שישי בערב, המקום ששידר עד כה אקווריום של דגים חריפים ברוטב הפך מאז פיצול ערוץ 2 לביצת היאבקות. מצד אחד דידי הררי בערוץ 13 של רשת, מצד שני אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' בערוץ 12 של קשת. עד כה האחרונים מנצחים, בעזרת תמהיל של אקטואליה רכה, אישיות קשוחה, וכימיה שנבנתה בתוכנית הספורט הפופולרית שלהם ברדיו תל־אביב. "בקשת הציעו לנו לעשות את שישי, כשהבינו שאחר הצהריים אין יותר מדי צופים שם", מסבירה אסייג. "אמרתי לברקו, 'יאללה, מתאים לך?'
אייל: "ואני, מה שהיא אומרת אני עושה".
אופירה: "אני מעייפת אותו. ברור שאני מעייפת אותו".
אייל: "אין לי כבר את האמביציות ואת הכוחות שיש לה. לא רוצה להגיד שאני עייף, כי זה יישמע זקן מדי, אבל אין לי כוחות".
אופירה: "הוא גם טוען שלקחתי לו את שישי".
אייל: "הייתי רגיל ביום חמישי לצאת לבלות. הלך הבילוי".
איפה?
אייל: "אני, יש לי רק סוג בילוי אחד, מסעדות או מקסימום בר שקט. אז היא הרסה לי את זה כי קמים ביום שישי מוקדם, צריכים להיות פרש לתוכנית".
מה זה מוקדם?
"אתה לא יכול לשבת עד שלוש בבוקר. אני קם בשמונה, מתארגן, היא שולחת לי כבר הודעה בבוקר, 'התעוררת? הגעת? באת?' זה".
אופירה: "אני אשתו השנייה".
אייל: "הרסה לי את הבילוי גם בשישי בבוקר, יש לי בית קפה קבוע עם חבר בחיפה. גם זה הלך".
אופירה: "אתה מתלונן שהרסתי לך את החיים? אני לא מבינה".
כשאמרו לכם שדידי הררי ממול, חששתם?
אופירה: "אנחנו אף פעם לא מסתכלים על מי ממול. קודם כל, דידי הררי, שלחתי לו סמס, אמרתי לו, יאללה, דימונה על המפה בשישי בערב, שיהיה בהצלחה, אנחנו בכלל לא אותה תוכנית. הוא, אתה יודע, מוזיקה ואנחנו אקטואליה קלה".
ראיתם את התוכנית שלו?
אופירה: "לא".
אייל: "אני לא ראיתי את שלי, אתה רוצה שאני אראה את שלו?"
אופירה: "לא ראית את שלנו?"
אייל: "לא. ראיתי פעם אחת רבע שעה אצל חברים".
ואיך היה?
אייל: "היה רעש שם של ילדים קטנים, לא ראיתי כלום, לא שמעתי כלום. אני מקבל ביקורות טובות וזה מספיק לי. והיא גם הפרמטר. היא אומרת לי מה היה, מה זה".
הלחיץ אותך שאתה מול שועל ותיק בטלויזיה, בתעשייה?
"אחרי הקריירה שעברתי, זה לא מלחיץ אותי. שום דבר לא מלחיץ אותי. לשחק באולד טראפורד, או בפארק דה פראנס זה פי אלף יותר מלחיץ, וגם שם לא נלחצתי. אני לא נלחץ מהעבודה הזאת".
אופירה השתפשפה בתוכניות בוקר גם בתחומים אחרים, שהם לא רק ספורט. אבל אתה פחות.
"זה בא לי טבעי".
מה אתה עושה לפני התוכנית?
"אני לא מתכונן ספציפית לתוכנית. אני קורא עיתונים כל בוקר".
אופירה: "אני מכינה אותו. הוא מגיע רבע שעה לפני. אתה יודע מה טוב אצל ברקוביץ'? לא להכין אותו לתוכנית. כי כשאתה מכין אותו, הוא בא עם תשובות. אני לא רוצה. אני רוצה את ברקוביץ' כמו שהוא יושב בבית קפה וכמו שהוא יושב בסלון אצלי בבית, וכמו שאנחנו מדברים בטלפון, אני רוצה את הדעות שלו האמיתיות, הכנות, הפשוטות, לפעמים הן מאוד חדות, אבל זה ברקוביץ'".
אתה מודע לזה שמגדירים אותך כחלק מהטראמפיזם בבידור?
אייל: "רק שאני באתי לפני טראמפ לעולם שלנו, להזכיר לך. טראמפ זה בשנה־שנתיים האחרונות, אני חי ככה 30 שנה ואני לא הולך להשתנות. אני מבין שזה חלק ממגמה ואני אוהב את זה מאוד ולא הולך להתנצל על זה. הרבה פעמים נפגעתי מזה שאני אומר הכל בפנים ולא עושה חשבון. כל עוד אני לא עושה שום דבר פלילי, הכל בסדר. לומר את האמת בפנים זה לא דבר כזה נורא".
* * *
מתחזקים זוגיות ברדיו כבר עשר שנים. עכשיו, בטלוויזיה, הרייטינג שלהם ('אופירה וברקוביץ'', בימי שישי, ערוץ 12, בשעה 18:00) עומד מעל שישה אחוזים, והצליח להפתיע אפילו את קשת - שהימרה על התוכנית. כרגע היא נראית כמו אחת הרצועות הקבועות והכי בטוחות בלוח השידורים. הקהל אהב, המבקרים פחות.
מה המטרה בעצם?
אופירה: "להיכנס לשבת בסבבה. כמה אתה יכול לשמוע חדשות? כמה אתה יכול לשמוע על עוד פיגוע ואונס? וכמה אפשר לשמוע את ההוא מבשל ואת זה מכניס את החמין לתנור? אנחנו מביאים משהו אחר. עובדה שלמרות שאנחנו בתוכנית שהיא So Called 'קבלת שבת', אין לנו סממנים לשבת, חוץ מזה שאני אומרת לו, 'בוא לאכול אצלי בקידוש'. לא תראה חלה אצלנו".
הביקורות לא החמיאו עד עכשיו.
אופירה: "אה, בסדר, יאיר לפיד כתב לי אחרי התוכנית הראשונה, 'אופירה, גם אותי שחטו בשלושה חודשים הראשונים, אבל תראי לאן הגעתי'.
אייל: "המבקרים לא רלוונטיים. מי הם בכלל? הם הולכים ברחוב, לא יודעים מי הם. לי יש רק ביקורת אחת, הציבור ברחוב. לא מעניין אותי כל השאר".
לפעמים ביקורת יכולה לעזור. אתה לא חותך מאמנים ושחקנים ברדיו?
"זו בעיה שלהם. יכולים לשמוע, יכולים לא. אני לא קורא מה כותבים עלינו".
אז אגיד לך: שאתם מאוד נחמדים למרואיינים יחסית לרדיו, שם אתם לא עושים חשבון.
אופירה: "דווקא לרותם סלע ולאסי עזר לא היה קל אצלנו. אני חושבת שזה משהו שמתבשל. אנחנו לא באים להרוג אף אחד ולא באים ללקק לאף אחד. אם יבוא מישהו שיצטרך לקבל שאלות חזקות, יקבל. לאט־לאט. מה, אתה לא סומך עלינו?"
אייל: "אני שלחתי הודעה לרותם סלע אחרי התוכנית. הרגשתי שפגעתי בה".
אופירה: "היא בכתה. היא לא אהבה את זה שהוא אמר לה שהיא מאוסה בטלוויזיה. היא הייתה עם דמעות, נחנקה, הרגישה לא נוח. זה כאב לנו. לא רצינו שתיפגע".
אייל: "גם כשאני תוקף מישהו ברדיו, זה לא מקטע רע של לקחת אותו פרויקט ויאללה, הולכים עליך. כל דבר לגופו".
את השרה מירי רגב כן לקחת פרויקט. כתבת נגדה טור חריף.
אייל: "לקחת פרויקט זה שכל יום וכל דקה זה יהיה בראש שלי. מאז הטור הזה לא דיברתי עליה, אפילו לא הזכרתי אותה מילה. זה היה טור על הקמת ועדת בדיקה לכישלון הנבחרת, על התפקוד שלה כשרת ספורט וזהו. היא פשוט לא קשורה לענף. מה לה ולספורט?"
אופירה: "מירי רגב מדברת שטויות".
אייל: "היא פופוליסטית, כל הזמן שטויות, ועדות חקירה".
אופירה: "מירי רגב צריכה להתפטר, לעוף".
אייל: "בתכלס היא לא עושה כלום".
אופירה: "ממשרד הספורט וממשרד התרבות, כי היא לא שייכת לא לזה ולא לזה. היא עלתה לשידור בתחילת הדרך ופירגנו לה ונתנו לה כלים, ואמרנו לה מה היא צריכה לעשות, והכנו לה רשימה של נושאים. היא לא חייבת להקשיב לנו כמובן. היא לא עשתה כלום למען הספורט. אז אם במשך שנתיים כל מה שאת עושה זה לתפור שמלה עם העיר ירושלים, כיפת הזהב, או לקפוץ לפודיום, או להוציא סמס, או להקים ועדה בינלאומית, את מדברת שטויות ואת לא עושה כלום, לכי לשרה, אולי יותר טוב לך שם".
אופירה את גדלת בדימונה, בפריפריה. מירי רגב הרימה את הדגל של הפריפריה, המזרחים, נלחמת נגד מה שהיא רואה כקיפוח.
אייל: "אתה יודע מי הכי מקופחים פה בארץ?"
מי?
"האשכנזים. כי כל היום מדברים רק על מרוקאים ועל המזרחים. אז אנחנו בסוף הכי מקופחים. די כבר".
במה אתה מקופח?
"אני לא מרגיש מקופח. די עם הקיפוח הזה כל הזמן".
אופירה: "מה את באה להגיד שאנחנו מקופחים? תסתכל עליי רגע, אני נראית לך מקופחת?"
בסדר, אבל את הצלחת. יש רבים שלא. פעם היה פה קיפוח.
"למה, מישהו נתן לי את המפתחות להצליח? אני עובדת מאוד קשה. לא יכולה לסבול את הטענות לקיפוח".
אייל: "המזרחים טוענים שיש קיפוח, נכון? האתיופים, אותו דבר. עושים פה הפגנות על קיפוח. הרוסים אומרים גם כן, אנחנו עלייה חדשה, מקפחים אותנו. כולם מקופחים פה במדינה הזאת? די, מספיק לדבר על זה. באמת, זה מגעיל כבר. אף אחד לא מקבל שום דבר על מגש של כסף. גם אופירה וגם אני נלחמים יום־יום, עובדים קשה כל יום".
אופירה: "אייל אומר לי, 'תגידי, את לא רוצה קצת לנוח?' מה, מישהו נותן לי בכפית של זהב את החיים?"
אייל: "אני שונא את הדיבור על הקיפוח הזה, די, באמת".
אולי כי אתה ברקוביץ' ולא ועקנין.
"אנחנו בשנות האלפיים המתקדמות. אי־אפשר לשבת ברוטשילד ולעשן סמים ולהגיד, 'אנחנו מקופחים'. לך תעבוד קשה, יהיה לך כסף".
המוזיקה המזרחית לא הייתה מקופחת?
אופירה: "תגיד לי, יש יותר חזק מאייל גולן בישראל?"
איך קיבלת את זה שהוא הולך לעשות תוכנית עם אביב גפן, הוא התייעץ איתך?
"בוודאי, מה זאת אומרת? אני החברה הכי טובה של אייל גולן. אמרתי לו ללכת על זה בכל הכוח".
לא קצת צבוע מבחינתו?
"ממש לא. אני לא מאמינה בשלום בין יהודים וערבים, אבל אני כן מאמינה בשלום בתוך יהודים ליהודים. אז ההוא אמר ככה וההוא החזיר לו. שוויון. בזכות הניגודים ביניהם, זאת הולכת להיות תוכנית הטלוויזיה הכי חזקה בישראל. אבי ניר (מנכ"ל קשת) גאון טלוויזיה".
אייל: "את שוכחת עוד ממד אחד שכולם שוכחים. זה ביזנס בסופו של דבר. אייל קיבל הצעה טובה, אביב קיבל הצעה טובה".
אופירה: "לא, לפני ההצעה היה צריך לפייס ביניהם".
אייל: "אופירה, הכסף מפייס את כולם. המעטפות של הדולרים עשו את החיבור. יש לי שאלה אליך, על תוכנית כזאת הם מקבלים נגיד מיליון שקל בשנה?"
לדעתי יותר.
"אם היו נותנים להם 150 אלף שקל בשנה, הם היו עושים פיוס?".
אופירה: "לא מציעים להם סכומים כאלה".
אייל: "בבקשה. את רוצה להיות אמיתית עד הסוף? תגידי שזה ביזנס. אגב, למה היה צריך לעשות פשרה ביניהם, אני לא מבין. מה הקטע?"
בגלל חילופי הדברים ביניהם.
"אל תעשו מזה כזה סיפור גדול. הם לא שונאים. אתה יודע כמה דברים אמרתי על אלי אוחנה והוא אמר עליי? ועכשיו, כשאנחנו נפגשים, אנחנו לוחצים יד ונותנים כבוד אחד לשני. אז מה? אז אמר. לא צריכים גם על כל דבר להיתקע פה. בגלל זה אני יותר זורם, יותר צוחק".
פרשת הקטינות בנובמבר 2013 השאירה את אייל גולן, החבר הטוב של אסייג עם מעט מאוד חברים שירוצו להגן עליו בתקשורת. אסייג הייתה זו שנשכבה על הגדר בשביל הזמר, כשהיא עוברת ממיקרופון למיקרופון ועונה לשאלות.
גם היום, ארבע שנים אחרי, עדיין יש מחאות כשהוא מוזמן להופעות גדולות.
אופירה: "לא יודעת אם הייתי קוראת לזה מחאה. הייתי קוראת לזה צונאמי עצום שהגיע מלוס־אנג'לס והטריף גם את תל־אביב. מה שהיה לא יהיה יותר. כל נושא ההטרדות המיניות, כל נושא ההערות של אנשים, זה טוב לאמהות שלנו וטוב לבנות שלנו. כל גבר צריך לקחת בחשבון מה הוא אומר לפני שהוא מדבר, כי זה נגמר. לא משנה אם קוראים לך אלכס גלעדי, וזה לא משנה אם קוראים לך יורם זק, וזה לא משנה אם קוראים לך גבי גזית או שרון גל. נגמרו הסיטואציות. ראית מה עשו בנטפליקס, הם חתכו שם סדרות של מאות מיליונים".
הפרשה של אייל גולן התחילה ונגמרה הרבה לפני.
"אני נשכבתי על הגדר בשביל אייל גולן, כי אני יודעת מי זה אייל גולן. אייל גולן הוא בן משפחה אצלי בבית, הוא אוכל אצלנו, הוא חי אצלנו בחגים, לפעמים אני מדברת איתו יותר מאשר אני מדברת עם בעלי. אם הייתי חושבת שיש טעם לפגם ויש בו משהו שהוא לא מוסרי, לא הייתי מדברת איתו. הוא יודע את זה. וזה שמדי פעם מוחים פה, מוחים שם, נו, אז מה?"
אבל כאישה את לא מבינה אותם?
"אני כאישה יכולה לומר לך שאין מוסרי כמו אייל גולן".
אבל שאלת אותו את השאלות הקשות?
"שאלתי אותו שאלות הרבה יותר קשות ממה שאתה חושב. בתחילת הפרשה. אמרתי לו, 'אייל, אני אמא לאמילי, היה או לא היה? לפני שאני מתחילה לדבר. כי כל חברות החדשות נמצאות אצלי בממתינה'. אמר לי, 'לא היה ולא נברא'. ואני מאמינה לו. עובדה שלא היה כתב אישום. בנות שבאו ודיברו יצאו דוברות שקר. אבל היום כל זה לא מספיק כנראה, הרשתות החברתיות גוזרות את דינך. אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מישהי שצועקת ביציע. זה כמו במגרש כדורגל. תגיד לי, שחקן כדורגל יכול להתייחס לכל אוהד ביציע? גם אייל גולן לא".
לא נשאר כתם מוסרי?
אופירה: "שום כתם. הוא עצמו יודע טוב מאוד מה הוא עושה, והסביבה שלו השתנתה בעקבות מה שהיה. הוא סופר־אחראי וסופר־מוסרי".
אייל: "מה זאת אומרת לא נשאר לו כתם? ברור שנשאר כתם".
אופירה: "לא נשאר לו כתם".
אייל: "מההה? יזכרו לו את זה לנצח. כמו שערן זהבי זרק את סרט הקפטן, ויזכרו לו את זה לנצח. כמו שלי יזכרו לנצח את הביצים של איציק זוהר".
אופירה, את הוטרדת פעם?
אופירה: "מעולם לא".
אף פעם?
אופירה: "מי יכול להטריד אותי מינית? תסתכל עליי. אז זורקים מילים לפעמים. אתה באמת חושב שאישה צריכה להתרגש מכל מילה שזורקים לה ברחוב? שניכם כגברים באמת חושבים שאישה שמקבלת הערה סקסיסטית, לא מביכה, או חס וחלילה נגיעה, זאת הטרדה?"
אייל: "לא הטרדה".
ההנחה היא שכל אישה הוטרדה מינית לפחות פעם בחייה.
אופירה: "שטויות במיץ עגבניות. משפט פופוליסטי ריק מתוכן. מעולם לא הוטרדתי מינית. אני חושבת שהמושג הטרדה מינית הפך להיות קצת מופשט, וטיפה צ'יפ. אני מעולם לא הוטרדתי מינית ואני מגיל 12 עובדת רק עם גברים והחברים שלי רק גברים. אני חושבת שאני משדרת חוזק. גם טיפהל'ה אפשר לקחת את החיים בקלילות. איפה עובר גבול הטעם הטוב? אבל בכל זאת אני מכינה את אמילי שלי לדבר הזה למרות שזה לא אפשרי ממש, וגם את הבנים. כל יום אנחנו שרים בדרך, 'הגוף הפרטי שלי. אף אחד לא נוגע בו'. גם הבייביסיטר לא מקלחת".
איפה אבל הגבול עובר מבחינתך?
"מבחינתי בנגיעות מביכות".
לא אמירות?
"עד הגוף. תן לי אמירה שהיא הטרדה מינית בעיניך?"
שדרניות קווים סיפרו פה שהקהל מכנה אותן בתואר 'זונה' לפעמים.
אופירה: "אבל קוראים גם 'השופט בן זונה'. אז מה?"
אייל: "אתה יודע מה זה בשבילי הטרדה? שגבר מציק לבחורה בקטע מיני על בסיס קבוע. גבר צריך לדעת מה זה לא. אתה יודע כמה פעמים קיללו אותי מהיציע?"
לא מזמן התפרסם פה תחקיר על עורך 'הישרדות' רועי סטריקובסקי שאמר לבחורות, 'תחכי לי בריש'".
אייל: "זו הטרדה".
אופירה: "זה מביך בצורה בלתי רגילה. אחד כזה היה חוטף ממני סטירה. חד וחלק. אבל לא כל אחת יכולה להגיב ככה".
והמכתבים של יורם זק, "בנות קשת היקרות, התעוררתי עם זקפה"?
אופירה: "לא יודעת מה להגיד לך".
אייל: "מי זה יורם זק?"
קולו של האח הגדול ועורך התוכנית לשעבר.
אופירה: "מי שמכיר את יורם זק יודע שסגנון הדיבור שלו הוא סגנון מאוד מצחיק. עשיתי איתו סרט וטסנו לרוסיה. הוא שנון בצורה בלתי רגילה. כל מיני צחוקים עם מילים פה, מילים שם, אני לקחתי את זה כצחוקים, אני אגיד לך את האמת".
מה לקחת כצחוקים?
"הוא מתקשר לאשתו, 'תכיני את עצמך, יורם מגיע'. אז מה? היה לי תענוג לעבוד איתו. היה איתי ברוסיה ארבעה לילות, ולא הרגשתי שמדובר במישהו שחס וחלילה בא עם כוונות רעות".
אבל יש נשים שדורשות להדיח אותו על רקע המכתבים האלה.
אייל: "פעם ראשונה אני שומע את הסיפור. לא מעניין אותי רכילות. אין לי אינסטגרם, אין לי פייסבוק, אין לי טוויטר".
אופירה: "יש לו ווטסאפ בחצי שנה האחרונה".
אייל: "חי את החיים שלי בשקט, לא אוהב שמתעסקים בפרטיות שלי, וזה הכל. לא ראיתי בחיים 'האח הגדול', לא 'הישרדות', יורם זק לא מעניין אותי ואף אחד לא מעניין אותי. אני, מעניינת אותי רק חלקת האלוהים שלי".
אז אפשר לשאול אותך קצת על חלקת האלוהים שלך?
אייל: "יש לי ארבעה ילדים שאני מת עליהם, שאני דואג להם מהיום הראשון שהתחלתי לפרנס, אופירה, ועוד חבר או שניים, ותודה רבה".
עברת טלטלות בשנים האחרונות. התגרשת, היית בזוגיות חדשה, נולדה ילדה, נפרדתם.
אייל: "עברתי את כל זה, לא היה פשוט".
ומה קורה עכשיו?
אייל: "באיזה עניין?"
בעניין שלך.
אייל: "מה זה עניינך?"
זה חלק מהראיון.
"אגיד רק שאני האבא הכי טוב בעולם, אני הבן הכי טוב בעולם, אני החבר הכי טוב בעולם והאח הכי טוב בעולם. כל השאר לא מעניין".
תתפלא.
"אני יכול להגיד לך עוד משהו, הייתי בעל לטלי הכי טוב בעולם 20 ומשהו שנה".
היום אתה לבד?
אופירה: "רווק וטוב לו".
אייל: "יש לי שלושה ילדים מטלי. לי בת 22, ליאור בן 19, תום בן 16, ויש לי עוד ילד מבת זוגי, בן ארבע".
למה נפרדתם?
"לא התאים לי. לא הסתדרנו".
לא מרגיש בודד?
אייל: "אני בודד? לא, לא".
עם טלי הכל הסתדר? הסכסוך שלכם הגיע לכותרות.
אופירה: "אין פרידה כזאת ביקום, גבר שבגברים. הוא החבר הכי טוב שלי. אם תהיה לי צרה אני מצלצלת אליו לפני בעלי, אתה שומע? כי בעלי לא עונה. טלי אמא נהדרת ושני אמא נהדרת. הוא אבא מספר אחת. אני כל החיים אמרתי לגילי, 'אני רוצה להיות אמא כמו שברקוביץ' אבא'. הוא מסור, הוא דואג, הוא מתאבד בשבילם. והוא חבר והוא פרטנר, והוא רווק וטוב לו. יאללה".
אייל: "גירושים זה דבר עצוב וזה היה עצוב. אם אני אספר לך את הסיפור האמיתי, אני צריך להרוג אותך אחרי זה. אז עדיף שלא תדע".
היום אתם בסדר?
אייל: "אני בסדר עם כולם".
אופירה: "סופר־גבר, סופר־לארג'. הפרידה שלהם הייתה מאוד מכובדת ואני מכירה המון זוגות שנפרדו. אין אישה שנשארה לא מאושרת אחרי שאייל הלך. מישהו אחר היה מתמוטט. לא פשוט לעזוב אישה עם שלושה ילדים".
אבל זו הייתה החלטה שלו.
"ועדיין מאוד קשה להיפרד. אני יכולה להגיד לך שההורים שלי ז"ל, לפני שהם נפטרו, בילדות, הם לא פעם ולא פעמיים רצו להיפרד, ואנחנו שישה ילדים, בכינו. פרידה זה דבר קשה. בסוף הם לא נפרדו אבל זה לא אומר שהם נפטרו לאבי־דאבי, שלא תתבלבל. זה דבר עצוב, וכשיש ילדים באמצע, וכשהוא אבא כל כך מסור, זה קשה".
הוא לקח את זה קשה?
אופירה: "כולם לקחו את זה קשה. פרידה זה דבר קשה. אבל זה עובר לאט־לאט".
אייל: "לקחתי את זה כמו גבר".
מה זה אומר?
"הכל בסדר עכשיו. בוא נעבור נושא".
אוקיי, מה הסיפור של איציק זוהר?
אופירה: "איציק זה נשמה".
מעבר לזה?
אייל: "תשמע טוב, אני נשבע בהן צדקי שאני לא יודע מה הסיפור האמיתי. הוא נכנס לחדר בערך שלושה שבועות לפני שנסע, אמר, 'חבר'ה, אני לא מצליח למצות את הפוטנציאל שלי פה, אני נוסע לחו"ל לנסות את מזלי בעסקים, משהו של איפור. תודה, ביי. זהו'".
ולא שאלתם מה קרה?
אופירה: "לא האמנו לו עד הסוף שהוא יעזוב. חשבנו שהוא מדבר באוויר. איציק נכנס אליי, כמעסיקה שלו, לפני כחודש. אמר שהוא רוצה לעזוב, ואמרתי לו, 'אתה רציני?' אמר לי, 'כן'. אף פעם לא יודעת למה הוא מתכוון ולמה לא".
למה?
"אצלו הכל נורא רגשי, הכל מהבטן. ואז הוא הודיע לי משדה התעופה שהוא באמת מתכוון לערוך את יום ההולדת שלו שם והוא לא יודע אם יחזור. חשבתי שזה שבוע, ואז שבועיים, ואז אמרתי לו, 'שמע, או שאני מחפשת לך מחליף, או שאתה חוזר'. הוא אמר לי, 'אופירה, אני לא חוזר, תחפשי לי מחליף עד להודעה חדשה'. לקחתי את זה מאוד קשה, כי הוא גם חבר שלנו מאוד קרוב. וגם כל חרושת השמועות האלה שהוא מכחיש".
את מאמינה לו?
"אני חושבת שאם לאיציק הייתה בעיה הוא היה אומר לי".
את מסכימה איתי שאם הכל היה בסדר, הוא לא היה מודיע לך משדה התעופה שהוא לא יודע אם יחזור.
אופירה: "לא, הוא החליט לנסות. אני יכולה לומר לך שיש שני עסקים שהוא מנסה".
השיחה עם איציק בשידור בשבוע שעבר נראתה לא טוב בשבילו.
"מסכימה. אני סגרתי איתו ברביעי שיעלה בשישי וייתן עדכון מצב איפה הוא ומה קורה איתו. אמר לי, 'אופירה, סגור'. פתאום ביום שישי הטלפון שלו לא זמין. וכן, כאב לי לשמוע אותו טרוד ובלחץ".
אז למה לא הורדת את זה?
"התוכנית מוקלטת והכל נשאר כפי שהוא, לייב טו טייפ, גם אם לא נוח. אני קבעתי עם איציק שיחה בהסכמתו, הוא הבריז ולא יכולתי להוריד מהליינאפ. זו לא הייתה שיחה בהפתעה. מכל מקום, אני וברקוביץ' יצאנו בתחושה שהוא נשמע במצוקה וכאב לנו מאוד. כתבתי לו לאחר מכן והוא אמר שהיה עסוק ושהוא מתנצל".
אייל: "אני לא חושב שאיציק ברח. גם ככה נכנסים לו לוורידים. אתה יודע מה אני במקומו עושה? 'חבר'ה, נסעתי. תודה רבה לכולם, זה לא עניינכם, ביי'. למה אנשים צריכים להיכנס לי לתחת כל היום?"
כי אתה אחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות ישראל. חלום של המון ילדים.
"בוא נלך לשלמה ארצי, הכי גדול במדינת ישראל בכל הזמנים. מעניין אותי איך הוא מחנך את הילדים שלו? מעניין אותי איך הוא חי? איפה הוא חי? ובאיזה אוטו הוא נוסע? ומה הוא אוכל? ומה הוא שותה?"
האמת שזה די מעניין, כל מה ששאלת.
"בוא אגיד לך מה קורה במדינה הזו. אם אתה מצליח, נכנסים לך לתחת ורוצים שתיפול. אתה יודע מה אוהבים פה בזה? ונתתי את הדוגמה הכי גדולה היום בשדה התעופה באילת לאופירה ולשלומי שבת, שהיה איתנו במטוס. אתה יודע מה היה רשום על המטוס? 'אריק איינשטיין, עוף גוזל, מטוס זה מוקדש לאריק איינשטיין'. אתה יודע למה? כי הוא כל החיים שלו היה מסכן. היה בבית, וכאילו התנהג כמו מסכן, אז ריחמו עליו".
הוא לא היה מסכן. הוא היה צנוע.
אייל: "לא, הוא לא יצא מהבית. זה מה שאוהבים פה, את אלה שלא יוצאים מהבית, שאין להם - מסכנים, שאוכלים כל היום לחם עם חמאה. נא בעין! אני רוצה לחיות איך שבא לי".
* * *
בעידן שבו הפוליטיקלי קורקט מנסה להרוג כל אפשרות להגיד משהו, אצל אופירה וברקוביץ' הוא מעולם לא נולד. אחרי מותו של השדר מאיר איינשטיין, ברקוביץ' עורר מהומה כשאמר שמה שיזכרו ממנו זה את התסרוקת.
זה הזמן להתנצל?
אייל: "ממש לא. אין לי על מה".
לא הגזמת?
"אם המשפחה שלו נפגעה, אני מתנצל. אבל לא התכוונתי לפגוע בו. פשוט מאיר במשך שנים ליכלך עליי בתוכנית המקבילה, זה דבר שאני לא אעשה בחיים. הם ליכלכו עליי בלי סוף, הוא וקופמן. כל תוכנית בעצם. זה היה הנושא שלהם. אנשים סיפרו לי. ואז כשהוא נפטר, לא רציתי לדבר בשבחו, כי הוא ליכלך עליי במשך שנים. אופירה שאלה אותי בסוף מה נזכור ממאיר, ואמרתי, לא בקטע של לפגוע, שאזכור ממנו את השיער. זה לא שליכלכתי עליו. לא יזכרו ממאיר את השיער? אבל האמת, מאיר היה שדר גדול. אהבתי לשמוע אותו".
למה רון קופמן כל כך מלכלך עליך?
אייל: "אולי הוא מקנא בי. אני בחיים לא מתעסק בו. אם אתה לא שואל אותי, אני בכלל לא עונה עליו".
עזבת את 'יציע העיתונות' בכעס.
"רבתי עם קופמן. הוא דיבר לא יפה על אופירה בשידור ולא אהבתי את זה. החלטתי שאני לא רוצה לעבוד איתו. יותר מדי אמוציות אישיות יש לו עליי".
למה?
אייל: "לא יודע, תשאל אותו".
איפה אתם פוליטית?
אייל: "אני עם משה כחלון, חבר שלו, מכיר אותו 30 שנה. הייתה לו אז חנות לאביזרי רכב בחיפה, ברחוב יפו. אני הייתי בא להתקין טייפים אצלו".
והוא היה מתקין לך את הטייפים?
אייל: "כן. אני זוכר אותו ככה, מתחת להגה. אבל תראה לאיפה הוא הגיע. וזה מראה מי הבן אדם, שיש לו גם דרך. אני אוהב מאוד את יאיר לפיד, מאוד, אבל אני מצביע לכחלון".
נמתחה עליו לא מעט ביקורת כשר אוצר. מחירי הדירות לא ממש ירדו.
"אבל הוא עשה המון ועבד ותראה למשל את מחיר למשתכן. הוא שר אוצר מצוין ואני לא מכיר שר אוצר שיצא בסדר מהתפקיד הזה. בכל מקרה, גם לפיד וגם כחלון רוצים להיות ראש הממשלה ושניהם צריכים להתאחד כדי לעשות יד אחת נגד ביבי".
אופירה: "אני אומרת שבקדנציה הבאה ביבי לא יישאר. אני חושבת שהקדנציה האחרונה של ביבי נתניהו היא קדנציה מאוסה, אני חושבת שגם מי שאהב את ביבי מבין את זה. עזוב את כל פרשת החמגשיות, השמפניות הוורודות של שרה, היהלומים של שרה וגם את הסיגרים של ביבי. פרשת הצוללות הורידה לו הרבה מאוד נקודות".
אייל: "אבל הוא לא מואשם בזה".
אופירה: "הוא לא מואשם אבל הסביבה שלו כן חשודה. אני חושבת שאני יודעת מה הסביבה שלי עושה, אתה יודע מה הסביבה שלך עושה, בטח ראש ממשלה. ואם הוא לא יודע מה הסביבה שלו עושה, זאת גם בעיה".
יכול להיות שאתם תלכו לפוליטיקה יום אחד?
אייל: "אם כחלון יהיה ראש ממשלה, אני אהיה שר הספורט".
הוא הבטיח לך?
אייל: "לא. אני ארצה להיות".
אופירה: "קיבלתי שלוש הצעות ללכת לפוליטיקה, ממפלגות גדולות, אבל אני לא אלך לזה כי אני נורא אוהבת את החיים שלי. ברוך השם, בן פורת יוסף, יש לי בעל נהדר וילדים ומשפחה. אני נהנית בעבודה. למה לשנות? הרכב מנצח לא מחליפים".
אייל: "אתה יודע מה מפריע לי? שראש הממשלה מתעסק בחקירות במקום בענייני המדינה".
אופירה: "מה זאת אומרת? ואם הוא חשוד במשהו. די, ברקוביץ'".
אייל: "בסוף הקדנציה שיחקרו אותו, ואם הוא עשה משהו, שירשיעו אותו ויכניסו אותו לכלא. אחרת זה מפריע למדינה".
ושרה?
אופירה: "כאישה, מאוד כואב לי מה שעושים לשרה, אבל אני מציעה לה גם, קחי צעד אחורה. מספרים עליה שהיא מתערבת בהכל".
אייל: "אני, כגבר, כואב לי".
אהבתם את החיקוי שלכם בארץ נהדרת?
אייל: "זה החיקוי השני הכי טוב בארץ נהדרת אחרי ביבי".
אופירה: "אני נקרעת מהחיקוי והאמת שיותר אוהבת את החיקוי של ברקוביץ'. אני מתה ובוכה מדמעות. מה אני אומרת באמת כל כך הרבה 'תותח', 'גדול', 'וואו' ו'ברקו די'? התחלתי לשים לב לכל מיני ניואנסים שלי. פגשתי את עלמה זק בבית חולים שניידר בהתנדבות. היא שאלה אותי אם אני כועסת או אוהבת, אמרתי לה שאני נקרעת מצחוק ושתשקיע יותר בדיבור עם סימני קריאה".
הבנת שאת כועסת על נעמה קסרי.
"להתייחס אליה כנראה שזה מה שהיא רצתה, צומי. אני לא אתן לה. רק אאחל לקנאים שימותו. היא התקשרה ביום חמישי שעבר, לא הבנתי מה היא רוצה. היא אמרה, 'התראיינתי ב־7 לילות ולא כל כך התכוונתי למה שיתפרסם, התקשרתי לבקש סליחה'. אז אמרתי לה שאני לא סולחת וניתקתי לה את הטלפון. בפעם הבאה שתשקול מילים".
קראתי שרוסלנה התבאסה שלא הזמנתם אותה ליום הולדת של יאן. אופירה, הפקת את האירוע.
"אני לא יכולה לקבל החלטה בשם אייל גולן. מי מוזמן, רק הוא מחליט. עכשיו אני מרגישה לא נעים".
אייל: "אופירה, אני אפילו לא יודע על איזה יום הולדת הוא מדבר".
אופירה: "של יאן גולן, חיים שלי קטן, אהוב שלי בן שלוש".
אייל: "למה לא הזמנת אותי?"
אופירה: "אני לא אחראית על המוזמנים".
אייל (נקרע): "זה מעליב מאוד שלא הזמינו אותי".
אופירה, גילי בעלך מסתדר עם זה שיש לך שני חברים כל כך קרובים כמו אייל ברקוביץ' ואייל גולן?
"ייאמר לזכותו של גילי שהוא כל כך סומך עליי, כך שהוא יודע ש־90 אחוז מהחבר'ה שלי זה גברים ויש רק מלך אחד בחיים שלי, וזה הוא, בעלי. ושני נסיכים, אריאל ואייל הבנים. אגב, אייל הבן הוא על שם ברקוביץ'".
איך זה קרה?
"בחודש החמישי פתחתי את המיקרופון ואמרתי, 'צריך שם לתינוק באות א''. אייל נתן את כל השמות בא' ואני פסלתי. ואז הוא מסתכל עליי ואומר לי, 'אני'. אמרתי לו, 'מה אתה?' אמר, 'אייל'. עניתי, 'סתם שם'. אמר לי, 'תקראי לו עבדאללה'. אמרתי לו, 'אבל זה בע'!' לימים, אחרי הברית מילה, אייל התקשר אליי ושאל, 'נו נגמר הטקס, איך קראת לו?' אמרתי לו 'אתה יושב? קראתי לו אייל, על שמך'. הוא ניתק את הטלפון, כי הוא התרגש ובכה. ואז צילצל בחזרה ואמר, 'ריגשת אותי כמו שבחיים לא ריגשו'".
razs@yedioth.co.il
