לוקחות בחשבון
יוצאות מגדר התרגיל: יותר תלמידות מתלמידים הצטרפו בשנים האחרונות לחמש יחידות במתמטיקה וכך צימצמו את הפער הגדול שהיה בין המינים • המשוואה פשוטה: עידוד של צוות ההוראה לצד יכולות גבוהות הובילו להצלחה שלא תלויה במגדר • והבנות? הן מוכיחות לכל הספקנים — מספרים זה לא לבנים בלבד
"הייתי לחוצה בבחינות והתקשיתי להשיג ציונים טובים. היו רגעים שרציתי להרים ידיים, אבל המורים תמכו ועודדו, ולכן החלטתי לא לוותר לעצמי ועל האתגר", אומרת עידן עירון, תלמידת י"ב באולפנת אמי"ת נגה בבית־שמש, שניגשה בשנה שעברה לבחינה בחמש יחידות במתמטיקה וסיימה בהצלחה.
עידן לא היחידה, מאז החלה התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה במשרד החינוך, יותר תלמידות מתלמידים הצטרפו לחמש יחידות וקבעו עובדה — בנות מסוגלות להגיע להישגים גבוהים גם כשמדובר במקצועות הריאליים.
אומנם ברוב בתי־הספר שיעור הבנות שלומדות בחמש יחידות עדיין נמוך משיעור הבנים, אבל יש סיבה לאופטימיות: מנתוני משרד החינוך עולה כי 3,220 תלמידות הצטרפו בשנים האחרונות לחמש יחידות לעומת 3,057 בנים. בשל כך הצטמצם הפער המגדרי וירד מ־8.8 אחוזים בשנת 2014 ל־4.4 אחוזים בלבד בשנת 2017. הישג נוסף לבנות בא לידי ביטוי בירידה משמעותית בשיעור התלמידות הניגשות לשלוש יחידות. עוד נמצא כי ממוצע ציוניהן של בנות בארבע ובשלוש יחידות גבוה יותר משל הבנים, ואילו בחמש יחידות הציון הממוצע של שני המגדרים זהה.
ההישגים הללו הם חלק ממגמה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות ובה יותר ויותר תלמידות ניגשות לבגרות במקצועות המדעיים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב ומתמטיקה. השינוי בגישה כלפי בנות כולל שורה של פעולות מעשיות במוסדות הלימוד והתמודדות עם הנוהג שבו אנשי הצוות בבית־הספר מעודדים בעיקר בנים לגשת לחמש יחידות במקצועות הריאליים.
"אלפי תלמידות מצטיינות בארבע יחידות חששו להיבחן בחמש", אמרו מנהלת התוכנית הלאומית למתמטיקה, מוהנא פארס, והמפקחת הארצית על המתמטיקה, נרית כץ. "לכן נתנו להן שעות תגבור ייעודיות, הכנסנו אל הכיתות מהנדסות מצטיינות כמודל לחיקוי, פרסנו להן רשת ביטחון ועבדנו איתן על חיזוק הביטחון העצמי".
מפילוח הנתונים לפי רשויות מקומיות עולה כי קריית־עקרון ממוקמת במקום הראשון בעלייה בנבחנות בחמש יחידות במתמטיקה עם 38.2 אחוזים לעומת 20 אחוזים בשנת 2014 — עלייה של 18.2%, אך יש לציין כי זה מיוחס לאולפנת פלך לבנות. במקום השני רמת־השרון, לאחר מכן חורפיש ובית־ברל. גם צוות ההוראה בתיכון אמי"ת בבית־שמש הוכיח שעם רצון ואכפתיות ניתן לפרוץ את המחסום ולהוביל את התלמידות להישגים גבוהים.
בשנת 2014 שיעור הבנות שניגשו לרמת חמש יחידות לימוד שם עמד על 19 אחוזים, ואילו בשנת 2017 הוא עומד על 30 אחוזים, בציון ממוצע מרשים של 85. הניה גולדהבר, מורה למתמטיקה שהובילה את המהפך, סיפרה כי כל בעלי התפקידים גויסו למשימה. לדבריה, הם התמודדו עם אמירות של תלמידות שחששו שכאמהות לעתיד לא בטוח שהן רוצות להיות מהנדסות או רופאות בשל הזמן שייגזל מהמשפחה. "הסברתי להן שמדובר כרגע בהווה ובמימוש עצמי ושיש להן יכולות גבוהות", היא מספרת.
"הבנות הוכיחו שהכל אפשרי", אמר שר החינוך נפתלי בנט בסיפוק והוסיף: "הן זינקו במקצועות הריאליים בצורה שלא הייתה זה 20 שנה". מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, טען כי מהפכת המתמטיקה היא במידה רבה גם מהפכה מגדרית. "כל האוכלוסיות שיפרו את הישגיהן, והתלמידות מובילות את השינוי המשמעותי", אמר אבואב. "נמשיך לסלול עבורן את הדרך להצלחה".



