מתי בפעם האחרונה הלכתם לישון על קנגורו, ועוד קיבלתם אותו הביתה למאה ימי ניסיון? לא, אין מדובר בחיית הכיס המוזרה, אלא במזרן חדשני שמיטב הסלבס כבר השתרעו עליו והם משתפים בחוויותיהם. אורנה בנאי, למשל, שדיווחה שכאבי הגב שלה נעלמו כמו לא היו מעולם; יעל גולדמן, שסיפרה שהיא התאימה את דרגות הקושי של המזרן להריונה; ועכשיו נתי גבאי, ממציא הפטנט, ממתין לתגובתה של לוסי דובינצ'יק. כזכור, השחקנית המוערכת הייתה מאושפזת באחרונה עקב נפילה מגובה רב, וגבאי בטוח שהמזרן הזה נתפר עבורה.

"הגוף שלה עדיין פצוע", הוא אומר, "העצמות שלה בתהליכי בנייה, ולכן היא חייבת לישון על מזרן שמצד אחד יספוג אותה ומצד שני יעניק לה פינוק ותמיכה. שינה טובה היא מרכיב קריטי בהחלמה".

האבחנה שלו נובעת מידע אישי, מהפציעה ששינתה את כל מסלול חייו. גבאי, 29, יליד ירושלים, היה ספורטאי מבטן ומלידה. "אין משהו שלא עשיתי", הוא מספר. "מתחרויות ריצה ואופני שטח ועד טיפוס בקרח לגובה של 7,000 מטר בפרו. גלשתי מצוקים, הייתי אלוף הארץ בטקוואנדו, וכשסיימתי את התיכון בפסגת זאב יצאתי למכינה הקדם־צבאית ברמת הגולן כדי לבנות את עצמי לקראת שירות קרבי. התגייסתי ל־669 והמשכתי בדובדבן, בתור לוחם ומפקד בקורס מ"כים. כשהשתחררתי יצאתי לטיול בדרום אמריקה עם חן, חברתי, שם הצעתי לה נישואים, וכשחזרנו ארצה התגייסתי לשב"כ".

התאונה התרחשה במהלך אימון מיוחד. "הייתי ב'אזיקה', זה אומר שאני שוכב על הכאילו־מבוקש בתנוחת ניטרול. פתאום שמעתי קול, מישהו קרא 'גבאי', וכיוון שבדרך כלל אין באימונים שום הסחת דעת, הרמתי את הראש. לא לדקה, אלא למאית השנייה. בזמן הקצר הזה הבחור שאזקתי הספיק להסתובב, הרגל שלי נכנסה בין הגוף שלו לבין הקרקע ושמעתי טיק־טיק־טיק, קולות של קריעה שעלו מהברך, הגיעו למוח והציפו אותי באדרנלין. האגן שלי זז לצד, הרגל השמאלית נקרעה והברך התקפלה למעלה. הגוף שלי נראה כמו מגבת שנסחטה".

צילום : ידיעות אחרונות

גבאי פלט צעקה, האימון נעצר מיד, והמפקד הורה לכל הלוחמים לעמוד. "עוד לא הבנתי מה קרה לי", הוא משחזר. "ניסיתי להניח את הרגל על הקרקע ולא הצלחתי לעמוד. לא הייתי משותק, אבל הרגל לא תיפקדה. שכבתי על האדמה כמו בול עץ עד שבאו שני חבר'ה, הרימו אותי ותמכו בי, אחד מכל צד, כי אצלנו בשב"כ אומרים 'אף פעם לא מסיימים אימון בשכיבה'. הם ניסו להושיב אותי על כיסא, אבל לא יכולתי לשבת בגלל סיבוב האגן. השכיבו אותי בספסל האחורי, ברכב של אחד המפקדים, ופינו אותי לבילינסון".

הצד השמאלי בער מכאבים

גבאי הגיע לחדר המיון בהכרה, "כשכל הצד השמאלי שלי בוער מכאבים. האורתופד נגע בכתף שלי ואמר 'יש לך דרך ארוכה'. חטפתי הלם. הייתי בטוח שנותנים לי משהו, זריקה או כדור, ואני חוזר לאימון. הרי חינכו אותנו להאמין שקורצנו מחומר נדיר שאין מה שישבור אותו. גודל הפגיעה התגלה ב־MRI. פציעה אנושה בגב התחתון. לא נתנו לי יותר מדי סיכויים ללכת. אמרו לי 'תתחיל בכיסא גלגלים, תמשיך בשני קביים, ואז נראה. הכי חשוב שתפנים את מצבך'. מה זאת אומרת להפנים? בעוד חודש וחצי אני מתחתן! הכל כבר סגור ומוכן. מה, אני אגיע לחופה באלונקה?"

הוא דידה לחופה בעזרת קביים, נשען על שניים מחבריו לנשק. "הייתי מטושטש מרוב כדורים, חצי מסומם, והחבר'ה עשו הכל כדי לשמח אותי. הם המציאו את 'ריקוד גבאי' שבו כולם הרימו את רגל שמאל למעלה לאות הזדהות עם מצבי. אני שמח שלא דחינו את החתונה. האהבה ניצחה. חן, כיום יועצת למנהלים באינטל, בדיוק התחילה ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. אני עברתי שני ניתוחים בהדסה, לשיוף העצמות והשתלת רצועות, והתחלתי את השיקום שלי".

חששת שתישאר בכיסא גלגלים?

"אפילו לא לרגע. זו פשוט לא הייתה אופציה מבחינתי. אבל כשהבנתי את חומרת המצב — שאני לא יכול לרדת לשירותים ואפילו לא להתהפך במיטה — החלטתי שאני לא אוותר לעצמי. נפגשתי עם המון רופאים ופיזיותרפיסטים, למדתי איזה חומרים מופרשים מהגוף בעת שינה והתחלתי לחפש פתרונות לנדודי השינה. כשהתחתנו רכשנו מזרן רך שיתאים לכאב המתמשך שלי, אבל במשך תקופה ארוכה ישנתי כשהרגל שלי בתוך מכשיר גדול שישב על המיטה וגרם לשקיעת המזרן. לאשתי לא היה נוח לישון ככה. כשעברנו למזרן קשה יותר כדי לתמוך במכשיר לי לא היה נוח ונאלצנו להפריד כוחות. במקום לישון על מזרן זוגי כל אחד מאיתנו ישן על מזרן בודד בדרגת קושי שונה. לשמחתי, יצרתי קשר אישי עם ד"ר מנחם יצחקי, שהיה אז מנהל האורטופדית ב'שערי צדק', וניצח על הפציעה הרב־מערכתית שלי. הוא היה הראשון שהסביר לי על החומרים השונים שיש במזרן".

שמונה חודשים אחרי הפציעה כבר היה ברשותו של גבאי מזרן פרימיטיבי, כהגדרתו, שנועד לשימושו האישי. "הלילה הראשון עליו היה גן עדן", הוא מחייך. "פחות זזתי, כמעט לא התעוררתי, השינה שלי הייתה עמוקה וקמתי בבוקר עם יותר אנרגיות, רענן. במשך שנתיים לא עבדתי, קיבלתי קצבה ממשרד הביטחון, והפכתי את הבית שלנו למחסן. קניתי סוגים שונים של חומרים, סנסורים וקפיצים ובדקתי את הצפיפות הרצויה בכל שכבה. לפני שנתיים, כשסוף־סוף עמדתי על הרגליים, טסתי לקליפורניה, לחברת 'סטרלינג', כדי ללמוד מהמומחים שלה על מזרן מודולרי, והגעתי גם לסין ולברזיל, ליערות הטרופיים, כדי לראות במו עיניי איזה חומרים אפשר להכניס למזרן. כך יצרתי שישה אבות־טיפוס. נתתי אותם לעשרים נסיינים, אנשים עם הבדלי משקל וגיל, ובעקבות תגובותיהם הגעתי לאב־טיפוס האחרון".

קורץ גם לתינוקות

המזרן המודולרי של "קנגורו" ("בחרתי בשם הזה מפני שקנגורו הוא בעל חיים משפחתי") מכיל ארבע שכבות בעלות דרגות קושי שונות שניתנות להחלפה באמצעות פתיחת רוכסן. הן מאפשרות יצירת קומבינציות לשש דרגות קושי שונות על פי צרכיו של האדם, בין אם מדובר בפציעה, החלמה, תקופת היריון או הזדקנות. השכבה הראשונה היא מזרן בעל מערכת קפיצים מבודדים ("כל קפיץ ארוז בכיס משלו כדי שמי שישן בצד השני של המזרן לא יחוש בתזוזות"), ובין השכבות מוכנסים חומרים שמאפשרים ויסות טמפרטורה, דחיית קרדית האבק וספיגה מושלמת של נקודות לחץ בשקיעה רכה. למעוניינים הוא מציע שירות וי־איי־פי - בדיקה תקופתית בטכנולוגיית סנסורים המתקיימת בביתו של הלקוח. בעקבות איתור לחצים ונקודות קושי בגוף הוא ימליץ על השימוש המיטבי במזרן.

המחיר תלוי בגודל, כמובן. מזרן למיטה זוגית סטנדרטית עולה 2,700 שקלים. "רכישת מזרן מודולרי אחד שווה לרכישת שישה מזרנים", קובע גבאי, שמשלים בימים אלה את תהליכי רישום הפטנט ושואף לשנות את כל חוקי המשחק בעולם השינה. "מדי שנה נמכרים במדינת ישראל כ־650 אלף מזרנים מקובעים רק מפני שאנשים קונים 'מזרן לכל החיים', ואחרי חמש או עשר שנים מגלים שההבטחה שניתנה להם לא עומדת במבחן הזמן".

מה השלב הבא?

"מזרנים לתינוקות ולילדים. אני אבא לשני בנים, ולא תמיד בא לי לארח אותם אצלי במיטה".