ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ח"כ אמסלם | צילום: אוהד צויגנברג
    חדשות • 11.12.2017
    העובדות הן רק המלצה
    יוזם חוק ההמלצות, ח"כ דודי אמסלם, שב וטען בפני חברי הכנסת שבכל מדינות המערב המשטרה לא מגישה המלצות לפרקליטות בסיום חקירה: "האף־בי־איי לא ממליץ" • אלא שדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונה הפוכה לחלוטין: בארה"ב, בריטניה ואירלנד ההמלצות הן חלק שוטף מעבודת החקירה
    עמיחי אתאלי

    חוק ההמלצות — החוק שמבקש לאסור על המשטרה להעביר לפרקליטות סיכום והמלצות בתום חקירה — הפך בשבועות האחרונים לאחד החוקים הדרמטיים של הכנסת הנוכחית. הוא עורר משבר קואליציוני, הוציא אלפים להפגנות מחאה ברחובות והביא בסופו של דבר להודעה של נתניהו שלפיה חקירותיו לא ייכללו בחוק. אחד הנימוקים המרכזיים של יוזם החוק, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), היה שמדובר באיסור נפוץ במדינות המערב. אלא שדו"ח רשמי חדש של הכנסת קובע — זאת לא תמונת המצב האמיתית.

     

    חברי ועדת הפנים, שבראשה עומד אמסלם, שמעו במהלך הדיונים על החוק פעם אחר פעם שמדינות רבות במערב נוהגות כך. הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנעשה בארה"ב, באנגליה ובאירלנד וגילה כי בכולן נהוג ומקובל שהחוקרים מעבירים את המלצותיהם בסיכום החקירה, כך שהמידע שנמסר לחברי הכנסת הישראלים היה מוטעה ומטעה. כך, למשל, בדיון שנערך בוועדת הפנים בשבוע שעבר אמר אמסלם: "דרך אגב, בארצות־הברית באף־בי־איי אף אחד לא מעז להמליץ. מדוע? כי שם נותנים קצת כבוד לאזרחים".

     

    אחרי שההשוואה עלתה בכמה דיונים החליטה ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), חברת ועדת הפנים, לפנות למרכז המחקר והמידע של הכנסת ולבקש מהם סקירה השוואתית של החוק בנוגע להמלצות חוקרים בארה"ב ובבריטניה. אמש התקבל המסמך, שעליו חתומים שני יועצים משפטיים מהלשכה המשפטית של הכנסת, וממנו עולה כי המידע שהוצג לחברי הכנסת פשוט לא נכון.

     

    "לאף־בי־איי יש סמכות לחקור את כל העבירות הפדרליות שחקירתן אינה נתונה לסמכות חקירה בלעדית של סוכנויות ממשל אחרות", כתבו עורכי הדין ליאור בן דוד והודיה קין מהלשכה המשפטית של הכנסת. "חקירות האף־בי־איי מתבצעות תוך תיאום ושיתוף פעולה עם פרקליטי התביעה הכללית הפדרלית ומשרד המשפטים". בהמשך המסמך מביאים עורכי הדין אסמכתה מתוך דברים של ראש האף־בי־איי לשעבר, ג'יימס קומי, שהתייחס לסוגיית ההמלצות: "למרות שעל פי רוב איננו מפרסמים בפומבי את המלצותינו לתובעים, לעיתים קרובות אנחנו נותנים המלצות ונוטלים חלק בשיחות פרודוקטיביות עם תובעים בנוגע להחלטה שראויה להתקבל על סמך הראיות".

     

    ח"כ גרמן
    ח"כ גרמן

     

     

    בדיקת מרכז המחקר והמידע לגבי אנגליה העלתה כי גם שם המשטרה בהחלט נותנת את המלצותיה. "באנגליה (ובוויילס) אם המשטרה סבורה שיש בידיה ראיות מספיקות להעמדת חשוד לדין פלילי בעבירה שבה הסמכות להגשת כתב אישום היא בידי הפרקליטות, עליה להעביר לפרקליטות את התיק, ביחד עם טופס שמפרט סיכום קצר של הסיבות מדוע, לדעת המשטרה, ישנן ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי ומדוע יש עניין ציבורי להעמיד את החשוד לדין". ההמלצות באנגליה קיימות אך חסויות. המצב דומה גם באירלנד. "בהנחיות פרקליט המדינה של אירלנד נכתב כי כאשר תיק החקירה מועבר לרשויות התביעה, מצופה ממי שביצע את החקירה להביע את עמדתו בנוגע לראיות שנאספו", נכתב במסמך.

     

    כשחוק ההמלצות יצא לדרך על ידי אמסלם הוא ניסה לקבוע שמשטרת ישראל כלל לא יכולה לסכם חקירה. בעקבות הסתייגויות מצד כולנו, הבית היהודי ומשרד המשפטים החוק צומצם ונקבע כי המשטרה לא תוכל להמליץ רק בתיקים שבהם יש פרקליט מלווה, לרוב תיקים משמעותיים מבחינה ציבורית שמספרם עומד על כמה מאות בודדות בשנה — החלטה שתרמה לטענה שהחוק מיועד למעשה לאדם אחד: רה"מ בנימין נתניהו שבכל חקירותיו ישנו פרקליט מלווה. לאחר ההפגנה ההמונית שיצרה לחץ אדיר בקואליציה, ולאחר שסיעת כולנו הגישה הסתייגות שלפיה החוק ייכנס לתוקף רק בתוך 90 יום כדי לוודא שהוא לא יחול על חקירות נתניהו, הודיע רה”מ כי הוא מבקש שהחוק ינוסח כך שהוא לא יחול עליו. מאז מנהל אמסלם קרב מאסף על החוק, שבסופו של דבר יהיה רלוונטי לכ־200 תיקים בשנה.

     

    ח"כ יעל גרמן אמרה אמש בתגובה: "בניגוד מוחלט למה שיו"ר הוועדה טוען, בדיקת מרכז המחקר מוכיחה שגם במדינות מערביות אחרות יש קשר הדוק בין הרשות החוקרת לתובעים. לא משנה איך נהפוך זאת ומה יהיה 'התירוץ התורן' להעברת חוק ההמלצות, החוק, גם לאחר הסרת חלותו על רה"מ, הינו חוק שיפגע קשות בעבודת החקירה של המשטרה והפרקליטות, יאריך את הגשת כתב האישום ובסופו של דבר יפגע בציבור".