הנתונים שמפרסם אגף כוח האדם בצה”ל רגע לפני תום שנת 2017 חושפים את מלוא התמונה הקשה ומצביעים על כמה מגמות מדאיגות. מספר המתגייסים הכללי נמוך, המוטיבציה לשירות קרבי בקרב בנים נמצא במגמת ירידה, וצה"ל ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים. יש גם בשורות אופטימיות אך רחוקות: החל משנת 2020 יזנקו מספר המתגייסים ויתבצע קיצור שירות. כך או כך, נראה כי צה"ל נפרד באופן לא רשמי ממודל צבא העם ועובר בשקט־בשקט, ומבלי להצהיר על כך, למודל של צבא מקצועי.
על פי הנתונים שפירסם אכ"א, המסכמים את גיוס נובמבר האחרון, ניכר כי החל משנת 2023 ייצא צה”ל מבור כוח אדם ומספר החיילים יגדל משמעותית בכ־17 אלף מתגייסים בשנה, עקב הגידול הדמוגרפי. עד לשנה זו אמור הצבא להרגיש ירידה במספר חיילי החובה, שכן בשנה זו ישתחררו ראשוני המתגייסים שייהנו מקיצור שירות נוסף, של חודשיים, החל מ־2020.
אך הדרך לדלג מעל הבור עוד ארוכה. הנתונים מצביעים על ירידה דרמטית במוטיבציה לשירות קרבי בקרב נערים. ירידה זו נמשכת עוד משנת 2011 אז עמדה בשיאה על 79 אחוזים מהמיועדים לקרבי שהביעו רצון לשרת בלוחמה, ואילו בגיוס אוגוסט השנה הגיעה לשפל של 67 אחוזים. הסיבות לחוסר הרצון להתגייס לקרבי נובעות מבחירה של מלש”בים בשירות משמעותי אך קרוב לבית וללא סיכון, כמו ביחידות הטכנולוגיות. כמו כן ישנו מעבר של מתגייסים מיחידות חי"ר כמו גולני וצנחנים לשירות ביחידות קרביות אחרות כמו קרקל או פיקוד העורף. בתוך היחידות הקרביות במערך האיסוף הקרבי, ההנדסה, השריון והתותחנים יש עוד קושי למלא את השורות, ולאוטובוסים עולים במקרים מסוימים חיילים טריים גם בדחיפה של קציני הבקו"ם.
ולא רק המוטיבציה לקרבי במגמת ירידה. בשנתון האחרון נרשמה ירידה גם במספר הבנים המתגייסים לכלל היחידות בצה"ל. 28 אחוזים מהבנים לא מתגייסים כלל, ואילו בקרב הבנות עומד נתון זה על 48 אחוזים. “הרצון לשרת נמצא בירידה, בין היתר בגלל השקט הביטחוני, למרות שבכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה", מסביר קצין בכיר באכ"א. "לכך נלווית שאלה נוספת המלווה את המלש”בים: 'מה יוצא לי מזה'. נוער רוצה לקחת לחיים משהו מהשירות". על רקע גל הטרור, הירידה במוטיבציה לקרבי לא חלה על יחידת מג"ב. "היא דווקא נתפסת כיחידה טובה יותר משריון לצד תשתיות של הבסיסים ביחידה ויציאות הביתה".
בנוגע לגיוס בנות ללחימה, בכיר באכ"א מבהיר כי אין כוונה לפתוח בשנים הקרובות גדודים מעורבים חדשים, ובנוסף אין כוונה לגייס יותר מ־2,700 לוחמות בשנה, כפי שגויסו בשנה האחרונה. הבכיר אישר את הפרסום ב"ידיעות אחרונות" שלפיו הנשר ביחידות אלה פחת בעיקר נוכח הפרמטרים החדשים והמקילים שנדרשו בשנה האחרונה מהלוחמים והלוחמות בגדוד קרקל ודומיו: "בעבר דרשנו מלוחמת את מה שדרשנו מלוחם בגולני, למרות שהמשימות והצרכים המבצעיים שונים".
"ועדת צבא העם", שהוקמה בצבא בחודשיים האחרונים, צפויה להתכנס בקרוב כדי לגבש המלצות כיצד לנהל בצורה הנכונה את תוספות כוח האדם הגדולות הצפויות בשנים הבאות. הוועדה תבחן חלופות שעשויות לתת משמעות מחודשת למודל "צבא העם" של בן־גוריון. בין הרעיונות שייבחנו לטווח הרחוק: הוספת יותר בני נוער למכינות הקדם־צבאיות, קיצורי שירות נוספים, הקמת יחידות צבאיות חדשות בהתאם לצרכים המשתנים או גיבוש מודל שירות דיפרנציאלי, כלומר שבעלי תפקידים פחות חשובים, בעיקר "ג'ובניקים", ישרתו הרבה פחות ויזכו לפחות זכויות.
בראש הוועדה עומד ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, וחברים בה קצינים בכירים בהווה ובעבר ומומחי כוח אדם ותכנון. העלייה הגדולה צפויה להתבטא החל מ־2024, אז כבר יהיו כ־10,000 מתגייסים במחזור לעומת כיום. רובם ככולם של המתגייסים הנוספים, מעריכים באכ"א, יהיו מיועדים או יוכלו לשרת במערך העורפי, כך שהדבר עשוי להתבטא בהוספה של בסיסים, תשתיות ומחנות הדרכה.
