כל אחד רוצה להיות צלם

אחרי התנועות לשחרור האישה ושחרור העיר ירושלים זה היה רק עניין של זמן עד שיגיע גם הזמן לשחרר את האמנות. לכאורה, האמנות משוחררת, אבל לא תמיד נגישה. קחו לדוגמא יצירות אמנות יקרות – כלומר, לא תוכלו לקחת אותן ממש, הן יקרות מדי. לכן יש מי שהחליטו לחלץ אותה ממגדל השן שהיא כלואה בו.

קבלו את סטפני האריג ומארק אלכסנדר אולריך — בני זוג ויזמים סדרתיים, שהקימו 18 חברות שונות, ביניהן גלריה להפצת אמנות אמיתית במחירים שפויים. הגלריה, “לומאס", נפתחה בברלין ב־2004 והפכה מאז לתופעה חובקת עולם, עם 40 סניפים ב־24 מדינות, גלריה מקוונת דרכה נמכרות עבודות רבות ומכירה של מאות אלפי צילומים אמנותיים, באיכות מוזיאונית ובמחירים סבירים.

אז מה הטריק? ב"לומאס" רוכשים תצלומים אמנותיים יקרים מצלמים ידועים, אבל במקום למכור כל תצלום ב־25 אלף יורו, למשל, הגלריה מדפיסה מאה עותקים איכותיים, ממוספרים וחתומים של התצלום, ומוכרת אותם במחיר של כמה מאות עד אלפים בודדים של יורו.

מחתימים על בלעדיות

מארק אלכסנדר אולריך

עכשיו מגיעה הגלריה גם לישראל והסניף הראשון שלה יפעל במתחם לבונטין בתל־אביב. הגלריה תכיל חללים בהתאם לאזורים השונים בבית ותציע תמונות המתאימות לכל חלל. מאחורי הסניף התל־אביבי עומדים אנשי העסקים רן שקד ודודי פרי, שהוא גם הבעלים של גלריה "בן עמי".

“פעם צלם היה מדפיס שלושה או מקסימום חמישה עותקים של תצלום מקצועי ואמנותי, מה שגרם ליצירתו להיות נחלתם של בודדים, שיש להם כסף ויכולים לשלם”, אומר ברנד סטאדוויזר, מנכ”ל הרשת, בראיון מיוחד. "היום הרחבנו את זה ל־150 עבודות, במחיר שפוי. האמן שחותם אצלנו מתחייב לא לייצר ולהפיץ את העבודה באף מסגרת אחרת, כך שאתה לא יכול להיות מופתע ולגלות שעבודה שקנית באלף יורו נמכרת תמורת 20 יורו בחנות מזכרות של מוזיאון".

אבל אתם עוד יכולים לגמור כמו איקאה, עם קנבס גינרי בכל בית.

"אנחנו מפיצים בממוצע 150 עותקים מכל יצירה ומפזרים אותן ב־40 גלריות ברחבי העולם. 150 עבודות זה הרבה פחות מכמות ממוצעת של חברים בחשבון פייסבוק של אדם ממוצע, אז אין סיכוי שתראה את זה בכל בית".

הגולגולת של האמן דמיאן הירסט

העבודות מחולקות על פי קטגוריות, “למרות שברוב הפעמים אין לנו מושג מראש מה ימכור טוב יותר או פחות". צילומי אוקיינוסים, למשל, תמיד נמכרים טוב, עם ובלי חופי הים שלצידם".

סטפני האריג

איך מוצאים את הצלמים?

“אנחנו מעסיקים אוצרים וחובבי צילום בכל העולם, שהולכים לתערוכות אמנות ומכירים היטב את קהילת הצלמים. אנחנו כמובן מאתרים צלמים מעולים גם באינסטגרם", הוא מעניק תקווה לכל מי שמתעד כל עלה על הצלחת ומעלה לרשת.

אבל איתור הצילומים אינו מדע מדויק. אחת הצלמות הטובות והנמכרות של הגלריה, סטפני שניידר, מצאה אוצר ישן: מאגר של 20 אלף תמונות פולארויד, שצולמו באייטיז וחלקן דהו עם השנים. דווקא הצבע הדהוי נתן לצילומים טאץ' אמנותי. “הרי היום, בפוטושופ, מנסים לחקות את הדרך שבה האור נחשף בפולארויד ואת הגוון הדהוי ופתאום היא מגיעה עם תצלומים דהויים אותנטיים", אומר סטאדוויזר. כך, החליטו בגלריה לעבד ולהדפיס את אחד התצלומים הישנים, של חוף ים בלוס־אנג'לס. התצלום הפך ללהיט ענק ולאחת העבודות הנמכרות ביותר של הגלריה.

צילום של טים מארס בגלריה לומאס

צילום מרהיב אחר, של צלמת בשם ג'ודי מקדונלנד, צולם בלהטוטנות מתחת למים. מקדונלנד ראתה פילים חוצים נהר, צללה מתחת למים ולכדה בעדשתה את אחד הפילים חוצה את הנהר. התוצאה: צילום יפהפה של פיל שוחה. תמונות רבות נרכשות בכלל אחרי שאנשים הלכו לעולמם – ארכיונים נפתחים, קופסאות מנוערות מאבק, ותמונות ישנות נשלפות וחוזרות לחיים. באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים הרבה מהתמונות הללו מקבלות חיים חדשים. אחד התצלומים החדשים הוא למעשה תצלום שנמצא בעזבונו של צלם שהלך לעולמו. בנו גילה תמונות, בהן תמונת אישה עירומה שצולמה בשנות השלושים של המאה הקודמת. “הלכנו איתו דרך ארוכה וביחד פיתחנו קונספט חדש לתמונה, תוך שימוש באמצעי טכנולוגיה חדשים. התוצאה העניקה לתמונה פרשנות אחרת".

תמונה אחרת צולמה תחת מיקרוסקופ והנציחה ריאקציה כימית של כמה חומרים. התוצאה אבסטרקטית, מעניינת, נתונה לפרשנות. מסוג היצירות שגוררות המהומי "איזו פרשנות ייחודית" ממבקרי מוזיאונים וגלריות עילאיים.

הגולגלות של דמיאן הירסט

דרך "לומאס" אפשר ללמוד גם על ההבדלים התרבותיים בהעדפות האמנותיות: “לא נמכור בגלריה שלנו בדובאי תצלום של אישה עירומה או תמונה מפלייבוי", אומר סטאדוויזר, “אבל יש טעם משותף דומה בכל העולם. כולם בעולם אוהבים תמונות של ארכיטקטורה ונופים או ים. במדינות קרות אנחנו מוכרים תמונות של שלג או של האלפים. בקיץ מוכרים יותר תמונות של ים וחופים ובחורף תמונות של נופים מושלגים".

לצד אלה אפשר למצוא גם עבודות של אנדי וורהול ואפילו דמיאן הירסט, שנרכשו להפצה מוגבלת במסגרת "לומאס".

עבודת הגולגולת של הירסט, אמן שלא שוטף את הידיים בבוקר עבור פחות ממיליון אירו, הודפסה ב־5,000 עותקים – רק חלקם נקנו על ידי "לומאס". אבל כל עבודה חתומה על ידי האמן, ובמחיר של 4,830 אירו מדובר במציאה של ממש. רוצים לומר: לא חייבים ללכת על המוזר, אפשר גם את המוכר. בגלריה בברלין תלויות גם תמונות של מרילין מונרו, מרלון ברנדו ונינה האגן, שהזכויות להן התקבלו מעזבונותיהם של האייקונים. אבל ההתבוננות בתצלומים הייחודיים הללו בכל זאת מעלה תהייה מהותית: האם אנו צריכים לרכוש תצלומים אמנותיים בעידן האינסטגרם והפילטרים המלאכותיים, שהופכים כל סלפי עם עציץ ליצירת אמנות נשגבת?

“באותה מידה אני יכול לשאול אותך למה אתה צריך יצירה של אנדי וורהול, הרי כל אחד יכול לצייר קופסת שימורים. ולמה אתה קונה רהיטים יקרים? הכל שאלה של כמה חשוב לך ביתך. אני לא מודאג מטכנולוגיה. היא מספקת אפשרויות חדשות של פילטרים וריטוש, אבל בסופו של דבר אתה רוצה משהו אמנותי. אתה יכול, לצורך העניין, להיכנס לגלריה ולצלם יצירה עם האייפון שלך. האם היא תהיה זהה באיכות שלה לעבודות שלנו, עם ההדפסה האיכותית והאמנות המוגבלת? ודאי שלא".

למה רק צילום ולא ציורים, למשל?

“התחלנו עם צילום והיום אנחנו מוכרים מהדורה מוגבלת של ציירים מפורסמים. אבל הרעיון מאחורי הגלריות שלנו הוא לאפשר לכל אדם להתבונן ולרכוש אמנות, אנחנו לא מועדון סגור של יצירות יקרות".

אם אני צלם, איך אני יכול להגיע אליכם?

“אנחנו מקבלים תמונות רבות והאוצרים שלנו בוחנים אותן. אם אנחנו נדלקים על משהו – אנחנו יוצרים קשר עם הצלם ומתחילים איתו דיאלוג. אחד הצלמים שלנו הוא איש בן 92 ששולח לנו אחת לרבעון תמונות שהוא חושב שאנחנו צריכים למכור, וחלק מהתמונות שלו מוצאות את דרכן לגלריה. יש לנו 320 אמנים, אז הדלת תמיד פתוחה".

הסניף הישראלי יגובה בחנות מקוונת, שתאפשר הצצה לכל היצירות, הזמנה בשקלים ומשלוח עד הבית. עכשיו נותר לכם רק לפנות מקום על הקירות.