כולנו חשופים יותר וקנאים קצת פחות מבעבר לפרטיות שלנו. "עם זאת, כולנו עדיין זקוקים לה", אומרת שרון קייזר־הלר, פסיכולוגית חינוכית ומנכ"לית הוֹרֶשֶׁת, מרכז להדרכה ולייעוץ מקצועי להתנהלות בטוחה ברשת.
"המשימה המרכזית של המתבגר באה לידי ביטוי בבדיקה ובגיבוש תהליכי זהות אישית ונפרדת מהוריו והתקרבות לקבוצת השווים בתהליך של חקירה וחיפוש", מסבירה קייזר־הלר. "הורים שמוצאים את עצמם 'מחטטים' בשיחות אישיות שלו ברשת או מתערבים ביחסים הנרקמים בינו לבין חבריו יכולים בסופו של דבר לפגוע קשות בתחושת האמון והביטחון של הילד, ואף לשבש את תהליכי החיפוש, החקירה וגיבוש הזהות הנפרדת שלו. לפעמים מתוך חרדה ורצון להגן על הילדים שלנו אנחנו מפרים את הזכות הבסיסית שלהם לפרטיות ויכולים גם לפגוע באופן ממשי בתהליכים התפתחותיים ובצרכים הנפשיים והחברתיים של הילדים", היא מוסיפה.
ואיך אתם תשמרו על הפרטיות שלהם? אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, מציעה:
• הימנעו מהעלאת תמונות של ילדיכם (בפרט תמונות מביכות/ חשופות).
• העליתם תמונות של הילדים? הקפידו על הגבלת פרטיות והגדירו מי יכול לצפות בתמונה.
• הימנעו מלחשוף סיפורים אישיים של הילדים שעלולים לפגוע בהם בעתיד.
• הפצת תמונות בקבוצה סגורה לכאורה (ווטסאפ) אינה מבטיחה פרטיות. קל מאוד להעתיק ולהעביר את התמונה. קחו את זה בחשבון.
• סכמו עם המסגרת החינוכית על הדרך המוגנת יותר שבה יופצו תמונות הילדים.
