10.12.2011 | פרופ' דן שכטמן זוכה בפרס נובל לכימיה
אלעד זרט ריאיין את פרופ' דן שכטמן וחזר איתו לרגע הזכייה
פרופ' דן שכטמן ישב אתמול בטקס פרס הנובל בשטוקהולם. שש שנים עברו מאז שהמדען הישראלי זכה בפרס החשוב ביותר בעולם ולחץ את ידו של מלך שוודיה, והנה הוא חוזר לראשונה לבמה המכובדת, לבוש בעניבה לבנה ומקטורן פְרָאק שחור. "תפסת אותי בדיוק על הבמה, רגע לפני שהטקס מתחיל", הוא פותח את השיחה הטלפונית בינינו ומוסיף, "חשבתי שיושיבו אותי בקהל, אבל לשוודים יש חוקים משלהם וזוכי הנובל משנים קודמות יושבים מסתבר מאחורי הזוכים הטריים".
אז איך זה לחזור לבמה?
"מרגש. יש לי פה כמה חברים נובליסטים. הנובל הוא רגע מכונן אצל כל אדם. הפרסים המדעיים ניתנים לאנשים הנכונים, והבחירה של הוועדות בדרך כלל נכונה. אין טקס דומה לטקס הזה בשום פרס אחר. זהו חג בשטוקהולם. וזה אירוע שמשנה לאנשים את החיים. לפחות אצלי הפרס שינה את חיי, משום שזה אירוע שמשנה את מעמדך בעולם, מאפשר לך לעשות מה שאתה רוצה. כל אחד בוחר במה להתקדם: מדענים צעירים בוחרים לפתח את המעבדות שלהם, אחרים בוחרים כיוונים שונים. אני בחרתי להביא את הבשורה של המדע והחינוך לעולם. אני מייצג את ישראל נאמנה בעולם, במטרה להביא את הבשורה של חינוך ליזמות ולטכנולוגיה".
מאז ה־10 בדצמבר 2011 הפך שכטמן מדמות אקדמית לדמות ציבורית. הוא הצהיר על כוונתו להתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל, עמד בראש מיזמים לקידום המדע במערכת החינוך וכיהן כ"שגריר" של המדינה בכל העולם. "לעשות מחקר זה עדיין הדבר שהכי מעניין אותי בחיים", הוא מצהיר גם היום, "אבל באיזשהו שלב החלטתי שאני לא יכול לעשות הכל ופרשתי מהטכניון".
מה תאחל למדינה לכבוד חגיגות ה־70 להיווסדה?
"מנהיגות שיש לה ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שתהיה מדינה שמבינה שאי אפשר להקים ארבע מערכות חינוך ולהישאר אחת, שתהיה מדינה שבה כל שר מתעסק בנושא שלו. מדינה שנלחמת בשחיתות, שתהיה נקייה משחיתות".