364 ימים בשנה מסבירים לנו מה לא בסדר אצל החרדים. אתמול, ליום אחד, עצרה החברה הישראלית להתפעל ממה שכן. גם מי שרחוק מעולמו של הרב שטיינמן יכול להתחבר לערכים ששיקף בחייו: צניעות, פשטות, לימוד, התמדה, רגישות. 104 שנים רצופות של בנייה עצמית, בלי לעצור אפילו לרגע לבדוק לייקים. כמה מרענן לדעת שעוד יש בקרבנו דמויות כאלה, הפוכות לסדר היום הציבורי שרצוף לעתים שחיתות, צעקנות, נהנתנות ושטחיות. אז מהי המורשת שלו? איך בדיוק לנסח אותה? הנה שלוש תשובות ששמעתי אתמול.

רבים ציינו את האנושיות שלו. בתקשורת סיפרו כמה היה מנהיג גדול, אבל ברחובות בני ברק דיברו אתמול על כמה היה מנהיג קטן: כמה היה נגיש וזמין לכולם – לילדים, לאיש החולה, לרווקה המבוגרת, לכל מי שחש מצוקה וקושי. "לא באו אליו בשביל סגולות ומופתים", איבחן אתמול מישהו שנהג לפקוד את ביתו, "באו אליו נטו כדי להתייעץ. כדי לשמוע דעה של אדם חכם".

האנושיות הזו לא הופגנה רק כלפי חרדים ליטאיים מובהקים, כאלה שתורתם אומנותם. בביתו התקבלו בחיוך גם החרדי העובד, החרדי שמשרת בצבא, חובש הכיפה הסרוגה, וגם מי שלא חובש כיפה ביומיום. אפילו כאלה שעזבו את העולם החרדי התרפקו אתמול עליו ועל דמותו.

הרב נתנאל אלישיב מהיישוב עלי הביא פעם לביתו 100 תלמידים שלו, רגע לפני גיוס. הם התקבלו בחום. "הרב עורר את הבחורים לקחת את החיים ברצינות", נזכר אתמול אלישיב, "הרי לא ייתכן שתכלית הקיום האנושי היא אכילה, שתייה ושינה. כל אלו נצרכים, אבל הם רק אמצעים. התכלית היא להיות אנשים שאינם חיים בשפלות, אלא ברוממות. כך תהיו מאושרים יותר לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה".

ואולי כדי להבין את הרב שטיינמן באמת לא צריך להתמקד ביחסו לאחר, אלא ביחסו לעצמו. נכון, הוא חולל מהלכים והנהיג ציבור ענק. נכון, הוא בנה וביצר את עולם התורה, אבל גם הקריה האקדמית אונו פרסמה אתמול מודעת אבל על מי ש"פתח את עולם ההשכלה הגבוהה והתעסוקה לדור של חרדים וחרדיות". נכון, הוא עלה לכותרות שוב ושוב בהקשרים ציבוריים — למשל, כשהתנגד מאוד להפגנות ולחסימות הכבישים האחרונות — אבל בכל אלה השקיע אולי אחוז מזמנו. האויב האמיתי שלו לא היה החילונים ולא החרדים הקנאים, אלא הכבוד, הגאווה, האגו. כך מוכיחה גם צוואתו שהדהימה אתמול רבים.

על משימת התיקון העצמי, דיבר והטיף ונאם באינספור הזדמנויות. הנה ציטוט אחד שמייצג את תפיסתו – לפיה אל תחפש מה לא בסדר אצל האחרים, אלא מה דורש שיפור אצלך: "כשמדברים על חילונים אנחנו אומרים שהם צריכים לחזור בתשובה, שהם אוכלים נבילות וטריפות, וחושבים שאנחנו לא אוכלים נבילות וטריפות. אבל יש נבילות וטריפות שגם אנחנו אוכלים: שנאת חינם, מחלוקת, כל הדברים שבין אדם לחברו".

ולכן, עד כמה שזה יישמע מוזר, הוא נפטר צעיר מדי. לפני שהספיק להנחיל עוד יותר את המורשת הזו לחברה הישראלית.

הטור המלא ביום שישי ב"מוסף לשבת"