מתי שהוא במהלך הלימודים בחטיבת הביניים, אורי ברויר קלט והפנים שהוא חנון. "פתאום אתה מבין שהתחביבים שלך שונים, שגם אם אתה מצטיין בלימודים, אתה נכשל במקומות שאחרים מצליחים בהם בקלות, ואתה מבין שיש תחומים שבהם אתה קצת שונה, אאוטסיידר או בקיצור חנון", הוא אומר.
כשאני מבקשת הגדרה קצת יותר ברורה, ברויר שולח אותי לוויקיפדיה, ושם נאמר ש"החנון הטיפוסי נתפס כבעל מבנה גוף לא אתלטי ומראה חיצוני בלתי מושך. לרוב נכשל ביחסי אנוש (לרבות בקשרים רומנטיים), וניחן בתכונות כמו ביישנות, פחדנות, שלומיאליות, פדנטיות וחולשה פיזית".
סבלת?
"היו ימים שכן. אני שומע הרבה שאומרים שהיו רוצים לחזור לילדות. אז אני לא מאלה. דווקא טוב לי כאן ועכשיו".
ה"כאן ועכשיו" שלו הוא המקום האחרון שאפשר היה לצפות למצוא את החנון הממוצע — במת מועדון סטנד־אפ פקטורי בתל־אביב, שם הוא מעלה מחר את המופע החדש שלו – "גבר החלומות".
איך אורי ההוא, מהחטיבה, היה מגיב למקום שבו אתה נמצא עכשיו?
"אני חושב שהוא לא היה מאמין שזה מה שיקרה לו. הוא חשב שבגיל שלי היום, 38, הוא יהיה חלק מחברה מסודרת, עם משרה מ־9 עד 6. הוא לא היה מאמין שכמו סופרמן אני אהיה חנון ביום, ובלילה אופיע על במות ואעסוק בגיבורות־העל שלי".
גם ברויר עוד לא לגמרי מאמין. הוא התחיל את חייו במסלול חנון קלאסי: שירות צבאי ביחידה 8200, תואר ראשון בסטטיסטיקה, תואר שני בייעוץ ארגוני, תחביבים שכוללים שחמט, אנימציה ומדע בדיוני. ואז הוא הגיע ל"היפה והחנון".
"הייתי בפסטיבל 'אייקון' והגיעה מלהקת של התוכנית, בחורה יפה שהתחילה לשאול אותי כל מיני שאלות", הוא נזכר ברגע המכונן. "בהתחלה אמרתי לעצמי 'וויי, בחורה יפה מתחילה איתי, הם ממש הגזימו השנה עם כל עניין המדע הבדיוני'". שרשרת סינונים אישרה שברויר הוא בהחלט מה שחשב שהוא: חנון. את החודשיים של צילומי הריאליטי הוא זוכר כחוויה מטלטלת ומרתקת. "למדתי שלמרות שלאישה יש רק שתי רגליים, יש לה המון־המון נעליים, ובלילה לפני השינה היא מתחילה לפרק ריסים, מוציאה תוספות שיער, ומורידה ציפורניים. ממש פאזל אלף חלקים".
מכאן הדרך הייתה קצרה לתפקידים בטלוויזיה, למשל "החברים של נאור", שם גילם תפקיד בלתי נשכח של פקיד דואר שמועל בתפקידו וגונב חבילות. ועכשיו הוא עומד לבד על הבמה עם חומרים שהוא עצמו כותב, במופע שרץ מול ועדי עובדים וגם באולמות. יש לו בדיחות שרק חנונים מבינים, אבל הוא ממש משתדל לא להופיע איתן ("אלא אם זה בטכניון או בחברות היי־טק"), ומקפיד לדבר על דברים שמעניינים את כולם. הוא עושה את זה כנראה טוב כל כך, עד שאנשים שואלים אותו אם הוא באמת חנון כזה גם בחיים. "ואז אני מוצא עצמי מנסה לשכנע אותם שזה לא ביטוח לאומי, ואני לא מנסה לזייף נכות".
את רוב החומרים הוא כותב ומכין מראש, אבל מקפיד גם לאלתר במהלך הערב. "אני משתף את הקהל, ומנצל את ההזדמנות למצוא שידוך", הוא אומר. "הבטחתי לאמא להתחתן בזמן הקרוב, אז אני בודק אם יש רווקות מעוניינות בקהל. בדרך כלל לא יוצא מזה כלום, אז אני מנסה את הבנים. אני לא בררן".
אפרופו אמא, איך הגיבו ההורים להסבה המקצועית שעשית?
"ההורים הגיבו בסדר. אמא לא דיברה איתי חצי שנה ואבא ניסה להתאבד פעמיים. אחרי הכל, להורים של חנון זאת כנראה הודעה מספר שלוש ברשימת בשורות האיוב, מיד אחרי 'אני הומו' ו'הצטרפתי לדאעש'".
