yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 12.12.2017
    18.10.2011 גלעד שליט שב הביתה
    גואל בנו ראיין את נועם שליט וחזר איתו לרגע חטיפת בנו

    "היו הרבה תקוות והרבה אכזבות, אבל לא הרמנו ידיים". את הדברים האלה אומר נועם שליט, אביו של גלעד, שש שנים אחרי חזרתו הביתה משבי החמאס. זה קרה ב־18 באוקטובר 2011. בשעה 16:47 חג מסוק חיל האוויר מעל בית משפחת שליט במצפה הילה שבגליל. הבטתי לשמיים והבנתי — תם המאבק להשבת "הבן של כולנו".

     

    ליוויתי את המשפחה מהיום הראשון של החטיפה. ההורים, אביבה ונועם; האחים, יואל והדס; סבא צבי וסבתא יעל, ששכלו את בנם יואל ז"ל במלחמת יום הכיפורים. הייתי איתם בימים ובלילות של גאות ושפל. ראיתי דמעות של כאב, כיסא ריק בערבי החגים, סימני חיים שבקעו מהקלטת הראשונה שהגיעה לידי המשפחה. חגיגות ימי ההולדת ללא חתן השמחה, געגועים, ייסורים, אכזבה. צעדה לירושלים, אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה. מלחמה בטחנות רוח, חיבוק חם, שלמה ארצי שר "ותן לנו לשוב ולראותו". והנה הוא יורד במדרגות הבית ונבלע פנימה. חי, אמיתי, נושם. אותו גלעד, רק רזה יותר, חיוור יותר, שאחרי חמש שנים וחצי בגיא צלמוות ביקש רק ספגטי של אימא וקצת שקט.

     

    "הייתה אי־ודאות גדולה עד לאותו רגע שהושגה העסקה", נזכר נועם היום. "קיבלנו הרבה עידוד מהתקשורת ומדעת הקהל. אבל לבסוף הייתה זו הישיבה מול בית ראש הממשלה בירושלים עם השלט הגדול שעליו התנוססו מדי יום מספר הימים שגלעד בשבי. ראש הממשלה נתניהו היה נתון ללחץ הפגנות המחאה החברתית, והבין שכדאי לו מבחינה פוליטית ללכת על עסקה שהציבור תמך בה. ההיסטוריה תשפוט מה הכריע את הכף לשחרורו של גלעד".

     

    במבט לאחור, אתה יכול לשחזר את הרגשתך ביום השחרור?

     

    "כשראינו מלמעלה את כל הקהל שהתאסף ביישוב לקבל את פניו, הבנו שזו סגירת מעגל. בשכונה שלנו אי אפשר להאמין לכלום עד לרגע האחרון, אז החיבוק הראשון חתם את זה סופית. הופתענו לטובה מהעובדה שגלעד הצליח לשרוד נפשית את השנים האלה בבדידות, ללא אור שמש או ביקורים. וגם מן העובדה שהוא התהלך על שתי רגליו למרות מצבו הגופני הירוד".

     


    פרסום ראשון: 12.12.17 , 20:06
    yed660100