי קצר, נלך על הסקנדינבי".

     

    אליאן: "כשהצטלמתי לסרט במשך שישה שבועות בים המלח, הייתי חוזרת לחדר במלון ורוצה למות. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי איך שחקנים בחו"ל משתגעים בצילומים – שותים, לוקחים סמים. אני אומרת לששי שאני צריכה למות לפניו, לא יכולה להישאר לבד".

     

    28/אוכל

     

    קשת: "בחדר האוכל של הילדים בקיבוץ, אם לא היית לוקח את הקציצה, לא היה נשאר לך מה לאכול. לכן מאז אני חוטף ואוכל מהר. זו הישרדות. עם השנים הדבקתי אותה באכילה המהירה".

     

    29/מי עושה מה

     

    קשת: "היא הדברנית, אני השתקן. היא ההוגה, אני הביצועיסט. היא ההרצל, אני הבן־גוריון. יונה אומרת, 'ששי, צריך לסייד את הבית', ואחרי שלושה ימים רואה 70 פועלים צובעים את הדירה".

     

    אליאן: "ששי לא יכול לדחות סיפוקים, שונא לאחר ושמאחרים לו. אני דחיינית. מה שאפשר מחר, אעשה מחרתיים".

     

    30/שופינג

     

    קשת: "אני החלום הרטוב של אישה שעושה קניות בגדים. יונה נופלת מהרגליים, ואני אומר: 'בואי נבדוק עוד חנות'".

     

    31/סטייל

     

    קשת: "נעמי פולני כינתה אותי 'אציל פולני' כי הייתי מגיע עם בגדי עבודה וצעיף . עד היום אני לא מסוגל לנעול סנדלים. ארמני היא חנות הבית שלנו בפריז".

     

    32/פרנסה

     

    קשת: "אין חרדה יותר גדולה מאשר לאבד את הקול".

     

    33/הרגל מגונה

     

    אליאן: "אני רואה טלוויזיה וחייבת להסתכל על האייפד, קוראת עיתון ומשחקת באייפד".

     

    קשת: "יש לה שני מוחות, זה הורג אותי. אני רוצה את הביחד, אבל היא מתעסקת עם כל מיני דברים במקביל. אמרתי לה: 'יונה, איך יכול להיות שאישה חכמה כמוך תהיה מכורה לקנדי קראש?' זה לא נתפס! ומדובר באחת שאלופה בתשבצי היגיון".

     

    34/פינק פלויד

     

    אליאן: "אני מתה עליהם. שיכנעתי את עמרי ניצן לשלב את 'הצד האפל של הירח' ב'חלום ליל קיץ'. הייתי בהיריון אז, וערב־ערב, בכל פעם שהושמע סולו של אחת המלוות, אריאל היה בועט לי בתוך הבטן. בגיל 16 ראינו באולפן שבנה בבית פוסטר של 'הצד האפל'. סיפרנו לו למה".

     

    35/תאווה

     

    קשת: "אני חולה על תירס מילדות. במשך שנים, לפני הופעות הייתי נוהג לקחת איתי חמישה קלחים ולא עליתי על הבמה לפני שסיימתי. עכשיו יש פגיעה ביבול, אני באמת לא יודע מה יהיה".

     

    36/הגנה

     

    אליאן: "כשהיו על ששי ביקורות לא טובות, ניסיתי להעלים את העיתון. יש מספיק נשמות טובות שיעדכנו אותו".

     

    קשת: "אוי ואבוי למי שיפגע ביונה".

     

    איור: גיא חרל"פ
    איור: גיא חרל"פ

     

    37/חבר'ה

     

    קשת: "אנחנו חברותיים, יש לנו המון ידידים, אבל רוב הזמן אנחנו לא צריכים אף אחד. במשך שנים היינו בורחים לילדים באמצע השבוע. אומרים שיש לנו הופעה ונוסעים לגליל לבד".

     

    38/אנונימיות

     

    אליאן: "נסענו פעם במונית בפריז וכל הדרך הנהג עישן. באותו היום הייתי נורא עצבנית. אמרתי לששי: 'ועכשיו האידיוט הזה גם מעשן'. הנהג פנה אלינו בעברית ואמר: 'יונה, אם זה מפריע לך – אפסיק'. ולפני הרבה שנים החלטנו לנסוע לסיני. מצאנו חוף נידח, אלוהים לא ראה אותו. אמרנו, זה המקום להיות עירומים, התפשטנו ונכנסנו למים. בתוך דקה הגיעו אנשים וקראו: 'היי, ששי ויונה'".

     

    39/ מתנות

     

    קשת: "לפני יום ההולדת ה־50 של יונה הקלטתי לה שיר שאהוד מנור כתב במיוחד ובעז שרעבי הלחין בשם 'יונתי', כי יונה היא הציפור הכי נאמנה בטבע".

     

    אליאן: "בשנה שעברה ביום ההולדת שלו הוא קנה לי מתנה: שתי טבעות".

     

    40/הטרדה מינית

     

    קשת: "עברתי הטרדה על ידי אישה. בהרבה נימוס ידעתי להדוף אותה".

     

    אליאן: "הייתי בת 21. בתקופה ההיא היינו חפצים. כל מי שהיה מעליי חשב שמותר לו. ואני עוד הרגשתי אשמה, אולי אני נראית טוב מדי, אולי התלבשתי בצורה חושפנית מדי. משחק הוא דבר פיזי, אבל יש גבול עדין בין נגיעה לגיטימית לנגיעה אחרת. היה במאי שחצה את הגבול הזה. אחד השחקנים, גבר־גבר, שם לב, הצמיד אותו לקיר ואמר: 'אם לא תעזוב את הילדה הזו, ארביץ לך מכות רצח'".

     

    41/אופטימיות

     

    אליאן: "הוא אופטימיסט ללא תקנה, אני פסימית, כלומר ריאלית. כשקורה משהו טוב, זו תמיד הפתעה. גדלתי בבית של ניצולי שואה. כילדה שמעתי אמירות כמו: 'אל תצחקי, זה ייגמר בבכי'".

     

    קשת: "אני חווה את כל המכאובים, בתוך עמי אני חי, אבל אם הייתי בשואה, הייתי הולך לישון בשקט ואומר, 'לא יכול להיות כזה נורא, זה יעבור'. אני גם הייתי נהרג באסון התאומים. אין מצב שלא הייתי מגיע לעבודה בזמן".

     

    42/שגרה

     

    קשת: "אנחנו חיים במקצוע כזה שיש בו ריגושים נונסטופ. אם לאחד מאיתנו יש תקופה פחות סוערת, אנחנו חווים זה את הריגושים של זה".

     

    43/בטיפול

     

    אליאן: "כל לילה, כשמישהו מאיתנו חוזר מהצגה, אנחנו יושבים ושותים ביחד כוסית ומדברים. אין יום אחד שהחמצנו את זה. אין לי חבר יותר טוב ממנו".

     

    קשת: "אנחנו לא הולכים לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים, למטפלים זוגיים. עם הכוסית אנחנו עושים לעצמנו את הטיפול. אסור לך להישאב למציאות שבה כל ערב רואים טלוויזיה, ואז קמים והולכים לישון. לא הרווחת כלום מיום כזה. אתה חייב לומר לאשתך לפחות פעמיים ביום, 'אני אוהב אותך'".

     

    44/גיל התבונה

     

    אליאן: "כשאתה צעיר, אתה מתעסק במה שיגידו, אתה פחות עצמך. בשליש השלישי של החיים, אתה יכול לשים זין. אין פאסונים, התשוקה יותר כנה. אתה יכול להשתוקק לגוף הפחות מושלם. הנשמה מתפתחת, מה זה לעומת עוד קמט בפנים".

     

    קשת: "ההורים שלי בגיל 40 נראו לי זקנים, אבל הילדים שלי לא רואים בנו זקנים. כשהמון חברים יצאו לפנסיה או נפטרו, התחלתי דרך חדשה: ניהול תיאטרון. לפחות מול הקהל, אני היינגלע, הילד הצעיר. ככל שאני מתבגר, ואת זה אפשר לראות גם בהנהלת החשבונות, אני יותר מבוקש מאשר הייתי אי פעם. ואני לוקח כל הצעה. לא יכול להגיד לא".

     

    45/התמדה

     

    קשת: "כשהתחתנו, לא האמנתי שנישאר כל כך הרבה שנים ביחד. מי חשב ככה רחוק. חיינו את היום".

     

    אליאן: "אם אתה יודע שתישאר עם אותו בן אדם 70־50 שנה זה מאוד מפחיד. כל החיים לפנינו, למה להגביל ולהתחייב? בדיעבד, העצה הכי טובה היא 'אל תיקח את בן הזוג שלך כמובן מאליו'. ששי אומר שלתחזק חיי נישואים זה כמו לתחזק מדורה, לשים עוד ועוד מקלות, לשמור על האש".

     


    פרסום ראשון: 29.11.17 , 03:57