ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מעיל טרנץ׳: וינטג׳ ברברי, אוסף פרטי נעליים: אלדו, 399 שקל
    7 ימים • 07.12.2017
    שושנה והבלשים
    בין סיבובי ההופעות המצליחים בעולם קפצה לארץ הזמרת יעל שושנה כהן, הסולנית של לולה מארש, כדי לדבר על העבודה הצמודה עם האקס, ההתמודדות עם מפלס הטסטוסטרון בוואן של הלהקה והלקחים מהמפגש הקצר והכושל עם אביב גפן ב"דה ווייס". אה, וגם לדגמן מעילי טרנץ', א–לה פילם נואר, לכבוד החורף. הפקת אופנה טרנצ'ית
    אלון הדר | צילום וסטיילינג: תמר קרוון

    יעל שושנה כהן (32), הסולנית של הרכב האינדי־פופ לולה מארש — אחת הלהקות הישראליות המצליחות בעולם כיום — מדברת בלחש. "אני בחרדה יומיומית שהקול שלי שוב ייעלם", היא מספרת ולוקחת עוד לגימה מכוס התה שלפניה. "לשיר היה החלום שלי מגיל ארבע. אני חייבת לתחזק את הקול שלי. להיזהר עליו אובר. לעשות חימומי קול כל יום. להקפיד ללכת למורה לפיתוח קול. אסור לי גם לצעוק. אם אני רואה חברה מעבר לכביש, אני פשוט מנופפת או רצה אליה. ויש לי וואחד טמפרמנט, אני חצי ארגנטינאית".

     

    מעיל טרנץ׳: 690 שקל חולצה: 320 שקל ‑ אתא, רוטשילד 141, ת"א
    מעיל טרנץ׳: 690 שקל חולצה: 320 שקל ‑ אתא, רוטשילד 141, ת"א

     

    מתי איבדת את הקול בפעם הראשונה?

    "שרתי בלהקה צבאית ויום אחד הוא פשוט נעלם. רציתי לשיר ונתקעתי. הרגשה נוראה. בבדיקה ראו גוש במיתרי הקול ושחייבים ניתוח. זה נורא הפחיד אותי, כי יש אחוזי סבירות גדולים שאחרי הניתוח אי אפשר יהיה לשיר יותר, או שהקול ישתנה לגמרי. הייתי בפאניקה".

     

    והוא השתנה?

     

     

    "כן. אמנם הניתוח עבר בהצלחה, אבל הקול שלי השתנה. הוא הפך לנמוך ועדין. עבדתי קשה כדי לשקם אותו, אבל לא הייתי בטוחה בכלל שאני רוצה לשיר יותר. התחלתי ללמוד סטיילינג ואופנה בשנקר, לקח לי זמן לאהוב את הקול מחדש. מאז חזרתי לשיר, כך שהיום העבודה שלי היא גם עקב אכילס שלי. זה ממש מפחיד. לפני כמה ימים חזרנו מטור ארוך באירופה ואני מנסה קצת לשתוק, אבל בקרוב שוב יש הופעה".

     

    כאמור, כבר יותר משלוש שנים שהם חורכים את הבמות באירופה, עם גיחות קלות לסין ולארה"ב. את אלבום הבכורה, Remember Roses, הוציאו בלייבל הצרפתי ברקליי, ששייך ליוניברסל. ב־21 בדצמבר יופיעו גם במועדון הבארבי בתל־אביב.

     

    ואם פרידה

    "את הלהקה הקמנו, גיל (לנדאו) ואני, ב־2013. במשך שנה וחצי לא היה בינינו כלום. מתישהו שנינו יצאנו לעולם הרווקות ואז, באופן הכי טבעי, זה קרה בינינו. היינו במערכת יחסים שלוש שנים וחצי, ואחרי הפרידה לא ידענו מה יהיה. אחרי הכל, הרבה להקות כבר התפרקו על רקע רומנטי.

     

    עם גיל לנדאו, השותף ללולה מארש. "לא שומרים בבטן"
    עם גיל לנדאו, השותף ללולה מארש. "לא שומרים בבטן"

     

     

    "אני זוכרת את שיחת יחסינו לאן שבה אמרנו שנהיה בוגרים בשביל המשפחה שהקמנו, כי הלהקה היא הבייבי שלנו. שבוע לאחר שנפרדנו טסנו לטור של חודש והיה מאוד קשה. כעסים, עצב. ככה נכתבו כמה מהשירים הכי יפים שלנו. עם הזמן למדנו איך להיות אקסים. היום אנחנו לוקחים אחד את השני הצידה ומדברים בצורה כנה על מה שמפריע לנו. לא שומרים בבטן. למדנו להסתדר, למרות שאני במערכת יחסים חדשה עם וניה הימן (במאי קליפים בינלאומי ויוצר סדרות רשת ישראליות — א”ה)".

     

    אביב נעורים

    "אחרי שהקמנו את הלהקה קיבלתי הצעה להשתתף ב'דה ווייס'. עברתי את האודישנים והתחלתי לעבוד עם אביב גפן, שהיה המנטור שלי. זה התחיל בהתפעלות, אבל הצטנן בהמשך. הוא אמר לי: באת עם עגלה מלאה. הודחתי אחרי ארבעה שלבים. השואו ביזנס היה נורא רחוק ממה שהכרתי. היינו להקת אינדי, אפילו בלי חברת תקליטים, ופתאום כולם זיהו אותי ברחוב וחיוו עליי דעה בפרצוף, ולי אין בכלל טלוויזיה בבית. בסוף למדתי לפתח חסינות. לא מצטערת על ההתנסות הזו".

     

    נערת רוק

    "אני בחורה אחת בהרכב של כמה גברים. כשמסתובבים בסיבוב הופעות נמצאים כל היום אחד בתחת של השני. אנחנו כבר מתחילים להריח כמו הוואן. מצד אחד, זה כיף לא נורמלי. אנחנו חברים מאוד טובים. משחקים טאקי, שומעים מוזיקה, נוסעים שעות ורואים נופים מדהימים. מצד שני, יש רגעים שאני ממש רוצה חברה לידי. שנוכל לדבר. אפילו לקשקש על בגדים. משהו נשי. כל כך הרבה טסטוסטרון יש בוואן. שיחות בנים יכולות לפעמים לחרפן בחורה".

     

    מעיל טרנץ׳: 650 שקל שמלה: 550 שקל נעליים: 650 שקל הכל לבוטיק הלנה, דיזנגוף 154, ת״א
    מעיל טרנץ׳: 650 שקל שמלה: 550 שקל נעליים: 650 שקל הכל לבוטיק הלנה, דיזנגוף 154, ת״א

     

    מנגינת הנדודים

    "ההורים שלי מאוד הרפתקנים. אחרי החתונה הם נסעו למסע של שלוש שנים בעולם וחיו שמונה חודשים ביפן, אמא שלי עבדה כמארחת ואבא היה שומר במועדון. גם כילדים נסענו הרבה. הצטרפנו לאבא שלי כשעבד בקניה ובסינגפור וכל הזמן טיילנו, הארד קור. אוטו, אוהל, ישנים ליד הנהר, מתחת לכיפת השמיים. מכינים אוכל על גזייה. נדבקתי בזה. מתמכרים לזה, ללישון בכל יום בעיר אחרת. עד היום, אחרי טור ארוך, הלב שלי כבר קורא לי לצאת החוצה. עכשיו חזרנו מטורקיה. הופענו במועדונים באיסטנבול ובאנקרה לפני מאות אנשים. הקהל ידע את כל המילים, הכל. ממש צרחו יחד איתנו את השירים".

     

    מעיל טרנץ׳: 1,490 שקל שמלה: 1,200 שקל צעיף: 360 שקל הכל ל־trestlv‪.‬com‬, אחד העם 58, תל אביב
    מעיל טרנץ׳: 1,490 שקל שמלה: 1,200 שקל צעיף: 360 שקל הכל ל־trestlv‪.‬com‬, אחד העם 58, תל אביב

     

    השושנה הנכונה

    "שם הילדות שלי הוא יעל, אבל כילדה הכרתי שבע יעל כהניות והרגשתי שהלכתי לאיבוד. כשעברתי לתל־אביב, עמדתי במשרד הפנים בתור לשינוי כתובת. פתאום הבחנתי בשלט: שינוי שם. אמרתי לעצמי, וואו. התקשרתי לסבתא שלי, שהיא גם החברה הכי טובה שלי, ואמרתי לה: אני רוצה להוסיף את השם שלך לשלי. היא הייתה מופתעת וענתה: 'אבל נשמה, אני עדיין חיה'. מאז, שושנה היא הקמע שלי".

     

    זה כל הקסם

    "הייתי ילדה חולמנית. גדלתי בכוכב־יאיר והיה שם עץ ענקי שקראתי לו עץ הקסמים. לצידו הייתי מספרת לאחותי אגדות, מלמדת אותה לשרוק לציפורים. עד היום אני חיה במציאות משלי, אוהבת פנטזיה ומסתורין. הספר האהוב עליי הוא 'הסיפור שאינו נגמר'. קראתי אותו עשרות פעמים, אבל אף פעם לא את העמוד האחרון. זה סיפור שאינו נגמר! גם לשם הלהקה שלנו, לולה מארש, אין באמת משמעות. עכשיו היינו בסין וסיפרו לנו שמצלול השם מזכיר את המילים 'שירה רומנטית' בסינית".

     

    סינדרלה

    "אני קצת קלמזית ומאבדת נעליים סדרתית. לפעמים אני נאלצת לעלות לבמה יחפה. פעם הסתובבתי בחדר ההלבשה בגרביים של סבתא, עבים כאלו, כדי שיהיה לי חם. אני עולה להופיע, הקהל מסתכל עליי ופתאום בשיר השישי אני קולטת ששכחתי להוריד אותם. והם בכלל לא קשורים ללוק. הייתי עם שמלה עדינה. הנפתי את הרגל, צחקתי על עצמי והקהל צחק איתי".

     

    הילדה של לולה 

    "לפני כמה שנים ניגשה אליי אחרי הופעה בסלובקיה ילדה בשם נינה וסיפרה שהיא חולמת להיות זמרת. נכנסה לי ללב, הזכירה לי את עצמי כשהייתי קטנה. אחר כך היא כתבה לי בפייסבוק ונשארנו בקשר. שנה אחר כך חזרנו לפסטיבל ונפגשנו איתה. בפעם השלישית שלנו בפסטיבל כבר הופענו בבמה המרכזית. כמה שבועות לפני כן ראיתי שהיא העלתה לפייסבוק קטע שבו היא שרה את אחד השירים שלנו. כל ההופעה חיפשתי אותה בעיניים. קלטתי אותה עומדת שם, ליד הבמה, ילדה גדולה, כבר בת 15. לקחתי את המיקרופון ואמרתי: יש כאן בקהל ילדה שאני רוצה להעלות לשיר איתנו. ראיתי את הפנים ההמומות שלה. היא רעדה, אבל עלתה והצטרפה אלינו והיה מדהים. אנשים בקהל ממש בכו לאורך השיר".

     

    ועדת קישוט 

    "שנים הייתי מלקטת בגדים מאמא ומסבתא שלי. בכל פעם ההשראה הייתה שונה — היפית, קברט, שנות ה־20. בתקופה האחרונה אני במקום נקי ובעיקר נוח. אוברסייז, צבעים רכים. בחיים לא עקבים. פה ושם גם הצטלמתי ודיגמנתי בעיקר למעצבות צעירות. אבל זה רק על הדרך, אני במוזיקה. כל כמה זמן אני גם משנה תסרוקת. הסוד שלי: מסרק פלא שגנבתי בטיסה, כששידרגו אותנו פעם לביזנס.

     

    "מאז שהייתי בוועדת קישוט בכיתה ו' יש לי גם שריטה לקשט כל דבר. הבמות לפעמות ריקות ומכוערות. אני רוצה שאנשים ישכחו שהם במועדון וייכנסו לתוך העולם שלנו. אז התחלתי להביא תמונות, לתקוע מסמרים. עם השנים זה הלך והחמיר. היום יש לי מזוודה מלאה בתפאורה. אחרי הסאונד צ'ק אני נשארת על הבמה ובונה אותה בעצמי. המון פרחים ושיחים ועצים מבד ומפלסטיק. גן שלם. בכל הופעה אני תולשת ומוסרת. יש הרבה מעריצים שלנו בעולם שקיבלו פרחים מבד למזכרת".

     

    alonihadar@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 07.12.17 , 14:30