בחלון הדירה הקטנה ברחוב חזון איש 5 בבני–ברק, שם התגורר הרב שטיינמן, נדלקה אתמול חנוכיה. לראשונה מזה עשרות שנים, הרב שטיינמן לא היה זה שהדליק אותה אלא בניו, ששעות ספורות קודם לכן ליוו את אביהם למנוחת עולמים. עבור רבים התמונה הזאת סימלה את האיש שהיה גדול הדור והרב המשפיע ביותר שחי בארץ בשנים האחרונות: דבקות בהלכה, צניעות ופשטות.
קראו עוד: סיקור מותו של הרב שטיינמן בכל הערוצים
סיפור חייו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן עובר בין שתי מלחמות עולם, התמסרות לשיקום עולם הישיבות לאחר השואה, ונוכחות באירועים המשמעותיים ביותר בצומת שבין העולם החרדי לעולם החילוני בישראל. תמיד בשקט, מאחורי הקלעים, בפרגמטיות. הצניעות עליה כה הקפיד באה לידי ביטוי בצוואה שכתב ופורסמה אתמול. בין היתר כתב: "אבקש מאוד לא להספידני לא בפניי ולא שלא בפניי לא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל. לא לכתוב עליי שום מאמר בעיתונים יומיים, שבועיים וחודשיים. מספיק תמונתי. לא להדפיס מודעות על ההלוויה לא להודיע ברמקול או ברדיו. מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלוויה. היות והרבה טועים בי לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה.. המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר. מקומי בבית החיים בין האנשים הפשוטים".
הוא נולד בסוף 1913 בליטא. לציבור הכללי היה מוכר בעיקר כנשיא מועצת גדולי התורה של סיעת "דגל התורה". את עיקר חייו הקדיש הרב שטיינמן לחינוך, לימוד, הדרכת מוסדות תורניים ומתן עצה וברכה לפונים אליו בעניינים אישיים.
הוא הוסמך לרבנות עוד כצעיר בבריסק, ולאחר שקיבל צו גיוס מהצבא הפולני נמלט לשוויץ. בשנת 1943 התחתן בחתונה צנועה בה נכחו אנשים בודדים בלבד ושנה לאחר מכן עלה לארץ והפך לראש ישיבה. משימתו העיקרית היתה מהפכה פנימית בחינוך הליטאי שכללה טשטוש מעמדות ושבירת האליטיזם. הפרגמטיות והמתינות שלו הובילו גם לביקורת כלפיו מצד גורמים קנאיים, כדוגמת "הפלג הירושלמי", שתקפו בין היתר את תמיכתו בהקמת הנח"ל החרדי ובמתן הכשרה מקצועית לצעירים חרדים שלא לומדים בבית המדרש.
לפתחו של הרב שטיינמן היו מגיעות שאלות פוליטיות רבות, חלקן סביב ענייני דת ומדינה ואחרות גם בנושאים אחרים לגמרי. כך למשל, הח"כים החרדים גיבשו את עמדתם בסוגיית מתווה הגז רק לאחר התייעצות ממושכת עם הרב. "אנחנו כחברי כנסת הגענו לפתחו בכל שאלה והכוונה", סיפר ח"כ אורי מקלב, "הדוגמה האישית שלו לגשמיות בעולם הזה ומה הדברים החשובים ומה פחות חשוב הפליאו אותנו בכל מפגש איתו". מקלב הוסיף שהרב היה מחובר מאוד לציבור. "תמיד ראינו שחינוך הדור הצעיר הוא הדבר הראשון מבחינתו. הרב היה דואג לכולם".
