סכנה מרחפת
מבקר המדינה קבע כי ישראל אינה ערוכה לאיום הרחפנים, אבל הטיפול בנושא מקורקע | למרות שהתעשיות הביטחוניות בארץ כבר מוכרות בחו"ל מערכות מיגון ויירוט, צה"ל והמשטרה עוד מתקוטטים על אי–לקיחת אחריות | טל ענבר, ראש המרכז לחקר טילים וכלי טיס בלתי מאוישים: "אנחנו תמיד רצים לפתח פתרון אחרי שהאיום פוגע בנו. דווקא מול הרחפנים יש כאן יכולות. אז למה לא להיערך לפני שיקרה אסון?"
זה יתחיל כך: רחפן בודד יחצה את הגבול מעזה לעבר המיקום המשוער של סוללת כיפת ברזל. המרחק לא יאפשר לו לחזור, וייתכן שהוא יתרסק אחרי שהבטריה תתרוקן. אבל בסופו של דבר, אחרי שישגר כמה רחפנים, יצליח חמאס לאתר את הסוללה ויתחיל לטווח אותה. הוא ישגר לעברה רקטות, מתוך הנחה שלא כולן ייורטו, וישלח רחפנים נוספים שישחררו רימוני יד מעל הסוללה או פשוט יתרסקו על המכ"ם או על קרון השליטה במשימת התאבדות.
באדיבות רפאל
ואולי זה יקרה כך: שני האמרים ממוגנים ינועו על גבול בסיור בגבול הצפון. חיילי הסיור יבחינו ברחפן 20 מטר לפניהם בגובה של מטר מהקרקע. כשייצאו מכלי הרכב כדי לבדוק אותו יתברר שלא מדובר ברחפן תצפית, אבל זה יהיה מאוחר מדי. הרחפן יתפוצץ עליהם.
אלה הם רק שניים מהתסריטים שמאחורי הדו"ח החמור של מבקר המדינה, יוסף שפירא, שקבע כי ישראל אינה ערוכה לאיום הרחפנים – לא בתחום התעופה האזרחית ולא בתחום הביטחוני. חיל האוויר אמנם מנהל עבודת מטה לגביו, כך לפי הדו"ח, אבל טרם גיבש מענה לאיום ולא הוגדר תקציב להיערכות נגדו. ובינתיים צה"ל ומשטרת ישראל מטילים זה על זה את האחריות להתמודדות עם פעילות הרחפנים.
התסריטים שהוזכרו בפתיחה אינם דמיוניים. מורדים חותים כבר תועדו משתמשים ברחפן כדי לאתר מיקום של סוללת פטריוט בסעודיה, כדי שיוכלו לתקוף אותה. אנשי דאעש בסוריה תקפו מטרות באמצעות רחפנים נושאים רימוני יד. שימוש בלהקות של עשרות ואף מאות רחפנים בו־זמנית כבר הודגם בידי חברות טכנולוגיה.
"את הרחפן האזרחי דאעש הזמינו באינטרנט, וגם את את המתקן שמאפשר להם לשאת ולשחרר רימונים", מסביר טל ענבר, ראש המרכז לחקר טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בהרצליה. "זהו נשקו של החלש, שמשתמש באמצעי פשוט ורובוסטי ככלי נשק זמין. אלה לא פצצות של מטוס, אבל הן בהחלט יכולות לגרום נזק, לא רק להטריד.
"עוד לא ראינו ארגון טרור מפעיל להקות רחפנים, אבל אנשיו יכולים להטיס ביחד כמה רחפנים, שיאתגרו מערכות הגנה אווירית. ובגלל הפשטות של הנשק הזה, אמצעים רגילים נגד איומים אוויריים לא יעילים נגדו. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על תפוח האדמה הלוהט הזה. דו"ח המבקר הוא קריאת אזהרה וצלצול השכמה לפני שיתרחש אירוע אסוני".
התרסקות על מרקל
הרחפנים הם פיתוח טכנולוגי חדש יחסית. הוזלת מחירי המחשבים והמיזעור שלהם איפשרו ליצור מערכת בקרת טיסה שתוכל לנהל כלים קטנים וזולים בעלי שניים עד שמונה להבים, שממריאים אנכית ומצוידים במצלמה לצורכי שעשוע או צילום מקצועיים. אבל מהר מאוד התברר הפוטנציאל המזיק של הכלי ששינה את עולמם של צלמי החתונות והספורט. לפני כארבע שנים הטיסו יריביה הפוליטיים של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל רחפן במהלך כנס של מפלגתה. הרחפן עבר מעל ראשה של מרקל לפני שהתרסק לרגליה וגרם למהומה. מרקל אמנם לא נפגעה פיזית, אבל מאז כל מאבטח אישים יודע שהרחפן יכול לשמש גם לפגיעה באח"מים, אפילו אם הוא לא נושא חימוש מיוחד.
הפוטנציאל לא נעלם גם מעיניהם של גורמים פליליים. גונדר־משנה חזי מרקוביץ', ראש מחלקת אבטחה בשירות בתי הסוהר, גילה בוועדת המדע של הכנסת כי "מתחילת 2017 מתועדים אצלנו כ־30 אירועים של חדירת רחפן למרחב האווירי של בתי הסוהר, כולל אירוע מפברואר השנה של כניסת רחפן לתוך בית כלא רימונים בשרון, עם אמל"ח קר (סכינים), סמים וכרטיסי זיכרון וציוד נלווה לסלולר. אל יותר מ־20 מתקנים שלנו הגיעו רחפנים בלתי מורשים - בערך כל המתקנים בארץ. אם רחפן כזה יגיע לאסירים ביטחוניים, זה איום משמעותי מבחינתנו".
אבל מרקוביץ גם הודה: "מבחינה חוקית איננו יכולים לנטרל רחפנים. יש לנו אמצעי זיהוי לרחפנים, אך גם כשזיהינו אין לנו מה לעשות עם זה". חשוב לציין כי ריחוף מעל בית סוהר, המוגדר כאיזור אסור לטיסה, הוא עבירה פלילית. לאור האיומים, השב"ס מקיים מהלך שיאפשר תיקון החוק כך שיוכלו לפעול לניטרול רחפנים עבריינים וגם מתכוון להכשיר מפעילי רחפנים משל עצמו למשימות סיכול.
מדובר גם בכלי ריגול קלאסי, אם בשירותם של מתחרים עסקיים ואם בשירותן של סוכנויות מודיעין. "רחפנים יכולים לפרוס רשת אינטרנט והופכים להיות ראוטר שאנשים תמימים יתחברו אליו", אומר ענבר. "ואז אפשר להשתלט על הסלולרי או המחשב שהתחברו לרשת המתחזה. אתה יכול להטיס רחפן כזה מול עזריאלי כדי לרגל אחרי יריב עסקי, ואתה יכול לעשות זאת מעל לקריה לצורך ריגול ביטחוני".
וישנה כמובן גם הזווית הבטיחותית, כאשר החשש המרכזי הוא מפני רחפנים שחולפים בקרבה מסוכנת למטוסים אזרחיים. זה כבר קרה בארץ יותר מפעם אחת, בקרבת נתב"ג ושדה דב. מספר תקריות הבטיחות עלה מאחת ב־2014, ל־14 ב־2015 ו־24 ב־2016. "רחפן הוא כלי קטן, אבל אם יישאב לתוך מנוע של מטוס הוא יכול להפיל אותו", אומר ענבר.
לפי דו"ח המבקר יש בישראל כבר כמעט 20 אלף רחפנים אזרחיים. רשות התעופה האזרחית (רת"א) מתקשה לפקח על הפעלתם, ולפקחים שלה אין מספיק סמכויות. הם יכולים למשל לשלול רשיון למטיס רחפן שסיכן מטוסים, אבל רק המשטרה יכולה לתת לו דו"ח או לזמן אותו לבית משפט. כך שאין באמת מי שיאכוף את המגבלות שקבעה רת"א: איסור הטסת רחפנים מעל קהל, שמירה על מרחק של לפחות 250 מטר ממבנים, הטסה בגובה של עד 100 מטר, במרחק של לפחות 2 ק"מ משדה תעופה, ורק כאשר ישנה ראות של לפחות שלושה ק"מ.
הפעלת רחפן באופן שיש בו לסכן חיי אדם היא עבירה פלילית שעונשה שלוש שנות מאסר. הפעלת כלי בניגוד לחוק מחייבת בקנס של 500 עד 1,300 שקל, ובאזור אסור בטיסה – 250 עד 650 שקל. בגלל הקושי באכיפה, לא ניתן במהלך 2017 אפילו דו"ח אחד.
רת"א מחייבת מפעילי רחפנים במשקל של יותר מחמישה ק"ג להוציא רישיון יקר, המחייב בבחינה מעשית, בחינות תיאורטיות על מטאורולוגיה, חוקי טיס וכדומה ובדיקה רפואית – ובאגרות של אלפי שקלים. התוצאה: רוב מפעילי הרחפנים לא מוציאים רישיון, וההנחיה לא ממש נאכפת.
ברשות גם מתלבטים לגבי חובת רישום רחפנים. בארה"ב מחייבים רישום של כל כלי במשקל של מעל 300 גרם, וברת"א שוקלים לאמץ את התקנות האמריקאיות - מי שמחזיק כלי במשקל של יותר מ־300 גרם ופחות מ־25 ק"ג יחויב לרשום אותו ויהיה חייב לעבור מבחן של כללי ההטסה. כלים כבדים יותר כבר יחייבו רישיון מסחרי, שאינו שונה מהותית מרישיון טיס.
תחום עסקי מתפתח
בחודש שעבר השתתפו מאות אלפים בטקסי הלווייה הרשמיים של מלך תאילנד הקודם, פומיפון אדוניאדט, שכונה גם ראמה התשיעי. מאות אח"מים הגיעו מחו"ל. מחשש לפיגועי רחפנים הפעילו אנשי הביטחון התאילנדים את מערכת "שמיים אדומים 2", שפיתחה ומייצרת חברת תעש מערכות הישראלית. המערכת כוללת מכ"ם של אלתא, מצלמות וציוד לשיבוש תקשורת וקליטת GPS, שיכולה לנטרל רחפנים ברדיוס של מאות מטרים. שיבוש קליטת לווייני הניווט הוא יכולת חדשה יחסית, שנועדה למנוע שימוש ברחפנים עם מסלול שנקבע מראש בידי המפעילים שלהם, כך שלשיבוש התקשורת ביניהם לבין הכלי לא תהיה משמעות.
"בזמן שאנחנו מדברים יש צוות שלנו במדינת לקוח שמלווה צוות מקומי שמפעיל מערכת כזאת להגנה על אירוע בהשתתפות 40 מדינות", אומר סא"ל (מיל') אבינועם צפיר, סמנכ"ל השיווק של תעש. "יש כבר שלושה לקוחות שרכשו מאיתנו את המערכת, ואנחנו כל הזמן מקבלים פניות מלקוחות פוטנציאלים שמודאגים מאיום הרחפנים, מכוחות צבאיים, מכוחות משטרה ומיחידות לאבטחת אישים ושדות תעופה".
לדבריו, "החשש הוא לא רק מפגיעה במטרות צבאיות. ארגון טרור יכול להטיס כמה רחפנים לתוך אצטדיון עם 50 אלף צופים במשחק כדורגל ולרסק אותם על במת מכובדים, שיכולה לכלול ראשי מדינה, או 'סתם' על הקהל. רק מהמהומה שתיווצר שם ייהרגו עשרות רבות של אנשים, אפילו אם הכלים לא יהיו חמושים. זה תחום מתפתח שאנחנו צופים שיהפוך לתחום עסקי משמעותי, לאור חומרת האיום".
חברת רפאל, המוכרת בעיקר כיצרנית "כיפת ברזל", או Iron Dome באנגלית, מתחה את המותג גם לתחום הרחפנים עם ה־Drone Dome. חוץ מהשם אין קשר בין המערכות. זו שמיועדת לפעולה נגד רחפנים כוללת מכ"ם של ראדא הישראלית, מצלמות יום ולילה, מערכת לזיהוי ושיבוש התקשורת בין הרחפן למפעיל, ואף לייזר בעוצמה נמוכה ליירוט בטווח של 2.5 ק"מ.
"פיתחנו את המערכת במימון עצמי, מתוך זיהוי האיום המתפתח והבנה שיש לנו יכולת לספק לו תשובה שתהיה רלוונטית גם בארץ וגם ללקוחות זרים", אומר אל"מ (מיל') מאיר, האחראי ברפאל על תחום הרחפנים. "היא מבוססת על רכיבים שכבר נמצאים בשירות בצה"ל ואצל לקוחות אחרים. יש לנו כבר לקוחות זרים שרכשו מאיתנו את התוספות כדי שיוכלו לתת מענה לאיום הרחפנים. אנחנו מחכים להחלטה בארץ. שיגדירו מה הם רוצים. חצי שנה מרגע ההזמנה נוכל לספק מערכות לגופי הביטחון בארץ, רק שיחליטו כבר".
הייחודיות של רפאל היא האופציה לשלב במערכת תותח לייזר להשמדת הרחפן. רפאל בחרה בלייזר בעוצמה נמוכה, 2 עד 10 קילוואט, והיא כרגע היחידה בעולם שמציעה את האופציה הזו. "המתחרות שלנו מארה"ב ומאירופה הצהירו שיהיה להם לייזר נגד רחפנים רק בעוד שלוש־ארבע שנים. הם מתרכזים בלייזרים בעוצמה גבוהה, יקרים ומסובכים יותר, אבל אנחנו בחרנו דווקא בעוצמה נמוכה, כי לאיום הזה זה מספיק. משבשי תקשורת לא תמיד מספיקים, במקרה של רחפנים שנבנים מראש למטרה עוינת. לייזר מבטיח יירוט".
העלויות של המערכות נעות מכמה עשרות או מאות אלפי דולרים למערכות פשוטות, ועד כמיליון וחצי עד שני מיליון דולר למערכת של רפאל הכוללת לייזר, וכדי לספק הגנה משמעותית יהיה צורך במערכות רבות. "במושגים של מערכות הגנה אווירית, זה לא איום שיקר לטפל בו", אומר גורם ביטחוני. "התשובה צריכה לכלול מערכות נייחות וניידות להגנה על מתקנים אסטרטגיים ועל אירועים גדולים. ישראל מתגאה ובצדק במערכת הגנה לאומית רב־שכבתית נגד טילים ורקטות, מהחץ, דרך שרביט קסמים ועד כיפת ברזל. אבל אין מנוס מהוספת שכבה נמוכה יותר, נגד הרחפנים".
בצה"ל טענו בתגובה לדו"ח המבקר כי גם ללא מערכות ייעודיות כבר הופלו רחפנים עוינים שניסו לחדור לישראל. באחד המקרים בגבול הרצועה הצליח חייל להפיל את כלי הטיס בירי מרובה אם־16. במקרה אחר הופלו שני רחפנים שהגיעו מעזה מעל זיקים. "צריך לקחת בזהירות את ההצהרות של צה"ל על הפלות רחפנים", אומר גורם ביטחוני, "זה כלי שעשוי בעיקר מפלסטיק, קשה מאוד לאיתור בידי מכ"מים שנועדו לזהות מטוסים, מסוקים ואפילו מזל"טים. בגלל הממדים שלו גם הפגיעה בו בירי לא פשוטה. גם אם היו מקרים שהצליחו להפיל, זה היה מקרי. זה לא מבטיח יירוט מוצלח גם בפעם הבאה". במחסום ארז כבר נתפס בחודשים האחרונים משלוח גדול של רחפנים לעזה. לפי כל הסימנים, הוא לא נועד למכירה לילדי הרצועה.
אנשי זרוע היבשה של צה"ל, שמפעילים את הרחפנים המשמשים בשירות הצבא, מודעים היטב ליכולות של הכלי. נכון להיות מפעיל צה"ל מאות רחפנים, והכוונה היא שבשנה הבאה יהיה אחד בכל פלוגת חי"ר סדירה. בצה"ל רואים בהם משקפת גבוהה: אמצעי תצפית שמצטרף לכוחות, מצלם את סביבותיהם, וגם משמש בפעילות כירורגית מבצעית ומסייע ללכידת מבוקשים ולזיהוי מחבלים. בעתיד יש כבר מחשבות על רחפנים חמושים, ועל שימוש ברחפנים למשימות לוגיסטיות כמו אספקת תחמושת או ציוד רפואי.
"שוב ושוב אנחנו רצים לפתח פתרון אחרי שהאיום פוגע בנו", מסכם טל ענבר. "אחרי שחיל האוויר נפגע קשות מטילי הנ"מ ביום הכיפורים ב־1973, ב־1982 כבר היה לו מענה מוצלח. אחרי שסקאדים עיראקיים נחתו בישראל ללא מענה אמיתי ב־1991, הגיעה מערכת החץ. אחרי הגראדים ב־2006, הגיעה כיפת ברזל. דווקא מול הרחפנים כבר יש כאן יכולות. למה לא להיערך מבעוד מועד, טכנולוגית ותודעתית, לאיום הזה?"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים האיץ צה"ל את פעילותו באופן משמעותי במטרה להגן על מדינת ישראל מפני רחפנים בתחומי אחריותו. עבודת המטה בנושא נעשית בשיתוף הגופים הביטחוניים האחרים ולאחרונה הוקמו שני צוותים משותפים. צה"ל יקצה משאבים לקידום דרכי ההתמודדות עם איום הרחפנים בהתאם לסדרי עדיפויות במענה לכלל האיומים".
לפנייה לכתב/ת 
