2.5 מיליון ישראלים חיים בעוני, מתוכם למעלה ממיליון ילדים. כך עולה מדוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" שמתפרסם היום. לפי הנתונים של "לתת", שמתפרסמים ימים ספורים אחרי דוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי, 62% מנתמכי הסיוע של הרווחה עובדים – אך עדיין חיים בעוני. לפי הדוח, 35% מהילדים (1,061,000) ו־26% מהמבוגרים (1,464,000) בישראל חיים בעוני. 70% מהציבור סבורים שהממשלה צריכה לטפל בעוני לפני הכל ורק לאחר מכן בביטחון (55%), באלימות ובגזענות (28%), בשחיתות (21%) ובסכסוך הישראלי־פלסטיני (19%).
הבוקר יתקיים כנס "לתת" למאבק בעוני שבו יוצגו הנתונים המלאים והדוח האלטרנטיבי שחושף נתוני עוני מדאיגים במיוחד. זאת לעומת הדוח של ביטוח לאומי, ולפיו 18.6% מהישראלים עניים ו"רק" 842 אלף ילדים מתחת לקו העוני. בלתת מסבירים את ההבדל בנתונים בכך שעוני הוא לא רק ההכנסות לעומת ההוצאות ואיזה קו שמתחתיו אדם נחשב "עני" ומעליו הוא כבר לא עני. לטענת הארגון, עוני הוא נושא רב ממדי שמשקף יוקר מחיה, דיור, השכלה, ביטחון תזונתי, השכלה ובריאות. המדד בדק את אוכלוסיות נתמכי הסיוע ומצא כי 92% מהקשישים הנתמכים מעידים כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם למלא צרכים בסיסיים למחיה בכבוד. 78% מהקשישים הנתמכים סיפרו כי ויתרו על רכישת תרופות או טיפול רפואי, ו־80% ויתרו על טיפולי שיניים. 79% מהקשישים הנתמכים אמרו כי חשו בדידות לעיתים קרובות.
לפי המחקר, 24% מהילדים הנתמכים הולכים לבית ספר בלי כריך, ובקרב 75% מהילדים הנתמכים המרכיב העיקרי בתזונה הוא לחם וממרח או פחמימות. 24% מהילדים הנתמכים סיפרו כי נאלצו לצמצם את גודל הארוחות או לדלג על ארוחות בגלל מחסור כלכלי. 17% מהילדים נתמכי הסיוע דיווחו כי קרה שלא אכלו יום שלם בגלל מצוקה כלכלית. 6% מהם נאלצו לקבץ נדבות.
77% מנתמכי הסיוע סיפרו כי עקב מצוקה כלכלית לא אכלו ארוחות מאוזנות, ו־49% מהמשפחות הנתמכות ויתרו על תחליפי חלב עבור הילדים בגלל עלות גבוהה ונאלצו למהול במים או לתת פחות מהכמות המומלצת. 9% מנתמכי הסיוע סיפרו כי נאלצו לחפש מזון בפחים או לקבץ נדבות כדי לקנות אוכל, ו־55% מנתמכי הסיוע נעזרים בשירותים של עמותות מזון יותר מפעם בחודש. 10% נעזרים בהן מדי יום.
51% מהנתמכים סיפרו כי אין ברשותם אמצעי חימום או קירור, 77% שקועים בחובות, ו־53% חוו חסימה או עיקול חשבון בנק. 47% העידו כי השתייכו למעמד הביניים בשנים האחרונות לפני שהגיעו לעוני, וכמעט 13% ניסו או תיכננו לשים קץ לחייהם בשנה האחרונה בעקבות מצוקה כלכלית. 62% מנתמכי הסיוע בגיל עבודה עובדים אך עדיין חיים בעוני. 78% מנתמכי הסיוע חסרי תעודת בגרות ו־63% לא מסוגלים לממן שיעורים פרטיים לילדיהם.
71% מהנתמכים מעידים שהם חולים במחלה כרונית כלשהי, 28% סובלים מלחץ דם גבוה ו־25% מסוכרת. 69% סיפרו כי נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפולים רפואיים.
במה שקשור לטיפול בעוני הציבור לא מעריך את מאמצי הממשלה. שר הרווחה, חיים כץ, מקבל ציון של 3.8 מתוך 10, שר האוצר משה כחלון ציון של 4.7, וראש הממשלה נתניהו עם ציון של 3.1 בכל מה שקשור לטיפול בעוני.
לדברי ז'יל דרמון יו"ר לתת, וערן וינטרוב מנכ"ל לתת, "המדינה לא סופרת יותר מ־700,000 נפשות עניות. גם אם חלק מהפעולות הממשלתיות שננקטו הן בכיוון הנכון, לא ניתן להסתפק בכך מכיוון שעל מנת לצמצם באופן מהותי את ממדי העוני והפערים החברתיים יש צורך בשינוי עמוק במדיניות, שתחילתו בהצבת יעד לצמצום העוני וביישום מלוא המלצות ועדת אלאלוף. במצבם הנוכחי של המשק והכלכלה, כאשר נותרו עודפי גבייה של רשות המסים בגובה 20 מיליארד שקל, נוצרת הזדמנות לבצע תיקון היסטורי ולחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה, שמשמעו דאגה למי שלא יכול לדאוג לעצמו ויישום מדיניות מאקרו־כלכלית שמבטאת סדר עדיפויות צודק וראוי, המגן על תושבי המדינה המוחלשים".
