הלכה לעולמה "סלב הסרטן" שנלחמה באומץ במחלה

עשר שנים לחמה חני וינרוט במחלת הסרטן, הסתכלה למוות בעיניים, פחדה ממנו ונאבקה בו בנחישות ובאומץ. אף שהלכה לעולמה אתמול בבוקר, בגיל 34, רוחה חיה, ותחיה. כפי שניתן היה לראות אתמול כאשר הובאה למנוחת עולמים בבית־העלמין סגולה.

"סלב סרטן" ‑ כך אהבה לכנות את עצמה הצעירה התוססת, כלתו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, שהסרטן התגלה בגופה בגיל 24, ארבעה חודשים אחרי לידת בתה השלישית. הרופאים קצבו לה חצי שנה. "חני הפכה את הכאב לקדושה ותשחק ליום אחרון", ספד לה חמיה השבור בהלווייתה ההמונית. "היא ציוותה על כולנו לשמוח", סיפר בעלה עו"ד דובי וינרוט.

הרהורים שהעלתה על הכתב בחודשים הראשונים למחלתה, בצורת יומן מחלה אנונימי "בארץ החיים — לחשב מסלול מחדש", הפכו לסדרת כתבות מתמשכת בשבועון נשים חרדי ואחר כך לשני ספרים רבי מכר, לקבוצות פייסבוק לחולות ולסדרת הרצאות שיצקו אופטימיות בקרב מאות אלפי נשים בארץ ובעולם.

כשהורע מצבה בחודש האחרון ומאות אלפי נשים ובנות בעולם אמרו פרקי תהילים לרפואתה, ביקשה שיצלמו שקיעה, זריחה, שיחשבו על יפי הבריאה, ובדף פייסבוק שנפתח הצטברו עשרות רבות של צילומי שקיעה מרהיבים.

הצעירה שנולדה בבני־ברק למשפחה חרדית בת שמונה ילדים השלימה תואר ראשון ושני, הנחתה קבוצות הורים להתמודדות עם מצבי טראומה ועשתה הכל כדי להכין את שלושת ילדיה לסופה הקרב, אף שנלחמה עד הסוף. כשהגיע בנה לשיחת הפרידה, הסתגרה איתו לשעתיים, ובמהלכן הגישה לו אבן שעל צידה האחד רשמה "עץ חיים היא למחזיקים בה" ועל הצד השני "ותומכיה מאושר". "שבעים פנים לתורה, אל תשכח, בחר לך את הדרך שבה תוכל להיות מאושר איתה".

לפני יותר משנה וחצי ראיינתי אותה לכתבה שהתפרסמה ב"זמנים מודרניים". זה היה אחד הראיונות המטלטלים והקשים ביותר שהיו לי. שוחחנו במשך כשבע שעות בשתי פגישות. ראיתי אותה במצבי רוח שונים. "אני יודעת להתנהג עם המחלה אחרת מאחרים, במקום לשכב על המיטה כחלשה, אחרי טיפול למשל, אני אומרת אשכב על כיסא נוח בחוף הים".

חני וינרוט הספיקה בעשור מה שאחרים לא מספיקים ב־50 שנה. יהא זכרה ברוך.