אוסלו על הבמה

מה היה קורה אם הרוצח יגאל עמיר לא היה יורה שלוש יריות בראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל? אנחנו לעולם לא נדע. אבל כמעט 25 שנה אחרי הסכם אוסלו, שהוביל לחתימת הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, מתעוררת השאלה ביתר שאת בזכות הצגה שסחפה את ניו־יורק וסוחפת עתה את לונדון. "אוסלו", שזכתה להצלחה גדולה בלינקולן סנטר בניו־יורק, מוצגת בימים אלה על בימת התיאטרון הלאומי הבריטי, אחת האכסניות היוקרתיות והמכובדות בבריטניה. המחזה, שנכתב על ידי ג'יי טי רוג'רס ובוים על ידי ברטלט שר, זכה בשנה שעברה בפרס הטוני - האוסקר של עולם התיאטרון האמריקאי - על ההצגה הטובה ביותר, וערימה של פרסים נוספים הומטרו עליו.

גם ישראלים שחושבים כי הם מכירים היטב את תהליך אוסלו יגלו שהם יודעים מעט מאוד על מה שהתרחש מאחורי הקלעים בחודשים שהובילו לחתימת הסכם השלום. ההצגה השנונה פורשת את האופן בו משרד החוץ הנורווגי מצא עצמו, כמעט במקרה, משמש כאדריכל של ההסכם. היא מבוססת על סיפורם האמיתי של בני הזוג הנורווגי מונה שול וטרייה לארסן, עובדי משרד החוץ הנורווגי, שרקחו ורקמו את ההסכם בחשאי. לא אחת הם נדרשו להסתיר, למדר או לחשוף רק חצי אמת, כדי לשמור על שלמותו. בצד הישראלי מופיעים דמויותיהם של אורי סביר, רון פונדק, יאיר הירשפלד, יוסי ביילין ושמעון פרס, ובצד הפלסטיני פוגשים את אבו עלא וחסן עספור. אלה וגם אלה היו קטני אמונה, עקשנים, ופיקפקו בכוונות הצד השני.

קומץ קטן משחקני ההצגה הם ישראלים, אבל דווקא הם לא מתבלטים אל מול השחקנים הבריטים המעולים, ובראשם טובי סטיבנס ולידיה ליאונרד. כוחה של ההצגה הוא בדרך המאלפת בה מסופר הסיפור, בדיאלוגים השנונים ובאופן בו נרקמת העלילה, מותחת ומהפנטת. מי שמצפה לראות תיאטרון גרנדיוזי עם תפאורת ענק, יתאכזב. "אוסלו" מצטיינת דווקא בעיצוב הבמה החסכני, בדמויות השלמות ובשחקנים המעולים. שלוש שעות (כולל הפסקה) שחולפות בהרף עין. גם הישראלים הרבים שמגיעים לצפות בה מעידים כי לפחות אצל חלק מאיתנו הסכם אוסלו עדיין צרוב כזיכרון חיובי.

"אוסלו", הפקת התיאטרון הלאומי של בריטניה, עד 30 בדצמבר, תיאטרון הרולד פינטר, לונדון, כרטיסים באמצעות אתר התיאטרון: 18 ליש"ט ומעלה. www.nationaltheatre.org.uk.