לוחמות הצללים

כ־100 ק"ג של חומר נפץ העיפו לאוויר שברולט סטיישן שנסעה ברחוב. יושבי המכונית נהרגו כמעט במקום. ביניהם היה מי שכונה "הנסיך האדום", עלי חסן סלאמה, ממתכנני טבח הספורטאים במינכן ומגדולי המבוקשים בישראל בכל הזמנים.

לוחמי מוסד שהשקיפו על המתרחש יכלו לראות את הפיצוץ.

עוד באותו היום, 22 בינואר 1979, נעלמה צ'יימברס מביירות כלא הייתה. בארץ חיכתה לה קבלת פנים ששמורה לגיבורים. אות המופת הוענק לה. "היא הייתה שם חודשים ארוכים כמעט לגמרי לבד", מספר עכשיו אחד מראשי המוסד בעבר, "והיא זו שהייתה צריכה להחליט מתי ללחוץ על ההדק ולחסל את סלאמה".

איך היא הצליחה לגור בעיר בלי שיחשדו בה?

"בסביבה מרובת איומים נשים נתפסות כפחות מאיימות. זה יתרון גדול. וחוץ מזה, מהניסיון שלי, נשים יודעות להשיג דברים בצורה מתוחכמת הרבה יותר מגברים, וכך היתרון שלהן קופץ עשרות מונים".

בצמרת המוסד היתרון הנשי בולט לאחרונה יותר מאי פעם: לראשונה בתולדות הארגון, שניים מראשי האגפים (הדרגה המקבילה לאלוף בצה"ל) הן נשים. האחת עומדת בראש אגף משאבי אנוש, והשנייה בראש אגף הדרכה. עד כה תמיד הייתה בפיקוד העליון של הארגון רק אישה אחת, אם בכלל. זו ההזדמנות לספר את סיפורן של לוחמות הצללים, נשות המוסד.