זהבי לא ראוי

ערן זהבי לא ראוי להיות ברשימת המועמדים לתואר שחקן השנה משתי סיבות. הראשונה היא שפשוט לא ניתן לערוך השוואה בין כדורגלנים שמשחקים בחו"ל לבין אלה שמשחקים בארץ. לא ייתכן ששחקן שנושם את הפחמן הדו־חמצני שפולטים כוכבים כמו זלאטן איברהימוביץ' ופול פוגבה יתחרה מול מי שמעביר את השבת שלו בנסיעה לאצטדיון העלוב באשקלון. מי שכובש מספר דו־ספרתי של גולים באוסטריה הוא לא פחות מרשים משיאן הכיבושים בליגה הסינית, ושחקן שמחזיק בחוזה שיותר מזכיר את תקציב הביטחון לא צריך לקבל אוטומטית מעמד של אל.

אבל מכיוון שכסף או משחק פעיל בגבולות הקו הירוק הם לא קריטריונים, אתייחס לסיבה השנייה, שהיא האטיטיוד של זהבי. פרס שחקן השנה מוענק מטעם משרד הספורט, מוסד ממלכתי שפרט ליכולות ולביצועים שם דגש גם על ערכים, וטוב שכך. ספורטאי מצטיין בעיניי הוא לא רק מי שרץ הכי מהר או כובש הכי הרבה, אלא זה שגם יודע להפסיד בכבוד, לפרגן לקולגות ולהוות דוגמה לדור הצעיר. אחד שלובש את המדים הלאומיים בגאווה, גם כשהנבחרת שלו נראית כמו נועלת הטבלה בליגה למקומות עבודה באזרבייג'ן. וזה בכלל לא קשור לפוליטיקה.

זהבי לא ביזה את הדגל ולא רמס את כבודה של מדינת ישראל כשהשליך את סרט הקפטן. הוא אמנם ירק בפניהם של כל אותם אוהדי כדורגל שנשאו אליו עיניים כקפטן הנבחרת שלהם, אבל ביזה בעיקר את עצמו. כעס ועצבים הם רגשות לגיטימיים, במיוחד כשאצטדיון שלם צועק לך בוז, אבל ככה לשבור את הכלים? איפה הדוגמה האישית? מעניין אם גם לפני שהוא אוכל מארס טורקי הוא הופך את לוח השש־בש כי לא בא לו להפסיד. חוסר הפרגון לזכייה של אליניב ברדה בשנה שעברה מעורר בחילה, והתגובה המבישה של אחיו, על שלא נכנס בכלל לרשימה השנה, היא פשוט תעודת עניות למשפחה שחושבת שהבן שלה הוא מתת האל. לא שמעתי כדורגלנים אחרים שהתלוננו על זה שהם לא מועמדים. אם אתה בטוח שאתה כזה ענק, תמשיך להיות ענק. תפסיק לחפש אשמים, תפרגן לחברים שלך, ואולי תהיה שם בשנה הבאה.