חמישי 13 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    הפזורה הבדואית | הרצל יוסף
    ממון • 05.12.2017
    "משרד הפנים מתקצב רק כשליש מהתושבים"
    כמה תושבים יש במועצות נווה מדבר ואל–קסום שבנגב? תלוי את מי שואלים • במרשם האוכלוסין לא מחשיבים את מי שבתעודת הזהות שלו מופיע שבט בדואי בסעיף "יישוב" • משרד הפנים: "הבעיה מוכרת"
    עופר מתן

    המועצות האזוריות הבדואיות אל־קסום ונווה מדבר שבנגב מעניקות שירות מוניציפלי לכ־74 אלף איש, 34 אלף מתוכם חיים בתוך מה שמכונה "הקו הכחול" (תחום השיפוט) של המועצות הללו, ועוד 40 אלף שחיים בסמוך לקו. אלא שמשרד הפנים מתעקש לתקצב אותן כאילו גרים שם 11,137 איש בלבד, משום שזה המספר שמופיע במרשם האוכלוסין.

     

    הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (גוף ששייך למשרד החקלאות), שהעבירה את הנתונים הללו, הבהירה למשרד הפנים שמדובר בעוול, כלשונה. אך לטענתה במשרד מסרבים לשנות את התקצוב שמוענק למועצות האלה, כך שבחמש השנים הקרובות תקבל כל מועצה 20 מיליון שקל בלבד במקום 64 מיליון שמגיעים לה.

     

    אל־קסום ונווה מדבר מדורגות באשכול הנמוך ביותר במדד החברתי־כלכלי של היישובים בישראל, מה שאומר שתושביהן הם מהאוכלוסיות הכי עניות ומוחלשות בארץ. שתי המועצות מאגדות 11 כפרים שהוכרו רשמית ב־2004. מדוע ישנו פער כה גדול בין מספר התושבים שחיים באל־קסום ובנווה מדבר לבין מה שכתוב במרשם האוכלוסין? עופר דגן, מנהל שותף של מחלקת מדיניות שוויונית בעמותת "סיכוי", שמסייעת לשתי המועצות, מסביר ש"לפני שהכפרים שכלולים במועצות האלה הוכרו על ידי הממשלה, כל מי שגר בהם קיבל תעודת זהות שתחת הסעיף "יישוב" נכתב בה שם השבט שלו. זו קטגוריה שלא קיימת באף מקום אחר בארץ. בגלל שבמרשם האוכלוסין סופרים רק את מי שתחת ה"יישוב" בתעודה שלו כתוב שם של אחד הכפרים שכלולים במועצות - נוצר פער בין מספר התושבים בפועל לבין מה שכתוב במרשם".

     

    יאיר מעיין | צילום: שלומי כהן
    יאיר מעיין | צילום: שלומי כהן

     

    העוול התקציבי הזה מאחד באותו צד של המתרס את שתי המועצות ואת מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין - מקורבו של שר הביטחון ליברמן. בינואר האחרון השתמשה הרשות במערכת GIS שסופרת מבנים לפי תצלומי אוויר ונחשבת לכלי הכי מקצועי בתחום לביצוע אומדן של כמות התושבים שגרים בשטחי שתי המועצות, והגיעה למסקנה שמדובר ב־34 אלף איש. אלא שבנוסף, מעיין טוען ששתי המועצות מעניקות גם שירותים ל־40 אלף תושבי הכפרים הלא מוכרים הממוקמים בצמוד לגבולן, מה שלכאורה מצדיק תקצוב גדול יותר: "במשרד הפנים מבינים את הבעיה אבל נמנעים מלקבל את האומדן שלנו, מחשש שעיירות בדואיות אחרות יתנגדו לזה משפטית, כי כמות הכסף בתוכנית החומש מוגבלת".

     

    ראש מועצת אל קסום, ג'בל אבו־כף: "אין לתושבים שלנו חיבור לחשמל, לביוב ולמים. יש לנו מבני קבע לבתי ספר ודרך אחת סלולה - וזהו. איננו יכולים לתפקד כמועצה ולתת שירותים בסיסיים".

     

    ממשרד הפנים נמסר: "בעיית תקצוב הפזורה מוכרת. הסוגייה נבחנת על ידי הצוות העוסק בתחשיבי מענקי האיזון".

     


    פרסום ראשון: 05.12.17 , 20:18