כשחוקרת המשטרה שואלת: "האם גנחת מעונג?"

"איך אמורה להרגיש נפגעת אונס כשהחוקרת שאחראית על חקירת האונס שעברה חוקרת אותה פתאום כחשודה. לוקחת לה טביעות אצבע, מצלמת אותה מלפנים ומהצד כאחרונת העבריינים? אני לא יודעת איך להתחיל לתאר את ההרגשה הנוראית הזאת. זה לא נתפס. אלו השוטרות שאמורות להגן עלייך".

לפני כחודש פירסמנו כאן במוסף "24 שעות" את סיפורה של בר לביא, עוזרת הוראה באוניברסיטת תל־אביב, שהתלוננה במשטרה נגד דוקטורנט במוסד האקדמי בטענה שאנס אותה. בכתבה נחשפה לביא באומץ בפנים גלויות וביקשה לעורר השראה אצל נשים אחרות שהותקפו מינית וחששו לספר את מה שעבר עליהן ולהתלונן במשטרה. אבל לביא לא האמינה לאן תתגלגל החקירה שלה עצמה.

בשבוע שעבר נחקרה לביא כחשודה על ידי אותה חוקרת שאחראית על תיק התלונה שהגישה. היא זומנה לתחנת משטרת תל־אביב צפון, מרחב ירקון, לצורך ביצוע השלמת חקירה בתיק האונס. לאחר כשעתיים של השלמת עדות בנוגע לתלונתה, בישרה לה החוקרת שלאחר הפסקת הסיגריה היא תעוכב לחקירה כחשודה בכך שהפרה את צו ההרחקה שאוסר על החשוד באונס ועליה להימצא בקרבת מקום. החוקרת הוסיפה כי יש לה זכות להתייעץ עם עורכת הדין שלה. חשוב להדגיש כי צו ההרחקה בהסכמה הוצא לבקשתה של לביא משום שגם היא וגם החשוד עדיין לומדים ועובדים באוניברסיטת תל־אביב.

במהלך הפסקת הסיגריה, לדברי לביא, החוקרת המליצה לה גם לעבור בדיקת פוליגרף. השאלות שהתבקשה המתלוננת להשיב עליהן מעוררות תחושה קשה. כך גם הדרך שבה הציגה החוקרת את הכדאיות של הבדיקה עבור המתלוננת. לדברי לביא, החוקרת אמרה לה שהיא מאמינה לה שנאנסה אך באותה נשימה סיפרה לה על צעירה שהגישה "תלונת שווא" נגד נהג מונית — תלונה שהמשטרה התייחסה אליה כאל שקרית כיוון שהמתלוננת נפגעה מינית בילדותה ו"השליכה", לדברי החוקרת, את הפגיעה על הנהג. החוקרת הבהירה ללביא שהיא יודעת שאין זה המקרה וכי היא מאמינה לה שנאנסה, אך הציעה לה למען חיזוק התיק לעבור בדיקת פוליגרף, על מנת ליישב את הסתירה בין גרסת החשוד לגרסתה בנוגע להסכמה.

"זה היה הזוי ומפחיד"

לביא התקשרה לעורכת הדין שלה, רוני אלוני סדובניק, ושיתפה אותה שהחוקרת עומדת לחקור אותה כחשודה. על פי התיק שנפתח ללביא, היא חשודה בהפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם. עילת המעצר סומנה כשיבוש הליכי חקירה ומסוכנות לביטחונו של אדם, ציבור או מדינה.

"הבנתי שהוא (החשוד) הגיש נגדי תלונה בזמן שחקרו אותו על אונס. אני קוראת לזה תלונת השתקה. אני ביקשתי להוציא צו הרחקה נגדו בגלל החשש שלי מפניו. בהסכמה בין הצדדים ניתן צו שאוסר על יצירת קשר בינינו. הצו אוסר עליו להיכנס למעבדה שבה אני לומדת ולי אסור להיכנס לספרייה שבה הוא לומד. הוא התלונן שהפרתי את הצו שאני בעצמי ביקשתי להוציא נגדו בכך שפירסמתי הודעה בקבוצת ווטסאפ שבה גם הוא היה חבר שאומרת לחברים בקבוצה שייזהרו לא להיתקל באנס. לא כתבתי את שמו ומיד לאחר שפירסמתי את ההודעה יצאתי מהקבוצה. לא יצרתי איתו קשר באופן ישיר. לא הייתה לי שום מטרה ליצור איתו קשר. זה מגעיל אותי לחשוב על קשר איתו".

נוסף על כך נחקרה לביא אם היא אחראית לשלטים שנתלו מול כיתת התרגול שלו, שבהם נכתב שמו המלא בצירוף המילה "אנס". "כמובן אין לי יד בדבר", אומרת לביא. "בנוסף הבנתי שהשלטים נתלו חמישה ימים לפני שניתן הצו. כדי להשוות את כתב היד התבקשתי לרשום עשר פעמים על עשרה עמודים שונים בדיוק את מה שהיה רשום על השלטים. עוד ביקשו ממני לרשום פסקה שהוכתבה לי".

איך הרגשת במהלך החקירה?

"זה הזוי וגם מפחיד. אני לא יודעת איך אני אמורה להתנהל עכשיו. אני מפחדת לעשות טעויות שיגרמו לי לשלם מחיר כבד".

"זה מצב אבסורדי"

בראיון עם לביא שפירסמנו לפני כחודש היא שיתפה כי מאז האונס שעברה, לדבריה, היא לא מסוגלת לישון ולתפקד. "האונס אירע בלילה שבין ה־5 ל־6 באוגוסט השנה. היינו ידידים מאוד טובים, הייתה בינינו ידידות אפלטונית, סמכתי עליו, נרדמתי אצלו תוך כדי צפייה בסרט. הוא העיר אותי תוך כדי שהוא אונס אותי", היא מספרת בגרון חנוק מדמעות. "התעוררתי כשאני מרגישה את הגועל נפש הזה. למזלי הצלחתי להגיב. אחרי שאמרתי שלוש פעמים 'לא' הצלחתי להעיף אותו ממני. הרגשתי הלם, גועל, בחילה. רציתי רק שהוא יעוף ממני ורק לעוף משם".

על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, רק כ־13.7 אחוזים מהנפגעים והנפגעות מגישים תלונה במשטרה. 84 אחוז מתיקי עבירות המין נסגרים ללא הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות.

עו"ד רוני אלוני סדובניק: "זה פסול לחקור מתלוננת על עבירת מין כחשודה, מאחר שאת התלונה השנייה ברצף אפשר לנהל בתום החקירה של עבירת המין. אי־אפשר להפחיד מתלוננות על ידי הלבשת תיק פלילי. לכל צד יש מעמד. המעמד של המתלוננת הוא של עדה, של קורבן עבירה. החוק אוסר לאיים על עדים, והמשטרה, ברגע שהיא עושה דבר כזה, מפחידה את העשירית של הנפגעות שמעזות להתלונן. את אותה חקירה אפשר היה לעשות אחרי שמסתיים הדיון בתיק האונס. בכל מקרה זה צריך להתנהל במקום אחר ובוודאי לא על ידי אותו צוות חקירה".

עורכת הדין קובלת גם על השאלות שנתבקשה לביא להשיב עליהן בבדיקת הפוליגרף שטרם בוצעה. "לגרסת המתלוננת היא הותקפה מינית בזמן שישנה. להציע לה לעבוד פוליגרף שעולה ממנו שהיא הייתה מודעת למה שקורה בזמן שהיא ישנה זה שיבוש הליכי חקירה. זו הדחת עד, לכאורה. יש בכך טעם לפגם, ניסיון להכשיל את המתלוננת, להציב בפניה כביכול זכות בחירה — אם לעשות את בדיקת הפוליגרף, לטובתה, בשאלות הספציפיות שצוינו".

עו"ד רוני אלוני סדובניק | צילום: יובל חן

למה ניסיון להכשילה?

"אם היא תסרב לעשות פוליגרף בשאלות שהוצעו זה ייזקף לחובתה. אם היא תסכים לעשות את הפוליגרף היא תסתור את הגרסה של עצמה. המעשה שעשתה המשטרה הוא במקרה הטוב חלמאי ובמקרה הפחות טוב נושק לשיבוש חקירה, הדחת עד וניסיון לרפות את ידיה של המתלוננת. חמור מכך, התלונה של החשוד היא על כך שהופר צו הרחקה שניתן ביום 29 באוקטובר, ואירוע תליית השלטים אירע שבוע לפני מתן הצו. זה דבר שכל שוטר בבית ספר לשוטרים מתחילים רואה מיד בזמן הגשת התלונה ונוכח שמדובר בתלונת שווא שלו נגדה".

לדברי עו"ד אלוני סדובניק, החוקרים הושיבו את לביא עם עשרה דפים והנחו אותה להעתיק ולכתוב עשר פעמים את הכתוב, "כמו ילד בעונש. אם המטרה היא לקבל דוגמה של כתב היד, ניתן לעשות זאת בדרכים אחרות, לא באקט ענישה של ילדים. משטרת ישראל מוכיחה פעם אחר פעם שמתלוננות בעבירות מין חשודות בתלונות שווא עד שיוכח אחרת. זה מצב אבסורדי".

ממשטרת ישראל נמסר: "צר לנו על הניסיון הפסול להטיל דופי בחקירת המשטרה אשר עודנה מתנהלת בימים אלו, ושכל תכליתה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם החשוד. מטבע הדברים איננו מפרטים על אודות חקירות מתנהלות או על אודות פרטים שיש בהם משום פגיעה בצנעת הפרט. עם זאת, נציין כי חקירת המקרה מתבצעת ביסודיות ובמקצועיות ומלווה על ידי הפרקליטות. כלל פעולות החקירה הנדרשות לחקירת מקרה זה התבצעו על ידי המשטרה כדין, ברגישות המתבקשת וללא משוא פנים.  

"בניגוד לנטען, המתלוננת לא חשודה כלל בביצוע 'פשע' (כהגדרתו בחוק). עם זאת כארגון אוכף חוק במדינה מתוקנת, תפקידה של המשטרה הוא לחקור כל מקרה שמקים חשד למעשה פלילי, זאת ללא כל קשר לזהות המתלונן או הקורבן. נדגיש בהקשר זה, כי גם לנפגע עבירה באשר הוא לא קמה הזכות לעבור על החוק ובכלל זה להפר צו שיפוטי שניתן כחוק, ובלאו הכי פתיחה בחקירה כאמור איננה מעידה בהכרח על אשמה, שעה שזו טרם הוכחה. המשטרה מכירה במורכבות הכרוכה בהליך עבור נפגעות ונפגעי עבירה בכלל ובאלו שנפגעו בעבירת מין בפרט, ולכן מקצה ותמשיך להקצות משאבים רבים לטיפול בעבירות מין בשל החשיבות הרבה בהבאת עברייני מין לדין".

עו"ד סתווית רייכמן, המייצגת את החשוד, מסרה בתגובה: "אנו סבורים כי אין זה ראוי להתערב בחקירת המשטרה. אנו סומכים על המשטרה שתמשיך לעשות את עבודתה נאמנה ולחקור את התיק על כל היבטיו מתוך אמונה כי התיק ייסגר בקרוב".