אתוס "צבא העם" או "כור ההיתוך" הוא ללא ספק אחד המרכזיים בהוויה הישראלית. בכל הנוגע לגיוס לצבא, האמונה הרווחת היא כי הגורמים היחידים שיכולים להשפיע על השיבוץ של המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) בצבא הם יכולותיהם וכישוריהם. היה זה דוד בן־גוריון שבנאום כור ההיתוך המפורסם שנשא ב־1951 קבע כי המיזוג בין כלל האוכלוסיות ושילובן זו לצד זו בצבא ההגנה לישראל, תוך מתן הזדמנות שווה לכולם, הוא המפתח ליצירת חברה ישראלית חזקה. "אחדות האומה תיכון רק על אלה", אמר. אלא שתעשיית הקורסים הפרטיים והיקרים שצמחה בשנים האחרונות, ובהם משתתפים מדי שנה מאות תלמידים — ובעיקר תלמידות — מטילה ספק באותן מילים מכוננות ומעלה שאלות קשות על שוויון, ובעיקר על אי־שוויון, בתהליך הגיוס לצה"ל.
הקונספט פשוט: קורסים פרטיים שמפעילות מכללות ברחבי הארץ מתהדרים בגלוי בשיתוף פעולה עם חילות מבוקשים דוגמת חיל האוויר וחיל התקשוב, וגובים אלפי שקלים מההורים בתמורה להכנה למבחני המיון בתפקידים יוקרתיים. לבנים, שסוגיית הפרופיל הקרבי משפיעה מאוד על היכולת לשלוט במיונם, מבטיחים "רק" שיפור משמעותי בסיכויי השיבוץ ליחידות אלה, ומצהירים שיעבירו את פרטי הנרשמים לקורס לגורמי המיון ביחידות הסייבר היוקרתיות בצה"ל. הפנייה לבנות כבר מפורשת הרבה יותר וכוללת תמיד הבטחה ישירה: הירשמי לקורס - ומובטח לך שיבוץ בחיל הרלוונטי, עם סיכויי קליטה משמעותיים ביחידות המבוקשות ביותר.
במשך מספר ימים בדקנו בצורה הפשוטה ביותר: כמה קל "לקנות" תפקיד ביחידה יוקרתית בצה"ל והאם כסף יכול להשפיע על השיבוץ הסופי.
"יהיו לה תפקידים טובים"
מאז ומתמיד נחשב חיל האוויר לאחד החילות היוקרתיים והנוחים ביותר לשירות צבאי. אלא שיש כנראה יותר מדרך אחת לזכות בשיבוץ הנכסף, אחת מהן היא פשוט לשלם.
"חיל האוויר בשיתוף מיקרוסופט ישראל נרתמו יחד ומזמינים אתכן להגיש מועמדות לקורס ייחודי שהותאם למאפייני השירות בחיל האוויר", נכתב באתר של מכון הקורסים הטכנולוגיים "טופ־אדיו", המפעיל את פרויקט "צמרות". בעמוד המציג את הפרויקט נכתב כי הוא "מהווה קרש קפיצה לשירות צבאי מאתגר ומשמעותי במערך הטכנולוגי המתקדם של צה"ל". ההרשמה לקורס הזה מותנית כמובן בתשלום: 2,800 שקלים. באתר מודגש כי הקורס מיועד גם למי שאין לה שום ניסיון או הכשרה מוקדמת בחשמל ואלקטרוניקה. מעדויות שהגיעו אלינו עולה כי הקורס, הנערך במכון פרטי ובחסות חברה מסחרית גדולה, משווק לתלמידות בבית הספר ככזה המבטיח שיבוץ בחיל האוויר.
ערכנו שיחה עם "טופ־אדיו" על מנת לברר פרטים נוספים על פרויקט "צמרות". במהלך השיחה הצגנו במילים ברורות את המטרה: להבטיח לאחותנו הקטנה שיבוץ בחיל האוויר. לצורך העניין, אין לנו בעיה לשלם. "מה בעצם היתרון של הקורס?" שאלנו. "לא צריך ידע קודם, ובסופו של דבר מובטח להן מקום בחיל האוויר, בתחום האלקטרוניקה", מגלה הנציגה. "באמת? אז אם היא נרשמת לקורס היא בטוח תהיה בחיל האוויר?", אני שואל. "כן, יהיו לה תפקידים ממש טובים. אני גם הייתי בקורס הזה והתגייסתי לחיל האוויר", היא אומרת. "ואם היא לא הולכת לקורס, היא תוכל להגיע לחיל האוויר?", אנחנו ממשיכים. "למקצועות הללו צריך להגיע עם ידע מוקדם או להיות בוגר מקצוע, או מישהו שעשה מסלול מיוחד. אין אפשרות אחרת", היא משיבה. "אבל יש כל מיני קורסים בחיל האוויר, היא לא יכולה לקבל הכשרה לתפקידים הללו שם?", אנחנו מתעקשים. "צריך להגיע עם ידע מוקדם", היא עונה. "אז אתם משתפים פעולה עם הצבא והם מכירים את זה?", אנחנו מקשים. "כן, זה שיתוף פעולה של מיקרוסופט עם חיל האוויר ועם החברה שלנו. בסוף הקורס הן מקבלות תעודה של מיקרוסופט", היא אומרת. "ואת אומרת שאם אנחנו משלמים 2,800 שקלים היא בטוח תהיה בחיל האוויר? כי זו המטרה", אנחנו מוודאים. "כן, בטח", היא משיבה.
"הפרויקט שווק בבית הספר של הבת שלי, וממש מכרו את זה לתלמידות", מספרת ש', שבתה השתתפה בקורס לפני כשנתיים. "נאמר לנו שיש קריטריונים לקבלה לקורס, אבל מהר מאוד התברר שהקריטריון היחידי הוא אם אנחנו מוכנים לשלם". גם במקרה של ש' ההבטחה הייתה חד־משמעית: אם תשלמי את הסכום, בתך תשובץ בחיל האוויר. "אני ובעלי החלטנו ששווה לנו לשלם את זה כדי שהבת שלנו תהיה בחיל האוויר. הם לא הבטיחו ספציפית תפקיד טכנולוגי כלשהו, אבל הידיעה שהבת שלנו תהיה בחיל הספיקה לנו".
בתה של ש' הייתה מיועדת לשירות במקומות אחרים בצבא, אך לדבריה הצטרפותה לקורס גרמה לכך שהועברה אוטומטית למיון של חיל האוויר. "אנחנו יכולנו לשלם, אבל ברור לי שיש הורים שלא יכולים לשלוח את הבנות שלהם לקורס הזה", אומרת ש'. מי שכמעט לא הצטרפה לפרויקט היא ד', בת לאם חד־הורית ממרכז הארץ. "לא היה פשוט לאימא שלי לשלם את הסכום הזה, אבל אני התעקשתי, ובסוף היא הסכימה לרשום אותי לקורס. לא חשבתי שאצליח להתקבל, כי למדתי בשלוש יחידות מתמטיקה, אבל הצלחתי".
לדבריה, הליך המיון שלה הוביל אותה בסופו של דבר לחיל התותחנים, שיבוץ שהיא לא הייתה מעוניינת בו. "לא ידעתי מה לעשות, כי רציתי ללכת לחיל האוויר, זה מה שהבטיחו לי". אבל אז, לדבריה, התערבות מצד הקורס שינתה את השיבוץ. "חמישה ימים לפני הגיוס, אחרי שהפעילו לחצים גדולים מאוד מצד התוכנית, ואחרי שכבר השלמתי עם זה שאני הולכת לתותחנים, הודיעו לי שהוציאו אותי משם ושאני הולכת לחיל האוויר".
סוכנת המכירות: המורה
גם לחיל הקשר והתקשוב מוניטין מעולה בכל הקשור לשירות הצבאי, לא מעט משום יחידות הסייבר שלו ויחידות יוקרתיות נוספות כמו ממר"ם. שירות בממר"ם גם מבטיח לרוב השתלבות בהייטק ובתפקידים נחשבים נוספים באזרחות. גם בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) של ממר"ם מקיים במכון הקורסים הפרטי "טופ־אדיו" את פרויקט "הדרים". "בסמ"ח, בשיתוף משרד החינוך ומיקרוסופט ישראל, נרתמו יחד ומזמינים אתכן להגיש מועמדות למסלול הקדם־צבאי הייחודי אשר הותאם ונתפר לצורכי בסמ"ח", נכתב באתר של "טופ־אדיו". "התקבלתי לתפקיד בודקת תוכנה ללא שום רקע במחשבים! הכל בזכות פרויקט הדרים!", כתבה באתר יעל, בוגרת מחזור ו' של הפרויקט.
"שלום, אשמח לשמוע פרטים נוספים על פרויקט 'הדרים'", אמרה בשיחת הטלפון מיטל (שם בדוי), שנשלחה מטעמנו להתעניין בקורס עבור בתה. "זה שיתוף פעולה של מיקרוסופט, חיל התקשוב ומשרד החינוך", השיב לנו הנציג של "טופ־אדיו". "אנחנו מאתרים בנות שתעבורנה הכשרה במהלך כיתה י"ב בתחומי הסייבר, ולמעשה מתחייבים עבורן לשירות באשכול מקצועות המחשוב של חיל התקשוב". "איך בעצם אפשר להבטיח דבר כזה?" שאלה מיטל. "כי חיל התקשוב הוא גורם משמעותי פה בפרויקט. הוא מקבל את רשימת התלמידות לפני שהן מתחילות את הקורס", עונה הנציג. "זה קורס צבאי?", מתעקשת יעל. "לא, זה קורס אזרחי של מיקרוסופט, כאשר גולת הכותרת היא שמחברים את ההכשרה שהבנות מקבלות לשירות צבאי. אנחנו מכינים את התלמידות למבחני המיון וכמובן מתחייבים שהן תקבלנה זימון למבחני המיון, אבל גם אם הבת שלך לא תעבור את המבחן, בתור בוגרת 'הדרים' היא עדיין בטוח תקבל תפקיד בחיל. בקרוב נעשה כנסי חשיפה בבתי הספר".
"כנס חשיפה" הוא שם האירוע בו משווק הפרויקט לתלמידות בבתי הספר. על תקן המשווקות של הפרויקט, שהוא כאמור פרטי ועולה לא מעט כסף: המורות. "המורה שלנו סיפרה לנו על 'הדרים' והציעה את זה לכל התלמידים", מספרת נ', בוגרת הפרויקט. "כשנרשמנו נאמר לנו שהם מבטיחים תפקיד טוב בחיל התקשוב. חשבתי שכל הרעיון של הקורס זה פשוט להכין למיון, אבל זה גרם בסופו של דבר לשיבוץ אוטומטי בחיל התקשוב ומנע ממני להתמיין למקומות אחרים בצבא".
לדבריה של נ', כמעט כל מי שהייתה בקורס שובצה בסופו של דבר בחיל. "בפועל, כל מי שהלכה לקורס קיבלה אוטומטית מיון לחיל התקשוב ולתפקידים טכנולוגיים טובים". עם זאת, יש לציין כי קיבלנו גם עדויות אחרות, לפיהן מלש"ביות התמיינו לתפקידים נוספים במקביל, ובסופו של דבר בחרו בהם.
5,000 שקלים לסיוע בשיבוץ
מכללת NET4U מציעה מספר קורסים בתחום ההיי־טק. אחד מהם הוא קורס CCNA (ניהול רשתות). באתר המציג את הקורס מצוין כי הוא מיועד גם למלש"בים "שאינם בעלי רקע בתחום ומעוניינים להתקבל אל אחת מהיחידות הטכנולוגיות הנחשבות של צה"ל". אנחנו מתקשרים לברר על הקורס, גם הפעם עבור אחות קטנה. "איך זה בעצם עובד?", אנחנו שואלים את נציג המכללה. "היא צריכה לעדכן את 'מיטב' (יחידת הליכי המיון והשיבוץ בצה"ל, א"י) שהיא בקורס הזה", הוא משיב. "ואז יחידות כמו ממר"ם, לוט"ם, חיל האוויר, 8200, ועוד כמה יחידות במודיעין פתוחות בפניה. זה נותן לה יתרון על מועמדות אחרות". "ואתם תוכלו לעזור?", אנחנו שואלים. "אני אוכל לעזור ביחידה ספציפית שנקראת 'חושן' (היחידה שאחראית על שירותי טלפון, וידיאו ותקשורת נתונים), אני מבין מה אתה רוצה", הוא עונה. "אם היא נרשמת, אפשר לקדם אותה שם?", אנחנו מוודאים. "כן", הוא משיב. מחיר הקורס הוא 5,000 שקלים ובסופו יהיה עליה לעבור מבחן נוסף ולשלם עבורו 290 דולרים. תמורת הסכום הזה הורים שיכולים להרשות זאת לעצמם מבטיחים יתרון משמעותי בהליך המיון ואולי גם הפעלת קשרים אישיים.
עו"ד יאיר מושיוב, מומחה למשפט צבאי, מכיר מקרוב את הנושא ומסכים כי תעשיית הקורסים הפרטיים למלש"בים גורמת לאפליה חמורה בתהליך הגיוס. "הקורסים הללו יוצרים פער בלתי הוגן ולא סביר בין צעירים משכבות סוציו־אקונומיות שונות", הוא אומר. "הצבא מתנער מהקשר הישיר בין הצלחה בקורסים האלו לבין השיבוץ. אנחנו יודעים שאלו שעברו את הקורסים היקרים הללו ישובצו בתפקידים טובים יותר, לעומת מלש"בים מהשכבות החלשות".
התעשייה הזו נמצאת בצמיחה בשנים האחרונות?
"חד־משמעית כן. צריך לזכור שבצבא אין למלש"ב בחירה לאן הוא הולך. רק היכולות והכישורים שלו עומדים לרשותו. פעם הצבא היה מאתר ומכשיר את המלש"בים, והיום הוא נותן עדיפות למי שלמעשה 'קנה' את הכישורים האלו. אם יתמודדו שני מלש"בים על תפקיד מסוים, אחד שעבר קורס ואחד שלא, הצבא יעדיף כמובן את מי שעבר".
ומה לגבי חברות פרטיות שמשתפות פעולה עם הצבא בעניין הזה?
"אם זה נעשה באופן מוצהר ורשמי, זה כמובן לא תקין מבחינה משפטית, גם אם זה נעשה במסגרת מכרז. זה מונע מכמות עצומה של נערים ונערות לזכות באותו סיכוי ובאותה עדיפות, כפי שהיה לפני כל העסקנות הזאת".
"החברות העבירו לנו שמות"
התוכניות "הדרים", "צמרות" והתוכנית של מכללת Net4U אינן היחידות. תוכנית "מגשימים" המשווקת כ"תוכנית הסייבר הלאומית" ומיועדת לתלמידי תיכון בכיתות י'־י"ב, מיועדת אמנם לתלמידים מהפריפריה, אך גובה דמי השתתפות של 1,800 שקלים בשנה. לפי אתר האינטרנט המפרסם את הפרויקט, הצבא משתף בו פעולה עם חברת ECI הפרטית. תוכנית זו פונה גם לבנים. "ייחודה של 'מגשימים' הוא בהזדמנות שניתנת לבוגריה להשתבץ במערכי הסייבר של צה"ל", נכתב באתר. דוגמא נוספת היא תוכנית המנהיגות הטכנולוגית Ed־CTM של חברת Ness המיועדת לתלמידים בגילים 15־18 ופונה גם היא לבנים ולא רק לבנות. "בסיום התוכנית הבוגרים מקבלים תעודה המוכרת על ידי אגפי התקשוב בצה"ל שממיינים את התלמידים המשתתפים ליחידות צבא מובחרות", נכתב באתר התוכנית. בדומה לשאר התוכניות שבדקנו גם במקרה הזה נכתב באתר כי שמות התלמידים יימסרו ליחידות אגף התקשוב של צה"ל למיונים.
בדיקה מקיפה שערכנו עם אנשים ששירתו בלשכות גיוס ומכירים מקרוב את תהליך הגיוס מביאה למסקנה חד־משמעית: זה לא תמיד היה כך. גורם לשעבר ב"מיטב", שהיה אחראי על קביעת מדד הקב"א (קבוצת איכות) של המלש"בים, אחד הנתונים המשפיעים ביותר על שיבוצם, מספר שפעם גם אם מלש"בית העידה כי סיימה קורס מסוג זה ואף הציגה תעודת גמר, הדבר לא השפיע על הקב"א שלה — או על השיבוץ. "בזמני לא היה דבר כזה", הוא מספר. גם קצין לשעבר בלשכת הגיוס ששירת מספר שנים לפני כן לא זוכר מדיניות מן הסוג הזה. "היו מקרים פרטניים של אנשים שניסו להפעיל לחץ לטובת שיבוץ בחיל מסוים, אבל לא היה חיל שלקח חסות על רשימת שמות שקיבל מבחוץ", הוא מספר.
עם זאת, בדיקה עדכנית יותר בחיל הקשר והתקשוב מעלה תמונה שונה. ג' הייתה קצינה בחיל והשתחררה לאחרונה. היא מכירה היטב את תהליך המיון לחיל, ולא פחות מכך - את התשוקה של מלש"בים רבים לשרת ביחידות הסייבר ושאר היחידות הטכנולוגיות שלו. "זה הפך להיות משהו שמאוד קוסם למלש"בים", היא אומרת, ומספקת הסבר על הרקע לפריחה של הקורסים הפרטיים: "זה התחיל לפני כשנתיים. היה לנו קושי עצום באיוש תפקידים מסוימים, בגלל שלא מצאנו אנשים מתאימים. אנחנו קוראים לזה 'פערי איוש'". ג' מציינת כי בשנים האחרונות החל החיל במאמצי שיווק חסרי תקדים, ושיטוט קצר ביוטיוב מעלה לא מעט סרטונים יח"צניים המזמינים מלש"בים לחיל. "חילוף תפקידים מסוים בדרגות הגבוהות של החיל הביא לשינוי כיוון רציני. פתאום התחילו לייצר הרבה יותר שיתופי פעולה עם גורמים מבחוץ, גם עם גורמים מסחריים. הייתה מטרה להביא אנשים מתאימים לתפקידים מסוימים. זו הייתה מצוקה אמיתית. זכורה לי בכירה אחת שמאוד התגאתה בשיתופי הפעולה הללו. למיטב ידיעתי, החברות העבירו לנו שמות, ואנחנו יצרנו קשר, אבל צריך לזכור שזה בא על רקע הקושי למצוא אנשים לתפקידים".
את זוכרת דיון כלשהו בתוך החיל לגבי עצם שיתוף הפעולה עם חברות מסחריות? מדובר על קורס שעולה כמעט 3,000 שקלים.
"לא זכור לי דבר כזה. בכל מקרה, לא ידעתי שזהו המחיר. אם זה נכון, זה מרתיח".
"הפרויקטים בעידוד צה"ל"
מדובר צה"ל נמסר: "הפרויקטים המוזכרים בכתבה לא מבטיחים קבלה לתפקידים בצה"ל. כלל המלש"בים שלוקחים חלק בפרויקטים מסוג זה עוברים הליך מיון, ואלה שעוברים אותו מתקבלים לתפקידים הטכנולוגיים השונים.
החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל מהווה בסיס איתן לשילוב חיילים במערך הטכנולוגי. הצרכים והידע הנדרש הולכים וגדלים לאורך השנים, ולכן צה"ל שואף למצות את היכולות שהמלש"ב רכש טרם הגיוס.
לצד מיצוי בוגרי המגמות הטכנולוגיות, מסלולי שוחרות, טכנאים והנדסאים, הוקמו פרויקטים שונים, ביניהם חוגי העשרה המקנים למלש"בים בסיס וניסיון לקראת השירות הצבאי ונותנים הזדמנות למשתתפי חוגים אלו להגיע ליעדי שיבוץ בהתאם לנלמד.
יחד עם זאת, נדגיש כי מדובר ביעדי שיבוץ אליהם ניתן להתמיין ללא רקע ייחודי. חוגים אלו מוסיפים נדבך מקצועי בלבד".
ממכללת NET4U נמסר: "כבר בפתח הדברים יצוין: צר לנו כי בחרתם לסלף את הנאמר ולהוציא דברים מהקשרם. לגופו של עניין, קורס CCNA, אשר נערך אצלנו במכללה, מיועד לכלל האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל ואינו מיועד למלש"בים בלבד.
שנית, קורס CCNA בהחלט יכול לשפר את סיכויי המועמד להתקבל ליחידות טכנולוגיות, אך משיפור הסיכויים ועד להבטחה מפורשת לקבלת תפקיד זה או אחר המרחק רב כרחוק מזרח ממערב. ובעניין זה יובהר ויודגש כי בשום שלב במהלך השיחה לא הובטח דבר ולא חצי דבר.
זאת ועוד, בשום שלב במהלך השיחה לא הובטחה התערבות אישית בקבלת שיבוץ. נהפוך הוא, בשיחה הוסבר באופן מפורש כי החלטות בדבר שיבוצים הם כאמור בידי בוחן חיילי וקצין מיון. התמונה שהינכם מנסים לצייר לצורך כתבתכם אינה מתיישבת עם המציאות, ובפועל הטענות שהצגתם באופן מסולף אינן נכונות ואינן מבוססות".
מחברת "טופ־אדיו" נמסר: "מטרת הפרויקטים 'הדרים' ו'צמרות' הינה לעודד בנות בכיתות י"א־י"ב, אשר רובן חסרות רקע וניסיון טכנולוגי רלוונטי, להיכנס לתחומים טכנולוגיים אזרחיים ולעודד שירות צבאי טכנולוגי אשר יסייע להן להשתלב בעולם ההיי־טק בישראל.
"יודגש כי הבנות המשתתפות בפרויקטים עוברות תהליכי מיון בדומה לכל המועמדות לגיוס לצה"ל ושיבוצן בתפקידים השונים הינו בהתאם לתהליכי המיון והשיבוץ הנהוגים בצה"ל ובהתאם לתוצאות המבחנים אותם הן עוברות, בדיוק כפי שעוברות כל המתגייסות.
"הפרויקטים מתקיימים בפריסה ארצית, בשיתוף, בעידוד ובתמיכה של הרשויות המקומיות, צה"ל וגופים נוספים אשר רואים לנכון לקדם מטרה זו במיוחד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולסייע לבנות רבות להשתלב בעולם ההיי־טק לאחר השירות הצבאי. תלמידות הפרויקטים משתתפות במימון חלקי של שכר הלימוד בדומה לתוכניות ידועות מקבילות. כל הגופים גם יחד עושים את מרב המאמצים על מנת לאפשר לכל תלמידה המעוניינת בכך להצטרף למסלול, גם אם ידה אינה משגת זאת.
בכל שנה ושנה מחולקות מלגות לעשרות תלמידות אשר נזקקות לסיוע כספי על ידי רשויות מקומיות. גופים נוספים, כגון קרנות ועמותות, תורמים את חלקם. חברת 'טופ־אדיו' בעצמה מעניקה מלגות לתלמידות רבות בכל שנה ושנה.
"מסלולים אלו פתחו עבור הבוגרות שלנו צוהר משמעותי לעולם ההיי־טק וקידמו אותן לעבר קריירה מוצלחת אשר ללא פרויקטים כמו הדרים וצמרות לא היו פונות לעבר תחומים אלה כלל.
"הדרים וצמרות הינם פרויקטים מדהימים בתרומתם הן לבנות המשתתפות והן לתעשיית ההיי־טק הישראלית, אשר משפיעים רבות על צמצום הפערים המגדריים והגיאוגרפיים בתעשייה זו, ואנו גאים על כך מאוד".
מחברת "נס" נמסר: "נס גאה לתרום למצוינות והישגיות בני הנוער ועל כן הקמנו את תוכנית 'מנהיגות טכנולוגית' שמטרתה להשריש ערכים של מצוינות, מנהיגות ומובילות טכנולוגית בקרב בני הנוער בישראל. התוכנית פועלת בעשרות ערים, יישובים ורשויות מקומיות, לרבות בפריפריה, ופונה למגוון רחב של אוכלוסיות מכל קצות ההוויה הישראלית. במסגרת התוכנית אנו משתפים פעולה עם מספר רב של גופים, בין היתר מעולמות האקדמיה, התעשייה, רשויות המדינה וכוחות הביטחון". •
