על זעם ועל ריח

הריח שעמד באוויר ברחוב חפץ חיים ברובע ג' באשדוד היה בלתי נסבל. ריח עז כשל פגר שרקמותיו נרקבות ונאכלות בידי רימות, ואין ברירה אלא לכסות את האף בחולצה ולהימלט. התלמיד צבי בלוי מישיבת גרודנא הסמוכה אמר שהסירחון הוא מהבגדים של הבחורים. יומיים עברו מאז שחזרו מההפגנה בירושלים ועדיין הריח לא עבר. הרתיחו במים, ניסו חומרי ניקוי שונים, הפעילו תרופות סבתא אבל סירחון הבואש, הנוזל המסריח המשמש את המשטרה לפיזור הפגנות, נאחז בבגדים ולא משחרר.

"גרים פה מפגינים", אמר בלוי והצביע על המרפסות שבהן נתלו הבגדים לאוורור אחרי הכביסה המי יודע כמה, שורות ארוכות של נעליים וחליפות שחורות על מעקות. "התושבים בשכונה מקיאים מהריח ברחוב", נאנח בלוי. "זו זוועה. זה לא יורד בכביסה. גם בכובעי לבד זו צרה. אי־אפשר לכבס את הכובע כי זה יהרוס לו את הצורה".

אז מה עושים?

"יש כאלה שמפזרים על הכובע קפה שחור. רק את האבקה, לא עם מים וסוכר. אחר כך משפריצים ספריי של איזה חומר ניקוי ונותנים ללבד לנשום אוויר נקי. צריך לחזור על זה כמה פעמים עד שהריח קצת עובר. השיטה הזו כרגע בבדיקה. חשבנו שאולי ניקוי יבש יכול לעזור. התקשרתי לניקוי יבש כאן בעיר וסגרתי איתם על מחיר ל־260 חליפות. אמרו לי 'על הכמות הזו נעשה לכם חצי מחיר'. כשהגיע השליח עם רכב התחלנו להעביר לו את הבגדים, הוא התעוות מהריח וצעק 'מה זה הדבר הזה?'. עניתי 'אלו הפציינטים שלך'. הוא התקשר לבוס שלו ואז רץ לאוטו ואמר, 'אין סיכוי שניקח אותם, זה יהרוס את המכונה של הניקוי יבש. תסתדרו לבד'. נמלט מכאן כל עוד נפשו בו".

סילון של בואש ברחובות הבירה, השבוע. "בחורה ערבייה שחצתה את הכביש כדי לתפוס אוטובוס עפה מעוצמת הזרם ונגררה על הרצפה" | צילום: רויטרס

בלוי, בן 23, ישב כבר ארבעה ימים במעצר אחרי שהשתתף בהפגנה בירושלים. מאוחר יותר, כשנפגוש את חבריו, ימנה כל אחד מהם בגאווה את הימים שבהם בילה בכלא הצבאי או במעצר של המשטרה. הם ינסו לתאר במילים את חוויית ההתמודדות עם הבואש, אמצעי פיזור הפגנות שעד כה נעשה בו שימוש בשטחים בלבד. יספרו איך הם ישנים עם הטלפון ליד הראש כדי שיוכלו לשמוע אותו במקרה שיצלצל באמצע הלילה, יתעוררו ויתלבשו בחופזה וירוצו למנוע מלוכדי עריקים לעצור את אחד הסירובניקים, כינויים של סרבני הגיוס. יתארו את המכות שחטפו משוטרים, חוויה שנדמה כי היא מחשלת ומאחדת אותם סביב המאבק שאותו מנהל רבם, שמואל אויערבאך, נגד פשרות הגיוס למיניהן. הרב אויערבאך הוא ראש הפלג הירושלמי החוסם בהפגנותיו את ירושלים ובני־ברק, והם החיילים המצייתים להוראותיו. בעיקרו מדובר בוויכוח אידיאולוגי חריף על אופייה של החרדיות, שהפך לסכסוך פנים חרדי בציבור הליטאי בין שני רבנים מובילים: הרב יהודה לייב שטיינמן בן ה־104 מבני־ברק, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה, והרב אויערבאך בן ה־86, ראש ישיבת "מעלות התורה" בירושלים.

הרב שטיינמן עומד בראש הזרם המרכזי שעימו נמנים רוב החרדים הליטאים. הוא נחשב מתון ופתוח יותר בגישתו לגיוס וללימודים אקדמיים של חרדים. לעומתו, הרב אויערבאך מתנגד בתוקף לפגיעה, אפילו בסדק, בחומת ההפרדה בין הציבור החרדי לחילוני. הוא אינו מוכן לשמוע על גיוס לצבא, בטח לא על הצבת יעדים מספריים של גיוס בחורים, כפי שמצוין בחוק הגיוס. הוא רואה בצה"ל כלי של המדינה ושל החברה החילונית לעיצוב מחדש של דמות החרדי, ואינו מוכן לפשרות שאליהן הגיעו נציגי הציבור החרדי על חוק הגיוס החדש, ולפיהן שר הביטחון יקבע בכל שנה את יעדי הגיוס של החרדים.

החוק כיום רואה בתלמיד ישיבה המגיע לצו הראשון כמי שמתחיל תהליך חיול. הממ"ח, מרכז מיון חרדים בבקו"ם, קובע מי ממשיך בלימודיו בישיבה ומי ילך לצבא וימלא את יעד הגיוס החרדי לאותו מחזור. הרב אויערבאך הורה לתומכיו שלא לשתף פעולה עם השיטה הזו ולא להתייצב כלל בלשכות הגיוס. מזה כשלוש שנים וחצי נוקטים בחורי הישיבה הסרים למרותו במחאה פסיבית, ולא מתייצבים לצו הראשון וגם לא לשני.

הרב אברהם בוימל (שם בדוי), יו"ר הוועדה להצלת עולם התורה, אומר שבחלוף הזמן הבחורים שלא התייצבו שינו סטטוס מנפקדים לעריקים והפכו דרושים לחקירה ולמעצר. "עבור הרב שלנו הם מקדשי השם", אומר בוימל, "אלו שנושאים את עול עולם הישיבות על גבם. היה ברור שניתן להם את כל התמיכה, שאם יבואו לעצור אותם, נצא כולנו לרחובות עבורם. כך הוקם הוועד במטרה לסייע לבחורים האלה. בכמעט שלוש שנים של פעילות היו לנו 62 בני ישיבות שנעצרו וישבו בבתי כלא צבאיים. יש לנו 3,904 בני ישיבות שהוכרזו כעריקים ועלולים בכל רגע להיעצר. עברנו כבר 2,000 מעצרים בהפגנות שלנו. חלק מהבחורים נעצרו פעמיים ושלוש. לצורך הטיפול בעצורים העריקים ובעצורי ההפגנות הקמנו מערך ייצוג משפטי של עורכי דין המתמחים בדין הצבאי ובדין הפלילי. אנחנו דואגים לכל עצור. יש לנו משרד עם עשר עמדות מחשבים ומוקדנים שמקבלים פניות מבחורים שרוצים להתייעץ או שצריכים סיוע משפטי".

מרגלית (מימין), ג'י, מרקוביץ ורוזנפלד, שנפצע בהפגנה . "השוטרים היו בטוחים שנברח כמו עכברים" | צילום: גדי קבלו

איפה המשרד?

"תרשום שהכתובת עלומה".

כרטיס מועדון לעריק

הפגנות "הפלג" בתגובה למעצר בחורי הישיבות הפכו לסיוט עבור תושבי הבירה. קשה להאמין שיש ירושלמי שלא נתקע באחת ההפגנות. החרדים חוסמים את הכניסה לעיר מתחת לגשר המיתרים או את צומת הרחובות יפו ושרי ישראל, מתיישבים על הכביש ולא זזים. תמיד בשעות העומס אחר הצהריים, בזמן החזרה מהעבודה, בדרך לחוג של הילדים או לקניות. מולם עומדים שוטרים מתוסכלים שסופגים צעקות מהנהגים התקועים, שיפנו את ההפגנה. המפגשים האלה נגמרים לרוב בפצועים בשני הצדדים.

"הרב בוימל". "מזנקים מהמיטה באמצע הלילה"

את "בוימל" החרדי פגשנו בכולל בביתר־עילית. זהו לא שמו האמיתי, אלא כינוי שבחר לעצמו לצורך הדיבור עם התקשורת החילונית שעליה אינו סומך. לדבריו, בחורי הישיבות הנשמעים לרב אויערבאך "חוששים מכל מפגש עם מערכת ממוחשבת. תחשוב, יש מחשבים בקופת חולים, בביטוח הלאומי, בכל מקום. בסוף חודש תשרי נעצרו שני בחורים שחזרו מים המלח בצומת לידו כי שוטרים עצרו אותם לביקורת רישיונות שגרתית. כל יום מלֻווה אצלם בחששות גדולים. אז אנחנו כל הזמן חושבים איך לחזק אותם".

הוא מציג בפנינו תעודה שאותה מקבל כל בחור המוכרז כעריק, מעין כרטיס מועדון מפלסטיק הנושא את הלוגו של הוועד להצלת עולם התורה. על גבו של הכרטיס מופיע מספר טלפון לשעת חירום ורשימת ציוד מומלצת למעצר. הכרטיס מקנה לבעליו הטבות בלא מעט בתי עסקים של חרדים הנמנים עם אנשי "הפלג" או התומכים במאבק שמנהיג אויערבאך. "בחגים", מוסיף בוימל, "אנחנו נותנים להם תלושים למגבעות ולחליפות בחינם. בסוכות חילקנו למעלה מ־4,000 סטים מפוארים של ארבעת המינים במחיר מסובסד של 40 שקל לסט במקום ב־250 שקל".

איך ההורים מתמודדים עם המצב?

"בגבורה. הם המשענת של הילדים ואנחנו כל הזמן מחזקים אותם. יש לנו מערך של נשים מבוגרות שנקרא 'ויאשרוה', מילה הלקוחה מאשת חיל של ליל שבת. הנשים האלה מנהלות שיחות חיזוק עם אמהות שקשה להן. היו עשרות מקרים שלוכדי עריקים דפקו לפנות בוקר על הדלת והעירו את הילדים הקטנים ואת כל הבניין. כל מקרה כזה גורר פאניקה אצל מי שיותר חלש. זה טבעי. זה דורש חיזוק, כנסי עידוד. בחודש שבט בשנה שעברה ערכנו כנס אמהות בבנייני האומה. הגיעו כ־3,000 אמהות של בחורים עריקים. הוצאנו עליו למעלה מ־300 אלף שקל שאספנו מתרומות. הכנס עסק במאבק על הזהות החרדית ובסכנת הגיוס. נשאו בו דברים נשים כבודות, נמסרו עדויות של אמהות שילדיהן התגייסו לצבא שסיפרו מה קרה לילדים".

מה קרה?

"הם נהיו חילונים רחמנא ליצלן".

ביום ראשון השבוע, קצת לפני הצהריים, צילצלו אלפי טלפונים של בחורי ישיבה בו זמנית. למחולל ההודעות של "הפלג" קוראים הצינתוק, צלצול אחד וניתוק. מי שחזר למספר שממנו הגיע הצינתוק שמע את ההודעה הבאה: " אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? היהדות החרדית נמצאת היום במלחמה על עיקרי הדת והכל תלוי בך! האם המערכה תוכרע ועוילם (כך במקור) התורה ימשיך לפרוח ולשגשג או שמא חס ושוילם היו לא תהיה? בהוראת רבנו מרן שליט"א היום נעלה כולנו לירושלים למחאה אדירה בצומת הרחובות יפו־שרי ישראל בשעה שלוש בצהריים ועל כל יוחיד ויוחיד החובה להוכיח קבל עם ועוילם הלנו אתה אם לצרנו. מי להשם אליי!". כששאלנו מי הקריין הנלהב של ההודעה, בוימל מחייך. "אין לי מושג, אנחנו עובדים במידור".

מערכת הודעות הצינתוק של "הפלג" נולדה ביוזמה פרטית של אחד הבחורים, כשנה לאחר שהחלו מעצרי העריקים. "אחרי כמה מעצרים שבוצעו באישון ליל הגיעה הצעה להקים מערך טלפוני של הודעות. זו בעצם מרכזייה שמקליטים בה הודעה, למשל על ניסיון מעצר בכתובת מסוימת, והמרכזייה משגרת אלפי שיחות למנויים ומנתקת כעבור צלצול. נדרש לחזור אליה כדי לשמוע את ההודעה. המערכת הזו יודעת לפלח קריאות לפי ערים ושכונות, ממש כמו מערכת ההתראה של פיקוד העורף. אם למשל מתבצע מעצר בבני־ברק בשכונה מסוימת בלילה מאוחר, רק השכנים של אותו עריק יקבלו צינתוק. הניסיון שלנו הוכיח שאנשים מזנקים תוך שניות מהמיטה ורצים למקום כדי למנוע את המעצר".

איך המערכת יודעת שמתבצע מעצר?

"כשלוכדי העריקים מגיעים לבית של העריק הם דופקים בדלת. לא ישר פורצים, כי הם מחויבים להזדהות. מרגע ההגעה עד שמותר להם לפרוץ יש טווח זמנים שנע בין 20־30 דקות. בזמן הזה ההורים מתקשרים למוקד החירום של מערכת הצינתוקים, ושם מקליטים הודעה שמשוגרת מיד לאלפי המנויים. תוך כמה דקות כל השכונה על הרגליים. המערכת הזו גמרה לחלוטין את מבצעי המעצר הליליים. תחשוב שבאים ארבעה בחורים צעירים של משטרה צבאית ותוך דקות הם מוקפים בעשרות בחורים שפשוט נעמדים בינם לבין הדלת ולא מאפשרים לבצע את המעצר בצורה לא אלימה".

מי המפעילים של המערכת הזו?

"אין לי מושג ואני גם לא רוצה לדעת. אני יודע שבשלב מסוים מערכת הצינתוקים פעלה על שרתים לבנוניים דרך חברה בינלאומית. לא מזמן הם עברו לשרת שנמצא במדינה אחרת".

שעתיים אחר כך באשדוד, בדירת תלמידי ישיבת גרודנא המשויכת ל"פלג", סיפר התלמיד שי מרגלית איך הצינתוק הופך לפעולה: "כולנו ישנים עם הטלפון ליד הראש. לפני חצי שנה כל הבחורים בישיבה יצאו בשלוש לפנות בוקר לבית של משפחת נחמני ברחוב חלפתא באשדוד, אליהם הגיעו לוכדי עריקים. הם עזבו את הבית בלי לעצור אף אחד. בפעם אחרת יצאנו בשתיים בבוקר לרחוב הפלמ"ח בעיר לדירת משפחת רוזנבלט. גם שם לא עצרו אף אחד. לוכדי העריקים בורחים מאיתנו. הם לא באים להתעמת. אתה צריך לראות איך זה נראה, כולנו מתלבשים תוך שניות. היה מקרה שבחורי ישיבה בבני־ברק קיבלו צינתוקים על לוכדי עריקים שהגיעו לכתובת ברעננה באחת בלילה. הם טסו לכתובת במוניות".

"אין הפגנות ספונטניות"

יצחק רוזנפלד, 20, מדדה על קביים, נפצע לפני למעלה מחודש בעימות עם שוטרים בהפגנה בכביש גהה. הוא נחשב לעריק כבר שנתיים. אליעזר ג'י, 22, שוחרר מכלא 6 לפני שלושה שבועות לאחר שריצה 20 יום מחבוש על עריקות. הוא נעצר בהפגנה בירושלים על ידי המשטרה והוסגר למשטרה הצבאית לאחר שבבדיקת מחשב נמצא כי הוא מבוקש בגין עריקות. גם שי מרגלית, 23, נחשב עריק. ביום ראשון השבוע עלה עם חבריו להפגין בירושלים וחטף סילוני בואש על כל הגוף אבל לא ברח. "זו מסירות נפש", הוא אומר, "פסגה רוחנית שכל ילד שואף אליה. הבואש קטן עלינו. חזרתי מסריח מכף רגל ועד ראש. הבגדים שלי עברו טיפול נמרץ בחומץ אצל אמא שלי. כרגע הם בהתאוששות".

לדברי "בוימל", הרב אויערבאך הוא זה שמחליט על כל הפגנה. אחריה באים אליו אנשי הוועדה והוא מתחקר אותם לפרטי פרטים מה היה בדיוק במהלכה. "אין אצלנו הפגנות ספונטניות, כל פעילות מבוצעת על פי הוראת הרב", אומר בוימל. לטענתו, המפגינים לא נוהגים באלימות כלפי השוטרים, אלא להפך. "תעבור איתי על מאות סרטונים מההפגנות ותראה שמדובר במחאה פסיבית. עשרות מהציבור שלנו יושבים על הכביש יחד וסביבם מתגודדים מאות ששרים שירים על אהבת השם. חד־משמעית, אנחנו לא תוקפים שוטרים, זו הוראה מפורשת של הרב ושל הוועדה. אבל אחרי חצי שעה השוטרים הם אלו שמתחילים לפנות את המפגינים באלימות חסרת שליטה. לא הייתה למשטרה שום סיבה להפעיל נגדנו את הבואש. הם התחילו עם זה לפני כחודשיים ומאז הפעילו את המערכת עוד כמה פעמים. הם היו בטוחים שכבר בשימוש הראשון המפגינים יברחו לכל עבר כמו עכברים, אבל הופתעו לגלות את עוצמת הנחישות של הבחורים שלנו".

יצא לך להריח את זה?

"אני תתרן, אבל הבנתי שזה ריח שחודר לך למוח".

התלמיד מרגלית אומר שהקרביים מתהפכים מעוצמת הריח ושלא מעט בחורים מקיאים את נשמתם. "ובכל זאת", הוא מתגאה, "הרוב לא זזים מהמקום עד שלא מגיעה הוראה ישירה מהמר"ן 'ויחזור לתלמודו'. השבוע הם רוקנו עלינו שלושה מכלים של בואש ולא עזר להם. בדיוק כשהתיזו עלינו עברה שם בחורה ערבייה שחצתה את הכביש כדי לתפוס אוטובוס בצד השני של הרחוב. היא עפה מעוצמת הזרם ונגררה על הרצפה. מפגינים צעקו למפעיל הבואש שיפסיק, אבל הוא המשיך. בסוף היא קמה בעצמה והלכה. ברגע שהפסיקו עם הבואש התנפלו עלינו היס"מניקים בבעיטות ודחיפות. עצרו 36 מאיתנו. שמונה מהם נמצאו עריקים, אבל רק שבעה הועברו למשטרה הצבאית".

מה קרה עם השמיני?

"השוטר שהיה אמור להעביר אותו לידי הצבא לא יכול היה לעמוד בריח שנדף ממנו ובעט אותו מחוץ למגרש הרוסים".

הנוזל הירוק והמצחין, שמיוצר באזור התעשייה של בית־שמש, הותז מאז החל השימוש בו לפני כתשע שנים על למעלה מ־100 אלף פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים וזרים. בעבר התלוננו פלסטינים כי צה"ל התיז את החומר על בתי מגורים כאקט של ענישה קולקטיבית. חיים דוידאן, אחד מבעלי חברת "אודורטק" המייצרת את החומר הנקרא "בואש", אומר שמדובר בחומר "אל־הרג אמיתי, כי יש אמצעי אל־הרג שכן הורגים, כמו למשל כדורי גומי או גז מדמיע שיכול לגרום לחנק אצל חולי אסטמה קשים. מהבואש אף אחד לא מת. אנחנו יודעים שזה חסך הרבה דם בפיזור הפרות סדר בשטחים".

איך אפשר להיפטר מהריח?

"זה לא אסון כזה גדול. לגבי הגוף, כל סבון איכותי עם ארומה חזקה יכול להתמודד עם הריח הזה. כמה שטיפות וזה עובר. עם בגדים זה סיפור אחר. מעיל עור או צמר זו כבר בעיה".

בינתיים, עד שימצאו דרך להיפטר מהסירחון הנדבק לבגדים, נמצא בקרב החרדים פתרון זמני בדמות גמ"ח "בואש". "אחרי הפעם הראשונה שהפעילו עלינו בואש הבחורים כיבסו את הבגדים ולהפגנה הבאה הלכו עם בגדים נקיים", אומר יושב ראש הוועד להצלת עולם התורה. "כשהבנו שהבואש לא מתכוון להיעלם הוחלט שמעתה מי שירצה ללבוש בגדים מסריחים מבואש כדי לא להרוס בגדים חדשים, יוכל לקבל כאלה".

איפה אתם מחזיקים את הבגדים האלה?

"על הגגות של הישיבות, זה המקום היחיד שהריח לא מהווה מפגע. כשיתחיל גשם נצטרך למצוא להם מקום אחר".

המשטרה: המפגינים מפעילים אלימות נגד שוטרים ואזרחים

ביקשנו לראיין השבוע גם שוטרים שעוסקים בפיזור הפגנות החרדים. במשטרה הסתפקו בהעברת התגובה הבאה: "בתקופה האחרונה מתמודדת משטרת ישראל אל מול גל הפגנות של פלג חרדי קיצוני על רקע גיוס לצבא וזאת לצד חופש הביטוי והמחאה שעומד כל העת לנגד עיני השוטרים. גל ההפגנות שבו משתתפים הפלגים הקיצוניים, לא פעם הינו בעל מאפיינים אלימים הבאים לידי ביטוי בשיבוש שגרת חיי התושבים על ידי חסימת צירים ובהפעלת אלימות פיזית ומילולית אל מול כוחות המשטרה הכוללת השלכת חפצים, אבנים ובקבוקים שלא אחת גרמו לפגיעה באזרחים ושוטרים. במהלך הפרות הסדר ניפצו החרדים חלונות אוטובוסים אותם חסמו ואף תקפו נהגי אוטובוס ואזרחים שהתעמתו איתם.

"משטרת ישראל נערכת בכלל המוקדים ומשקיעה אמצעים ומשאבים רבים במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולהשיב את שגרת החיים לתושבים. כל העת פועלת המשטרה בנחישות וביד קשה על מנת להביא למעצרם של פורעי החוק".