תודה רבה לכם. כשנכנסתי לתפקידי הבטחתי להסתכל על האתגרים העולמיים בעיניים פקוחות ועם חשיבה רעננה. לא נוכל לפתור את הבעיות שלנו בעזרת אותן הנחות שגויות ובאמצעות חזרה על האסטרטגיות הכושלות מהעבר. אתגרים ישנים דורשים פתרונות חדשים. ההכרזה שלי היום מסמנת התייחסות חדשה לסכסוך בין ישראל לפלסטינים. (1)
ב־1995 הקונגרס אימץ את החוק להעברת השגרירות לירושלים, שמעודדת את הממשל להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים ולהכיר, באופן כל כך חשוב, שהעיר הזו היא בירת ישראל. החוק הזה עבר ברוב גדול בקונגרס ואושר פה אחד בסנאט. אבל במשך יותר מ־20 שנה כל נשיא אמריקאי בחר לדחות את החקיקה וסירב להעביר את השגרירות או להכיר בירושלים כעיר בירה של ישראל.
נשיאים דחו את ההחלטה הזו מתוך אמונה שזה יקדם את השלום. יש מי שטען כי חסר היה להם אומץ הלב, אבל הם הפעילו את שיקול הדעת הטוב ביותר שיכלו בהתבסס על העובדות כפי שהבינו אותן באותה שעה. עם זאת, לאחר יותר משני עשורים של דחיות, אנחנו לא קרובים יותר להסכם שלום בין ישראל והפלסטינים.
זאת תהיה איוולת לחשוב שחזרה על אותה נוסחה מהעבר תיצור תוצאה שונה או טובה יותר. לכן החלטתי כי זהו הזמן להכיר באופן רשמי בירושלים כבירת ישראל. בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם, הם כשלו בלספק את הסחורה. היום אני מספק את הסחורה. (2)
החלטתי שפעולה זו תשרת באופן מיטבי את האינטרס של ארה"ב ושל השלום בין ישראל לפלסטינים. זה צעד שצריך היה לנקוט כבר מזמן. ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות, כמו לכל מדינה ריבונית, להכריע מהי בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום.
לפני 70 שנה הנשיא טרומן וארה"ב הכירו במדינת ישראל, ומאז בירתה של ישראל הייתה ירושלים — הבירה שהעם היהודי הקים בעת העתיקה. היום ירושלים היא מקום מושבם של הממשלה הישראלית, הכנסת ובית־המשפט העליון. זה מיקום מעון ראש הממשלה, משכן הנשיא ורבים ממשרדי הממשלה.
ירושלים היא לא רק ליבן של שלוש הדתות הגדולות, אלא גם של אחת מהדמוקרטיות המוצלחות בעולם. בשבעת העשורים האחרונים הישראלים בנו מדינה שבה יהודים, מוסלמים, נוצרים ואנשים מכל הדתות חופשיים לחיות ולהאמין לפי מצפונם. ירושלים היא היום, וחייבת להישאר כך, מקום שבו יהודים מתפללים בכותל המערבי, נוצרים הולכים בדרכו של ישו, ומוסלמים מתפללים באל־אקצה.
עם זאת, במהלך כל השנים הללו, הנשיאים שייצגו את ארה"ב סירבו להכיר באופן רשמי בירושלים כבירת ישראל. למעשה, סירבנו להכיר בשום עיר בירה ישראלית. אך היום אנחנו סוף־סוף מכירים במובן מאליו: שירושלים היא בירת ישראל. זה לא יותר או פחות מהכרה במציאות, וזה גם הדבר הנכון לעשות ומשהו שהיה חייב כבר להיעשות. (3)
ולכן, בהתאם להחלטת הקונגרס, אני מורה למחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעברת השגרירות מתל־אביב לירושלים. זה יתחיל באופן מיידי את התהליך של שכירת אדריכלים, מהנדסים ומתכננים כדי שהשגרירות החדשה, כאשר תושלם, תהיה מחווה מרהיבה לשלום. (4)
אני רוצה להבהיר נקודה חשובה: הכרזה זו אינה מיועדת בשום צורה לשקף נסיגה שלנו מהמחויבות להשיג שלום בין ישראל והפלסטינים. אנחנו רוצים הסכם שיהיה דיל מצוין לישראלים ודיל מצוין לפלסטינים.
אנחנו לא נוקטים כאן עמדה לגבי סוגיות ההסכם הסופי — כולל גבולות הריבונות הישראלית הספציפיים בירושלים או יישוב סכסוכי גבול. על הצדדים המעורבים להכריע לגבי השאלות האלה. (5)
ארה"ב נותרה מחויבת להשיג הסכם שלום שמקובל על שני הצדדים, ואני מתכוון לעשות כל שבכוחי כדי לסייע להשיג זאת. אין ספק שירושלים תהיה אחת הסוגיות הרגישות ביותר בשיחות. ארה"ב תתמוך בפתרון שתי המדינות אם שני הצדדים יסכימו לזאת. (6)
בינתיים אני קורא לכל הצדדים לשמור על הסטטוס קוו במקומות הקדושים כולל בהר הבית שנקרא גם חראם א־שריף.
תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום, הכמיהה האוניברסלית בנפשו של כל אדם. היום אני מאשרר את מחויבות הממשל שלי לשלום ולביטחון באזור. כמובן יהיו חילוקי דעות לגבי החלטה זו, אך אנו משוכנעים שבסופו של דבר נגיע לשלום, לשיתוף פעולה ולהבנה. (7)
העיר הקדושה הזו מעוררת את כל מה שטוב באנושות, ומרימה את מבטנו מעלה לעבר מה שניתן להגשמה מבלי שתחזיר אותנו למטה ואחורה לאותן מריבות שהפכו לכל כך צפויות. השלום הוא לעולם לא מחוץ להישג ידם של מי שרוצים לאחוז בו.
אז היום אני קורא למתינות ולקולות הסובלנות שיגברו על קולות השנאה. הילדים שלנו צריכים לרשת אהבה ולא את הקונפליקטים שלנו.
אני חוזר פעם נוספת על המסר שהשמעתי לראשונה בפסגה ההיסטורית בסעודיה מוקדם יותר השנה: המזרח התיכון הוא אזור עשיר ברוחניות, בתרבות ובהיסטוריה. האנשים שם מבריקים, גאים, מגוונים וחזקים. אבל העתיד המדהים שממתין לאזור הזה מעוכב על ידי שפיכות דמים, בורות וטרור.
סגן הנשיא פנס ייצא בימים הקרובים לאזור כדי להבטיח את מחויבותנו לעבוד עם השותפים שלנו במזרח התיכון כדי לחסל את הקיצוניות שמאיימת על החלומות והתקוות של דורות העתיד.
זה הזמן לאותם רבים שכמהים לשלום לגרש את הקיצונים בקרבם. זה הזמן לכל העמים המתורבתים להגיב למחלוקות באמצעות דיון שקול — ולא באלימות. וזהו הזמן שהקולות הצעירים והמתונים ברחבי המזרח התיכון ידרשו עבור עצמם עתיד בהיר ויפה. (8)
אז היום בואו נתחייב מחדש לצאת לדרך של הבנה וכבוד הדדיים. בואו נחשוב מחדש על הנחות יסוד ישנות ונפתח את ליבנו ומחשבותינו לאפשרויות חדשות.
ולבסוף, אני קורא למנהיגי האזור הפוליטיים והדתיים — יהודים, נוצרים ומוסלמים — להצטרף אלינו במסע האציל אחר השלום בר־קיימא.
תודה לכם. שאלוהים יברך אתכם. שאלוהים יברך את הישראלים. שאלוהים יברך את הפלסטינים. ושאלוהים יברך את ארצות־הברית של אמריקה.
